שמים סוף למחלוקת: האם קלפי טארוט אסורים ביהדות?

ב-30 השנים שבהם אני עוסק במנטוריג בעזרת קלפי טארוט, נתקלתי בשאלה "האם קלפי טארוט אסורים ביהדות?" עשרות רבות של פעמים. כתבתי על כך מאמרים, פוסטים ואף התראיינתי על כך במקומות שונים. אז מדוע החלטתי לכתוב מאמר בנושא? בגללכם הקוראים, או ליתר דיוק למען אלו המגיבים על המאמרים שלי. אני קורא את כל התגובות, כן, כן, ולא פעם אני רואה הערות מסוג "זו עבודת עכו"ם", או "עתידות זה שטויות". אני אגב, תתפלאו, מסכים עם כך שעתידות הן בכלל לא הכיוון ללכת בו, לכן חשוב לי להזכיר מהי הדרך הנכונה להבין את הקלפים ולהתייחס אליהם. אסביר כאן למה אין סתירה בין היהדות לטארוט - וגם מדוע לא צריך להאמין בגורלות משום סוג כדי ליהנות מהקלפים.

לא פעם ולא פעמיים שמעתי את הטענה שדת וטארוט מתנגשים, שהיהדות פוסלת את הטארוט מכול וכול ויותר מכך, שעיסוק בקלפים מביא "מזל רע", אך כדאי לעשות סדר בדברים: הדת שוללת העלאה באוב ומתנגדת נחרצות לחיזוי העתיד. עם הטיעון הזה אני מסכים לחלוטין. אמנם לא הייתי אומר שעיסוק בעתידות מביא מזל רע, אבל הוא לא מקדם את השואל בכיוון הנכון ולא מניב תוצאות חיוביות. הוא רק לוכד את המתייעצים בתפיסה בסיסית שהגורל שלהם לא בידיהם - וחבל שכך. עניין ה"מזל הרע" נובע מהגישה שלנו. באותה המידה, יש לי תלמידים שישנים לצד הקלפים משום שהם מאמינים שהם מספקים הגנה אנרגטית ומזל טוב. בשני המקרים אנחנו מפספסים במעט את הנקודה.

הטארוט הם כלי שמעל לכול אמור לעזור להתפתחות האישית שלנו, למודעות העצמית שלנו, להבנה של מי אנו, מי הסביבה שלנו ולאן אפשר ללכת. שימו לב שלא אמרתי "לאן אנחנו חייבים ללכת". הבחירה בנתיבים השונים בחיינו היא שלנו, אבל לא תמיד אנחנו מודעים לבחירה הזו - וכאן הטארוט באים לעזור.

יתכן והשואלת שלנו לא שמה לב שהיא הולכת בנתיב של התלבטות מדומה (קלף שני מטבעות) ובעצם היא יודעת היטב מה נכון לה ומה עליה לעשות. אולי השואל שלנו לא שם לב שההתנהלות שלו מתאימה למשרד שהוא מנהל, אבל התקשורת הקשה שלו לא מאפשרת רכות והכלה בזוגיות (מלך המטבעות). אולי יש לנו שואלת שלא רואה את הטוב בדברים שמתרחשים סביבה ומפחדת לחגוג סיטואציות משמחות מפחד להרוס (שלושה גביעים) והרשימה ארוכה.

העיסוק בעתידות ובמזל אולי נראים לנו בולטים וחשובים בשיח על קלפי הטארוט, אבל למעשה הם האחרונים ברשימה. הם נספחים לצעדים שאנחנו יכולים לעשות בחיינו ולשינוי הדפוסים שהקלפים רוצים להציע לנו.

קלפי הטארוט אינם בעלי כוח כישופי או חיים משל עצמם, הם בסה"כ כלי. הם גם לא יכולים להזיק כשלעצמם - האדם העושה בהם שימוש הוא בעל הכוח, ההשפעה וההחלטה. קלפי הטארוט כמו כלים רבים אחרים, הם אובייקט נטרלי שאת שימושו (לטוב או רע) מכתיב האדם. כפי שהטלוויזיה יכולה להציג תכנים מחנכים, כך היא יכולה לשדר תכנים משחיתים - וכפי שסכין יכולה לבצוע לחם, היא גם יכולה לפצוע אדם - הבחירה היא בידי האדם.

השימוש בקלפים נקבע על פי המשתמש, פרשנותו וראיית עולמו.

כשחוקרים מעט את ההיסטוריה של ההלכה, הדת והתנ"ך, מגלים כי נעשו בעבר שימושים "לא כשרים" אפילו בכלי הדת. אחד הסיפורים הקיצוניים נוגע לשימוש בתהילים על מנת לבצע כישופים שחורים. אמנם אינני מומחה לתהילים, אך הגיוני בעיניי שכול כלי רוחני יכול בידיים הלא נכונות לשמש גם למטרות כאלה.

לכן אל לנו לפסול את הכלי בו משתמשים אלא את דרך השימוש בו באם היא לא תקינה, מסוכנת או מטעה.

אחת מהחוויות שצברתי במהלך אחד הקורסים שהעברתי קרתה לפני יותר מעשור. רב חבדני"ק הופיע באחד הקורסים שלי כדי לברר האם אני מלמד באופן "כשר" לאחר ששמע עליי מתלמידה שרצתה לקבל את אישורו להשתתף בקורס שלי.

בתום השיעור נשארנו ושוחחנו 3 שעות, במהלכן שמעתי כל דעה קדומה אפשרית על הקלפים. אני חזרתי והדגשתי שהשיטה שלי מתרכזת בעיקר בהתפתחות אישית ולא בחיזוי העתיד. בשיעור הבא, התלמידה הופיעה והיא לא האחרונה שקיבלה אישור בלתי רשמי ללמוד טארוט באחד מהקורסים שאני מעביר. אני מתאר לעצמי כי יש זרמים שלא היו מעניקים לי יחס חיובי כל כך , ותמיד יש מחמירים ואדוקים יותר, אך דעתי היא שעד שלא "בודקים בציציות", לא ניתן - וגם אין זה הוגן - לחרוץ דין.

עוד בנושא:
קלף הכוהנת הגדולה: גם בעולם הטארוט חייבים להחזיר שבויים

האם ננצח במלחמה? מומחה טארוט מסביר האם לקלפים יש את התשובה

הקלפים הם בסופו של דבר ייצוגים של ארכיטיפים המצויים בנפשנו. יונג, החוקר הידוע, נתן מקום של כבוד לטארוט במשנתו, כי הוא הבין את טיבם: ייצוג הפנים השונות של האנושות. מנקודת מבט כזו, אין צדדים טובים ורעים, כולנו זקוקים לאהבה הבלתי מותנית של הקיסרית, ליכולת הניהול של הקיסר. אנחנו אפילו זקוקים לפעמים לתכונות שנראות לנו קצת שליליות - כמו האנוכיות המסוימת של מלך המטות, הערמומיות והיכולת לקרוא את הזולת של קלף השטן, היכולת להתייחס לזמניות החיים של קלף המוות, וכן הלאה. לכל קלף יש שיעור ייחודי ויכולת לכוון את צעדינו ולהראות לנו את השיקוף הפסיכולוגי והאנרגטי של הסיטואציה, לכן השיטה שבה אני נוקט, היא השיטה הפסיכולוגית, ולא הגורלית או העתידנית. בפסיכולוגיה - יש לנו יכולת לשקף, להבין ולבחור.

אז רגע, אין כאן שום דבר מיסטי?
הפן המיסטי של הקלפים נשאר במידת מה והוא נשאר בחוק שאני מכנה "מיקרו מאקרו", כלל אוניברסלי, שאומר שהחיים שלנו מורכבים מייצוגים, ולכן הקלפים המסוימים שיצאו לנו "במקרה" ברגע הפריסה - הם הקלפים שנכונים לנו, הם אלו שמשקפים את הסיטואציה.

נכון, צריך כאן שביב של אמונה, אפשור כלשהו של כוח גדול מאיתנו - כוח של מקריות לא מקרית בכלל, אבל גם בחיים אנחנו משאירים מקום תמיד לספק, לרוח הנושבת המכוונת את הדברים, לפרט הרוחני הקיים מעבר לעצמנו שמקרב ומגשר בין כל הדברים, ובקיצור, כולנו צריכים קצת קסם בחיים הללו, מקום למעט מקריות. בקריאה אננו משתמשים באותה מקריות בתור גורם מתווך, משקף, שתומך בקריאה ובכאן ועכשיו. ועדיין, אין כאן מזל טוב או רע, ואין כאן ניסיון להשפיע בכלים לא כשרים על המציאות שלנו.


הכותב הוא מנדלבוים שגיא, מנהל בית הספר ללימודי הגשמה אישית, טארוט וחלומות, מחבר רב המכר "המדריך לקריאה בקלפי הטארוט", עוסק בהומיאופתיה קלאסית, בעל ניסיון של 28 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא התפתחות אישית, טארוט וחלומות אותם הוא מעביר בזום, בתל-אביב, ובערים נוספות ברחבי הארץ. קלפי טארוט ועוד - באתר של שגיא.

"שגיא מנדלבוים | העצמה אישית, טארוט וחלומות" - האינסטגרם של שגיא.