עורכת הדין ננסי דניסון מספרת שעברה חוויית סף מוות ששינתה את חייה לאחר שמצאה את מותה על שולחן הניתוחים ו"עברה" למקום שבין חיים למוות. מי שאיבד אדם קרוב ודאי יתנחם לשמוע את חוויותיה.
סיפורה אירע ב-1994 כשהרופאים חשדו שננסי חלתה בסרטן השד. היא המתינה לביופסיה שתאשר את האבחנה והמנתחים קבעו לה הליך להסרת הגוש החשוד. בניתוח היא סבלה מתגובה קטלנית לחומר ההרדמה ומצאה את מותה על שולחן הניתוחים - עד שהרופאים הצליחו החזירה לחיים. למרבה האירוניה, היא מאמינה שזה היה הרגע שבו "התעוררה לחיים".
בת ה-74, מאוהיו, סיפרה ל-DailyMail שהאירוע הזה "שינה הכל" עבורה, שכן בזכותו הבינה שכל מה שהשיגה בחיים לא שווה כלום בצד השני. היא הייתה שותפה במשרד עורכי דין ענק, קיבלה שלושה תארים וגרפה כמות הגונה של כסף - אבל היא עבדה שישה ימים בשבוע והתעוררה בלילות בגלל לחץ בעבודה. ננסי בדרך כלל ראתה את בעלה רק בארוחת ערב בימי שישי ובארוחת בוקר בימי ראשון, אז בסופו של דבר השניים התגרשו חמש שנים אחרי שנישאו - ללא ילדים.
הקתולית האדוקה, שמציגה את עצמה כ"מחפשת אמת", הסבירה שכאשר ליבה הפסיק לפעום, לא היה לה מושג מה קורה אך היא "לא איבדה רגע" מהכרתה בזמן שהגוף שלה הפסיק לתפקד. היא סיפרה שהיא נשארה בהכרה לאורך המוות - בחדר הניתוח, כשחצתה לצד השני וגם לאחר המוות.
לדברי ננסי, היא לפתע הבינה שהיא תקועה איפשהו "בין החיים לבין החיים שאחרי המוות", שם היא התאחדה עם חבריה ואהוביה שנפטרו. היא מתארת אותם כלובשים צורה של "ישויות אור" ולא של בני אדם - ומוסיפה שהם הצליחו לזכור את חייה.
עורכת הדין נזכרה כיצד ראתה היסטוריה מפורטת - "סוג של דוקומנטרי" - של כדור הארץ, כמו גם את גופתה מונחת על שולחן הניתוחים, בזמן שהיא גם הייתה מודעת יתר על המידה ל"אור". היא התמלאה בשלל "שאלות בוערות" שהיו לה על המציאות שלנו, הדת, החיים והמוות - וכעסה על כך שלא למדה את הדברים לפני מותה. מהר מאוד רגשות אחרים שטפו אותה. "הלכתי אל האור, הייתי רוויה לחלוטין באהבה ללא תנאים, אושר וקבלה", אמרה ננסי, "ממש מיזגתי את האנרגיה וההוויה שלי לתוך חמשת חברי ישויות האור שלי, כדי שאוכל לחוות את חייהם הפיזיים".
עוד בנושא:
"אני אחות בהוספיס וסיפרו לי מה קורה לנו אחרי המוות"
שרדה תאונת דרכים קטלנית ואחרי מה שראתה היא "לא מפחדת למות"
"כאשר גופנו מת, אנו פשוט מתעוררים מחלום"
היא השוותה את החוויה הזו למשחק מציאות מדומה "מתוחכם יותר" והסבירה שהיא וחבריה עברו אז דרך "שדה אנרגיה" שיש לה שם מיוחד עבורו: "מקור". ננסי הוסיפה: "אחרים קוראים לזה אלוהים, הבורא וכדומה. בעוד עמוק יותר בתוך שדה האנרגיה של תופעת 'המקור', צפיתי בבריאת היקום שלנו כשהמשמעות ותכלית החיים הוסברו לי על ידי 'המקור' עצמו".
אז התחוור לה שהיא גם חלק מ'המקור' - וכך גם כל בן אנוש אחר - מכיוון שכולנו "פשוט ממלאים תפקיד דומה לאופן בו אנו ממלאים כיום תפקידים בחלומותינו". היא הסבירה: "הראו לי שמעולם לא נפרדתי מ'המקור' ולמעשה הייתי חלק משולב מהתודעה והמודעות העצמית שלו שאיכלס זמנית יצור אנושי. מטרת החיים היא לאפשר ל'מקור' לחוות את התחושות והרגשות של היקום שהוא יצר בהשוואה לאופן שבו אנו חווים את החלומות שלנו דרך גרסת החלום-דמות של עצמנו. כאשר גופנו מת, אנו פשוט מתעוררים מחלום 'חיי אדם' ומתחדשים כדי לחיות חיים רוחניים במה שאנו מכנים 'חיים שלאחר המוות'".
החוויות הללו שינו את חייה של ננסי כאשר שבה להכרה. הן גרמו לה לעשות שינוי כמעט בכל תחום בחייה: היא עזבה את משרד עורכי הדין, פתחה משרד משלה ומנסה לאהוב יותר ולכעוס פחות.
היא כתבה מאז מספר ספרים על החוויה שלה, ביניהם גם דיברה על מחלה קשה בה חלתה בשנת 2001 ואומרת שהוזהרה אז על ידי חבריה ישויות האור שזמנים "קשים מאוד" בדרך.
ננסי נזכרה: "על אף מה שאמרו לי על העתיד שלי, בחרתי להישאר בדמות האנושית. לא רציתי להיות כישלון במשימה ש'המקור' נתן לי - לספר לכולם מה למדתי בחיים שלאחר המוות. אתם תלכו הביתה, לבית האמיתי שלכם, לאהבה ולקבלה ללא תנאים. זכרו שאתם תשאירו את כל הכאב והצער מאחור כשתלכו אבל תיקחו איתכם את כל האהבה והזיכרונות היקרים. למדתי שאנחנו מחלקים את עצמנו בין חיי אנוש והחיים שלאחר המוות. יקיריכם קיימים לא רק בחיי אנוש אלא גם בחיים שלאחר המוות, ללא קשר אם הם מתו. אתם לא תשאירו אף אחד מאחור".