וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ציורי ילדים: כך תעניקו לילד את המרחב הבטוח ביותר להביע את רגשותיו בציור

המכון לגרפולוגיה חנה קורן

10.8.2023 / 0:36

הציור הוא כלי חשוב להתפתחותו הקוגניטיבית והרגשית של הילד וההתנהלות שלנו כהורים בזמן הציור ולאחריו חשובה לא פחות ממשמעות הציור. הנה כמה כלים שיעזרו לכם לעבוד נכון עם הילד

ילד מצייר. ShutterStock
ציורי ילדים - כך תדעו כיצד להתייחס אליהם/ShutterStock

הפעם התכנסנו כדי לעסוק בציורי הילדים שלכם, כשההתמקדות היא בשני אספקטים שונים: הראשון הוא חשיבות הציור עבור התפתחותו הקוגניטיבית והרגשית של הילד. השני מעניק טיפים חשובים לאופן ההתנהלות שלכם, ההורים מול הילד, בזמן הציור ולאחריו.

נתתם לילד דף וטושים. מה הוא עושה? הוא מתחיל לייצר תנועה פיזית שמייצרת צורות במרחב הדף - והדף? מהרגע שהילד התחיל לצייר, הדף מייצג את העולם שלו, את המרחב בתוכו הוא מתבטא והציור מלמד על תחושתו במרחב הזה.

ציור הינו כלי אמנותי עשיר וייחודי הפותח צוהר לתוך המתרחש בנפשו של הילד פנימה. השפעתו על הילד המצייר היא מרשימה וחשובה מבחינה התפתחותית קוגניטיבית ורגשית. בעת שהילד מתעסק בציור, הוא לא רק יוצר תמונות צבעוניות על דף שלפניו, אלא גם מבטא רגשות, רעיונות ודמיון.

במקומות שבהם הילד אינו יודע לבטא את רגשותיו ואת פחדיו במילים, הצבעים, הצורות, הגדלים והיחסים שלהן בינן לבין עצמן ובינן לגבי שאר הצורות/דמויות על הנייר, מספרים את הסיפור באופן מדויק ועמוק.

כשהילד מרוכז בתהליך הציור, הוא משתמש בתהליכים קוגניטיביים מתקדמים ומרבה לחשוב. הוא מעביר אל הדף את התמונה שבעיני רוחו, הוא צריך לתכנן את קווי התמונה, לבחור צבעים ולשלב פרטים רבים יחדיו. התהליכים הללו מפתחים את מיומנתיו של הילד לארגן מידע ולבצע מספר פעולות מוחשיות מורכבות. בכך, הוא מתפתח קוגניטיבית ומחזק את היכולת שלו לפתור בעיות, לקבל החלטות ולבצע פעולות מגוונות באופן עצמאי.

בזמן הציור, הוא מבטא את מצב רוחו, רגשותיו וחוויותיו. לפיכך זהו כלי מעולה המאפשר לנו לבחון ולהבין את התחושות והתגובות של הילד לעצמו, למשפחתו, לחבריו וכך הלאה. דרך הציור, הילד יכול להביע פחדים, תקווה, כעס ואהבה - ואף להתמודד עם רגשות אלו ולשחרר אותם.

ציור ילדים שמראה דוכן מנצחים. ShutterStock
בזמן הציור, הוא מבטא את מצב רוחו, רגשותיו וחוויותיו/ShutterStock

מה התפקיד שלכם בתהליך?

1. לא מכריחים ילד לצייר - ככל שתרגילו את הילד להביע את עצמו בגיל מוקדם יותר וככל שתעודדו אותו לצייר, בין היתר על ידי עיצוב פינת יצירה מלהיבה, בטוחה, מעניינת ומגוונת ועל ידי הפיכת הציור לחלק משגרת היומיום, כך הילד יפנה לשם באופן טבעי. עם זאת, היה ולא עשיתם זאת עד עכשיו והילד אינו פונה לשם באופן טבעי, אין מקום להכריח אלא לגרות באמצעות יצירה עצמית ושילובו בתהליך.

2. לא שואלים "למה?" - למה אין לילד ידיים? למה לכולם יש עיניים ורק ל... אין? למה השמיים צהובים ולא כחולים? למה לא ציירת את אחיך הקטן בציור המשפחה שלך? השאלות האלו מייצרות תגובה של בושה, לחץ, חוסר כישורים ועלולות להוביל לכך שהילד יפסיק לצייר. מעבר לזה - מה שהילד לא מצייר חשוב ביותר! ילד שאינו מצייר ידיים יכול להביע תחושה של חוסר אונים. ילד שמצייר עיניים עצומות יכול ללמד אותנו שאולי הוא רואה דברים שאינו מעוניין לראות. לא צייר את האח הקטן? מדוע השמיט אותו? אולי הוא מרגיש שנזנח הצידה? אולי מקנא? אולי רוצה להיות הילד היחידי בבית? וכך הלאה. לפיכך, הציור של הילד, בדיוק כפי שהוא, חשוב לנו כמאבחנות להבין מה עובר על הילד במדויק.

3. פינת יצירה - ככל שיהיו בה יותר כלי צביעה מסוגים שונים, יותר דפים מצבעים, מרקמים וגדלים שונים, מספריים בטוחות, מדבקיות וכך הלאה - העושר הזה יגרה את הילד להתנסות. לצד זאת, חשוב להקפיד שהיא תהיה נגישה ובטוחה. הילד יכול לגשת לחומרים בעצמו ללא חשש שהוא יפול מכיסא אם יעמוד עליו או שארונית תיפול עליו אם ימשוך את המגירה.


עוד בנושא:
דרך כתב היד שלכם תוכלו לגלות האם אתם באמת מוכנים לשינוי והתחלה חדשה

האם אתם באמת חופשיים? כתב היד שלכם חושף את האמת

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל
ילדה מציירת. ShutterStock
ככל שיהיו בה יותר כלי צביעה מסוגים שונים, יותר דפים מצבעים, מרקמים וגדלים שונים - העושר הזה יגרה את הילד להתנסות/ShutterStock

4. ניקיון - גישה של "תשמור על הניקיון ואל תתלכלך!" היא מתכון בטוח לאיבוד ההנאה והתרחקות. זיכרו שהכל ניתן לנקות, לשטוף, לכבס וחלק מהתהליך הוא חופש מוחלט לצד גבולות כמו: לא מציירים על הקירות (אלא אם כן הקיר מיועד לכך), לא משתמשים במספריים (אלא אם כן הן מיועדות לילדים או בהשגחת מבוגר אחראי).

5. שימו לב לשפת הגוף של הילד בזמן הציור ולמילים בהם הוא משתמש - ילד המצייר ציור משפחה, למשל, ומגיע לדמות מסוימת ואז מתעצבן, כועס, מקמט או קורע את הציור - או מספר סיפור שקשה לנו ההורים לשמוע - מספר לנו שיש בעיה כלשהיא עם אותה דמות ספציפית. קל מאוד להיכנס לעמדת מגננה "הילד כועס על אמא שלו! מה עשיתי? למה אתה כועס עלי??" אך היא אינה במקום. חשוב לבחון עם הילד מדוע הילד בציור כועס על אמא שלו, מה אמא עשתה שגרמה לו לכעוס עליה? ואת הציורים שהילד קרע? אותם תאספו אחרי שהוא יצא מהחדר - אלו הציורים החשובים לנו מאוד בתהליך הניתוח וההבנה של המתרחש בתוכו.

6. היזהרו מפרשנויות! - הילד מצייר מתוך נקודת מבטו, מתוך תפיסתו ולכן לפני שאתם נבהלים שהוא צייר את אבא כזאב או את אמא כעכבישה, בדקו מה היחס של הילד לזאבים ולעכבישים. אם הוא אוהב אותם, הוא אוהב אתכם. אם הוא מפחד מהם... יש לכם על מה לעבוד באופן התקשורת שלכם איתו.

זכרו שהילדים שלכם מביעים את הכל בציורים שלהם. הכל. לפיכך, אם משהו בהתנהגות של הילד שלכם השתנה ואתם מודאגים, אל תהססו לפנות ואנחנו נסביר לכם בדיוק למה אנחנו זקוקות על מנת לחשוף את המתרחש מאחורי הקלעים ולעזור לכם לעזור להם.

המאמר נכתב ע"י דורית וואלך - מצוות הגרפולוגים של "חנה קורן מכון לגרפולוגיה". באתר המכון לגרפולוגיה תמצאו מידע נוסף על גרפולוגיה וציורי ילדים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully