דרך כתב היד שלכם תוכלו לגלות האם אתם באמת מוכנים לשינוי והתחלה חדשה

לפני שאתם מתחילים לקרוא את הכתבה - מוזמנים לאתגר את עצמכם: קחו דף A4 חלק ומלא אותו בכתיבה ספונטנית. רק לאחר מכן, קראו את הכתבה ובחנו האם התובנות שבה מתחברות לכם עם מה שאתם יודעים על עצמכם.

הנה אנחנו עומדים שוב בפיתחה של שנה חדשה וכהרגלה, מתלווה לה תחושה שהנה הגיע הזמן להתחיל, לשנות, להתפתח... לכתוב את הספר שתמיד רצינו, לעזוב את העבודה שלא אוהבים, להקים עסק חדש, להביא עוד ילד/ה לעולם, לשנות הרגלים ישנים ולא בריאים. השנה החדשה מביאה תחושה של התחדשות ומי מאיתנו לא היה לפחות פעם אחת במקום של "הגיע הזמן להתחיל משהו חדש... לשנות משהו ישן..."?

בכל פעם שאנחנו מתחילים משהו חדש, להתחלה מתלווה רגש מסוים - או מגוון של רגשות: אם אנחנו למודי הצלחות או למודי כשלונות, אם החלטנו כבר שמונים פעם ש"ממחר דיאטה" ומחר אף פעם לא הגיע (או הבליח ליומיים ונגוז), אם היו לנו דמויות שעודדו אותנו להתחיל ועודדו כשכשלנו או לחלופין כאלו שבזו למחשבות, לחלומות ודאגו ליידע אותנו עד כמה זה יהיה "בלתי אפשרי", "מגוחך" או "צפוי וידוע מראש" כשלא התקדם בהתאם לתכניות.

כתב היד עוזר לנו, הגרפולוגים, להבין את היחס של הכותב לצורך להתחיל מחדש. הוא חושף כיצד הכותב מרגיש בינו לבין עצמו כשהוא מתחיל והאם קיים פער בין מה שמפגין כלפי חוץ לבין מה שמתחולל בתוכו.

כדי להבין את היחס של הכותב להתחלות חדשות, צריך להבין היכן רואים את ההתחלות בכתב היד:
האות הראשונה שנכתבת על הדף, תחילת השורה, תחילת הקו, תחילת המילה - בכל פעם שאנחנו מניחים את העט על הדף אנחנו בעצם יוצאים מתוך המקום הפנימי השמור רק לנו ומביאים את עצמנו לעולם.

למה הכוונה?
כל עוד אנחנו לא כותבים, אין לאף אחד שום דרך לדעת מה עובר עלינו. מי אנחנו. האם אנחנו חכמים או טפשים? משעשעים ומרתקים או משעממים? כשאנחנו לא כותבים זה כאילו שאנחנו שותקים. לא נמצאים. מנגד, ברגע שאנחנו מניחים את העט על הדף ומתחילים לכתוב, זה כאילו שנכנסנו לחדר, פתחנו את הפה, הבענו את עצמנו ואת הדעות שלנו ומהצד השני יש אתכם, את הקהל שקורא, מקשיב, שופט, מבקר, מכיל, בוחן.

תנועה - אם התנועה של הכותב משוחררת, ספונטנית או אפילו אימפולסיבית, הכותב בעצם מספר לנו שהוא ספונטני או אימפולסיבי. ספונטניות מלמדת על מידה של ביטחון עצמי שמלמד על היכולת להתחיל דברים חדשים מתוך אמונה שאני יכול להצליח. האם באמת אצליח? זה תלוי ביכולתי להתמיד, להתמודד עם אתגרים ואת אלו נראה במאפיינים גראפיים אחרים.

אם התנועה של הכותב חסומה, עצורה, כפותה או רפיונית, נלמד על מחסומים, מעצורים, פחדים, חרדות, עייפות רגשית, נפשית או פיזית - או עצלות ודכאון. תלוי בכל שאר האלמנטים האחרים בכתב היד, כמובן. אולם בכל מקרה - ההתחלה קשה בהרבה, גוזלת יותר משאבים, מפחידה. עדיין, יכול להיות שלמרות החרדות והפחדים - ההתחלה, ברגע שתקרה, תוליד עשייה ותוצאות מאחר והכותב יתמיד עד הסוף. או שלא...

שולי הראש - דרך נוספת לבדוק כיצד הכותב מתחיל היא לבחון את שולי הראש. כמה מקום הוא משאיר בראש הדף לפני שנכנס לתוכו ומתחיל לכתוב? האם הוא קופץ למים או זקוק לזמן, הרבה זמן...?

ככל ששולי הראש רחבים יותר ויש הרבה יותר "לבן" מעל לשורה העליונה - הכותב זקוק ליותר זמן. עם זאת, ככל ששולי הראש צרים יותר - הכותב זקוק לפחות זמן לפני שמתחיל פעילות. כל זאת בהסתייגות, שכן לעיתים כותבים מפוחדים וחרדים נוטים לרשום את השורה העליונה בצמידות לתחילת הדף מלמעלה שכן הדבר מעניק להם תחושת ביטחון כלשהי והם לא מסגירים את משך הזמן שלקח להם עד שהחליטו מה תהיה המילה הראשונה, מה יכתבו, מה יגידו, מה ואיך יבצעו את מה שמבצעים.

שולי הימין - שולי הימין מגלים כיצד הכותב יוצא בכל יום מחדש לדרך. ככל שהוא מותיר יותר "לבן" מימין לכתיבה - הוא זקוק ליותר זמן עם עצמו. ככל שמשאיר פחות לבן הוא יוצא מהר יותר החוצה לפעילות. הצורה של השוליים: ישרה, נפתלת, מתרחבת או מתחסרת תלמד על האופן שבו הוא יוצא: האם הוא עקבי (ישרים), בכל יום היציאה מהבית מלווה בתחושה משתנה (נפתלים), האם צובר ביטחון תוך כדי התקדמות (מתרחבים) או דווקא מאבד ביטחון (מתחסרים).

יש עוד דרכים מרובות לבחון את הכניסה של הכותב לתוך הדף וכיצד הוא מרגיש לגבי ההתחלה, עצם תחילתה של פעילות חדשה, אולם לשם כך אנחנו זקוקים לקורס שלם.

מה ארצה שתזכרו? שכדי להצליח ולהגיע למטרות שלנו צריך לפעמים להתחיל שוב ושוב, ליפול, להיכשל אבל להתרומם מחדש. לא תמיד, אולי להיפך - לרוב, הצלחות לא "נופלות" אלינו מהאוויר. אנחנו צריכים להתאמץ, להתחשל, להתמיד, ללמוד מטעויות ומכישלונות, לא לוותר.

מה עוד? שהרבה פעמים אנחנו מתחילים ויוצאים לדרך עם חזון מאוד ברור של המטרה הסופית אליה אנחנו רוצים להגיע. אל תשכחו שאם מדובר בפרויקטים ארוכי טווח, לפעמים המציאות משתנה, אנחנו משתנים. עצרו, קחו אוויר ושאלו את עצמכם: האם המטרה שהצבתי לעצמי אז עדיין רלוונטית היום? אם כן - המשיכו. אם לא - אין כל בושה בקבלת החלטה ש"זה לא מתאים לי יותר" ובמקום להמשיך ו"לבזבז" זמן, זה הזמן לבדוק מחדש אם המטרה, הדרך או שניהם אינם מתאימים וזה הזמן לקבל החלטה ולבצע "חישוב מסלול מחדש".

בכל מקרה, מאחלת לכם שנה נפלאה, מאחלת שתקבלו החלטות מלהיבות לשנה החדשה ותצאו לכיוון יישומן בהתלהבות ובהנאה, שתשכילו למצוא את הדרך להתמיד גם כשלא כיף ונעים וגם כשנראה שהקושי גדול. כל עוד המחיר שווה את התוצאה הסופית עבורכם.
שנה טובה ומתוקה!

הכתבה נכתבה על ידי דורית וואלך מצוות "חנה קורן מכון לגרפולוגיה". עוד על התחלות חדשות בכתב ביד - בכתבה "מתחילים מחדש - התחלות בראי הגרפולוגיה" באתר האינטרנט שלנו.