בספרו של המטפל הגרמני טרוץ הארדו, "ילדים שחיו בעבר: גלגול נשמות היום" (Children Who Have Lived Before: Reincarnation today), חשף המטפל מקרים יוצאי דופן של ילדים מרחבי העולם שזוכרים פרטים על חייהם הקודמים. בין היתר נחפשנו שם לילד אחד שחי ברמת הגולן, באזור בסמוך לגבול סוריה וישראל, שיש לו סיפור שיעשה לכם עור ברווז.
ילד בן שלוש מהעדה הדרוזית, אנשים שנושא גלגול הנשמות הוא אמונת ליבה עבורם, אמר לזקני הכפר שהוא יודע בדיוק מה קרה לו בחייו הקודמים: הוא נרצח. הילד, שסיפורו תועד על ידי ד"ר אלי לש רק בשנה שעברה - ולאחר מכן סופר להארדו - נולד עם כתם לידה ארוך ואדום על ראשו. עבור הדרוזים כתמי לידה כמו אלה הם אינדיקציה לפצעי מוות, אומר הארדו, וילדים שנולדים איתם מקבלים תשומת לב רבה לכל מה שהם עשויים לזכור מחייהם הקודמים.
"ברגע שתינוק נולד, הם מחפשים בגופו כתמי לידה - מכיוון שהם משוכנעים שאלה נובעים מפצעי מוות שהתקבעו מחייהם הקודמים", כותב הארדו, "אם נמצאו סימנים כאלה על ילד, הם מנסים לגלות כל פרט מחייו הקודמים - מהרגע שהילד מסוגל לדבר ולשתף פרטים שהוא זוכר הנוגעים לנסיבות מותו הקודם".
ברגע שלילד הדרוזי מלאו 3 והוא היה יכול לדבר, הוא סיפר שהוא נהרג ממכת גרזן בראשו. הוא הובל על ידי זקני העדה דרך כפרים כדי לראות אם הוא מצליח להיזכר היכן הוא גר בחייו הקודמים - עד שהגיע למקום שנראה לו מוכר.
הילד אמר שהוא זוכר את השם הפרטי וגם את שם המשפחה של רוצחו בבהירות מוחלטת. הארדו כתב שהילד התעמת עם אדם שמעולם לא פגש אבל ידע את שמו המלא - וטען שהוא הרוצח. "פתאום הילד ניגש אל הגבר ואמר לו 'אתה לא... (אלי שכח את השם)?' האיש ענה שכן, ואז הילד אמר לו: 'פעם הייתי שכן שלך. רבנו ואתה הרגת אותי עם גרזן'. אלי סיפר לי איך האיש הלבין פתאום כמו סדין. הילד בן השלוש אמר אז: 'אני אפילו יודע איפה הוא קבר את גופתי'".
עוד בנושא
בן 5 טוען שהוא גלגול נשמה של אישה שנהרגה בשריפה - ויש לו הוכחה
הילדים האלה טוענים שהם זוכרים את חייהם הקודמים
לאחר מכן הילד הוביל את הזקנים למקום המדויק - ערימת אבנים שמתחתיה נמצאה מוטלת גופה קבורה. גולגולתו של האדם הקבור הייתה עם חתך בחזית. אם זה לא מספיק קריפי: הילד גם הוביל את הקבוצה למקום בו נקבר הגרזן, ואילץ את הרוצח הנאשם בסופו של דבר להודות בפשעו.
האמונה בגלגול נשמות ותופעת הנוטוק בקרב הדרוזים בישראל
בכתב העת אל-דרזיה, ד"ר מהא נאטור עוסקת באמונה בגלגול נשמות בקרב הדרוזים ובוחנת את תופעת הנוטוק, ההיזכרות בגלגול הקודם, כמנגנון המגלם בתוכו את הזהות הדרוזית ותורם לשימורה ולהגדרת גבולותיה. ד"ר נאטור, שמחקר הדוקטורט שלה עסק בהיבטים התרפויטיים והנרטיביים של האמונה בגלגול נשמות בקרב הדרוזים בישראל, מסבירה שעל פי עיקרי האמונה הדרוזית, מספר הנשמות קבוע ובעת המוות הנשמה עוברת מיד לגופו של תינוק שנולד באותו הרגע ומתחילה דרכו חיים חדשים תוך שמירה על המגדר ומעבר לישות אנושית בלבד. הדרוזים מאמינים שהם ממשיכים להיוולד בתור דרוזים והעיקרון אשר עומד מאחורי אמונה זו עבור הדרוזים הוא צדק אלוהי. גלגול הנשמות מקנה לאדם הזדמנות להתנסות במצבי חיים שונים ועיקרון זה מביא לאמונה בקיום מאזני הצדק ביום הדין ויוצר תחושת שוויון ואחווה בין בני העדה.
נֻטֻק (ערבית: نطق, להלן: נוטוק), משמעו הפעולה "לספר" בהקשר של האמונה בגלגול נשמות. משמעות זו ייחודית לדרוזים ומתייחסת לתופעה של היזכרות ודיבור על הגלגול הקודם. בכך הנוטוק יכול להיחשב לניב תרבותי שלא ניתן להבינו מחוץ להקשר החברתי-דתי של הדרוזים. הנוטוק מופיע בדרך כלל בתקופת הילדות, סביב גיל שנתיים עד חמש ומיוחס לרוב למוות טראגי או פתאומי בגלגול הקודם.
היא מסבירה שילדים אשר חווים נוטוק מציגים בדרך כלל מאפיינים ייחודיים, החל מאזכור שמות ואירועים שאינם קשורים לגלגול הנוכחי, ביטויי חרדה, פוביה או מצוקה רגשית המיוחסים לאירועי הגלגול הקודם, וכלה בהצגת ידע או כישרונות יוצאי דופן בתחומים שטרם נחשפו אליהם. התגובות של הסביבה שונות ונעות בין הקשבה ועידוד הילד לספר ואף עזרה בחיפוש משפחתו מהגלגול הקודם, ועד להתעלמות או ניסיון להשתקת הילד. לעיתים כרוכים סיפורי הנוטוק בקונפליקטים ומורכבויות כגון חשש של ההורים בגלגול הנוכחי שילדם יחיה בשני עולמות או דחיית הסיפור של הילד על ידי משפחת הגלגול הקודם.