כך תזהו מה עובר על הילד שלכם דרך הציורים שלו

פענוח ציורים הוא נושא מרתק ורלוונטי לילדים, נוער ואפילו למבוגרים. דרך הציורים ניתן ללמוד אודות המצייר פרטים רבים, לרבות הדימוי העצמי, השאיפות, הצרכים והטראומות שעבר. עבור ילדים שמתקשים להסביר את מה שהם מרגישים במילים, זהו כלי מכונן שעוזר לנו להבין מה עובר על הילד, מה מעסיק אותו ולעיתים גם למצוא פתרונות בציור שיסייעו לו בהתמודדות עם בעיותיו.

פענוח ציורים מקצועי נעשה באמצעות הצלבה של מגוון פרמטרים כמו עוצמת הקו, עובי, צורות, גדלים, פרופורציות וגם בחירת הצבעים השולטים בציור ובאיזה אמצעי הוא בחר לצייר. לפניכם מספר אנקדוטות מעניינות שתוכלו לבדוק בציורים שלכם ושל הילדים שלכם:

ראשית מומלץ שבכל בית, הרבה לפני שילדים נקלטים בבית הספר, תהיה פינה שמזמינה ליצירה, שולחן קטן וכסאות, כאשר על השולחן חשוב שיהיו אמצעי ציור מגוונים: עפרונות עבים ודקים, עפרונות צבעוניים, טושים, פנדה ומידי פעם גם גואש. הכוונה היא לייצר פינה שבה לילד יהיה נעים לצייר, לשחק בפלסטלינה/בצק ובאמצעי יצירה אחרים.

חשוב לציין כי לבחירה של הילד (בעיקר אם היא עקבית) באמצעי מסויים ככלי לציור, יש משמעות גדולה. באופן כללי, ניתן לומר את הדברים הבאים:

עפרונות - ציור בעפרונות הוא פחות מחייב, ניתן למחוק אותו בקלות. ילד שיבחר לצייר בעפרון עשוי להיות פרפקציוניסט, חושש לעשות טעויות, ולעיתים הבחירה תעיד שהוא מתמודד עם קשיים סביב הדימוי העצמי.

עפרונות צבעוניים - בדומה לבחירה לצייר בעפרונות, גם הבחירה לצייר בעפרונות צבעוניים מאפיינת ילדים שמפחדים לעשות טעויות, אך יחד עם זאת הם פתוחים יותר לחקור ולהתנסות.

טושים - מאחר שטוש הם לא אמצעי גמיש לציור, לדוגמא הוא לא מאפשר לערבב צבעים, ילדים שיבחרו לצייר בטושים לרוב ילמדו אותנו שיש להם צורך להיות מדוייקים ובשליטה.

צבעים רכים (פנדה/פסטל) - צבעים הם אמצעי גמיש לציור שמאפשר יצירתיות. ניתן לערבב צבעים וליצור צבעים וגוונים חדשים. לילדים שיבחרו בצבעים יש פחות צורך בשליטה, בסדר ובארגון - ויותר צורך בתנועה.

גואש - פחות רלוונטי בהקשר של פענוח ציורים, ועדיין חשוב לאפשר לילדים גישה אליו כי הוא מאפשר חוויה חושית ושחרור, בעיקר אצל ילדים עם קשיים על רקע של ויסות חושי.

לצד המשמעות של בחירת אמצעי הציור, יש גם חשיבות לבחירת הצבעים בציור, הכוונה בעיקר כשיש צבע שהוא שולט ודומיננטי בציור. כמובן שלא ניתן לנתח אופי או קושי של ילד על סמך ציור בודד בהקשר לבחירת הצבע השולט בציור. יש לצבור לכל הפחות כמות של 15 ציורים שיש בהם צבע שולט מסויים כדי להסיק מסקנות.

לצבעים יש קונטציות חברתיות ותרבותיות מגוונות. זו דרך לא מילולית להעביר מסרים. הם מעוררים בנו תחושות ורגשות שונים ויחד עם זאת, חשוב לנטרל את האסוציאציות האלו כשניגשים לפענח ציור, כי בעצם אין צבע טוב או רע - הם מייצגים מסר או תחושה של המצייר.

שחור ואדום - אלו הם שני צבעים שמדאיגים הורים שמגיעים אליי. למרות שבקונוטציה שלנו המבוגרים, צבע שחור נתפס כצבע רע, קשה ומעוגן במגוון ביטויים כגון "יום שחור" - בניגוד למרבית האסוציאציות שלנו, אין הכוונה לתחושת דכאון או עצבות. הצבע השחור יכול להעיד על רצון וצורך להיות במרכז, נחישות ומנהיגות, ומאידך יכול להעיד על חשש מביקורתיות ודרישות גבוהות מידי. הצבע האדום, בדומה לשחור, יכול להעיד על רצון וצורך של המצייר להיות במרכז או על התלהבות. מאידך, בחירה בצבע האדום יכולה גם לרמוז לנו על נטייה לאימפולסיביות ותוקפנות.

צהוב - בחירה בצבע הצהוב יכולה להעיד על תחושת אופטימיות, שמחה והתחדשות - ומצד שני יכולה לרמוז לנו על תחושת הזדהות שמציפה וקושי להתמודד עם כאב של אדם קרוב.

ירוק - בחירה בצבע זה כצבע השולט בציורים מעידה על תחושת צמיחה, פריחה והתפתחות. יחד עם זאת, שימוש בצבע זה יכול להעיד על פחד מלגדול ולהצליח, נושא בריאותי שמטריד או ביטוי של תחושת קנאה וצרות עין בדומה לביטוי "ירוק מקנאה".

כחול - בחירה בצבע זה יכולה ללמד אותנו שהמצייר נמצא בשלב של למידה והבניה, ויש לו צורך בסדר, דיוק וארגון. מאידך, הבחירה בצבע מעידה על חשיבה רציונאלית מידי, פחד שמשתק התקדמות.

כפי שראיתם, בחירת אמצעי הציור והצבעים יכולה להעיד רבות על הילדים שלנו, אולם לא כדאי לקפוץ למסקנות פזיזות. במקרה של בחירות חוזרות בכלים או צבעים המעוררות חשד שמשהו אינו תקין, יש לפנות לייעוץ המותאם לילד.

הכתבת היא שני יעקבי ברמן, יועצת ומדריכת הורים בשילוב פענוח ציורים ופרחי באך.
לאתר שלה לחצו כאן.