אחת הדרכים שעוזרות לי להבין שאני נמצאת בעומס נפשי היא תחושה של נוקשות ומתח בשריריי הצוואר, הכתפיים והגב. פעמים רבות הגוף מאותת עבורנו את מה שאנחנו מנסים להדחיק מהמודעות בתוך שגרה עמוסת מטרות. שוב ושוב אנו מקבלים תזכורת שהחיים שלנו בישראל 2022 מספקים לא מעט סיבות למתחים ודאגות.
מתוך ההרגל לחיות את החיים באינטנסיביות רבה, לרוץ, לארגן, להשקיע, להסיע, להחזיר, לתמרן ולהשיג, רבים מאתנו לא מקדישים זמן ולא מפנים קשב להרגיש מה באמת עובר עלינו ואיזה מחירים אישיים אנו נדרשים לשלם על כך בבריאות נפשנו.
אחת הדרכים לקבל אינדיקציות לגבי מידת המתח שאנו נמצאים בה מונחת לה כאן ממש לידנו - בכתב ידנו!
עוד בנושא:
רגע לפני שנצלול להבין איך אפשר לעשות זאת, זמן טוב להיזכר בעובדה שלמונח "בריאות נפשית" אין הגדרה אחת מדידה ומדויקת והיא קשורה להיבטים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים, למוטיבציה ולהנעה לחיים, לחופש אישי ולמימוש עצמי, ליכולת הסתגלות לחיים, לחברה ולערכים, ליצירתיות, לניהול יחסים ועוד. כמספר התיאוריות - כך מספר ההגדרות - רבות ומגוונות!
בקריאה והעמקה של התיאוריות וההגדרות הבנתי בין השורות שבכל זאת יש מכנה משותף חשוב בין כולן - והוא היכולת שלנו לחשוב ולהתנהל בגמישות.
בויקיפדיה מפרטים כי "גמישות מחשבתית היא היכולת של אדם להתמודד כראוי עם שינויים סביבתיים וחוויות אישיות". הגמישות המחשבתית מאפשרת לאדם לשקול מגוון גישות לבעיה מסוימת ולבחון את המצב, גם מנקודות מבט לא קונבנציונליות. היא מתבטאת בהפחתת הנוקשות והמתח ובהפחתת יישום של תבניות קבועות יתר על המידה. חוסר גמישות מחשבתית עלול להפחית אפשרויות לחוויות חיוביות ולהגביל אפשרויות תגובה.
אז איך נדע, בעזרת כתב ידנו, שאנחנו ממוקמים על המקום הנכון ברצף בין גמישות לנוקשות? אחת התיאוריות המרתקות בחקר כתב היד נוצרה בזכות מחקריו של רודולף פופאל שהיה רופא נוירולוג וגרפולוג אשר קבע חמש דרגות של מתח, החל מרפיון יתר ועד לנוקשות קיצונית. הנחת היסוד הייתה שהתהליכים הפיזיולוגיים המעצבים את תהליך הכתיבה מצביעים על המערך הנפשי.
בתוך כך, חמש רמות המתח המוגדרות על ידי פופאל משקפות את השינויים באישיות הנובעים משינוי במצבי החיים או מטיפול. למעשה, הן מהוות השתקפות ישירה של כושר ההסתגלות של הפרט - יכולתו להגיב על השינויים בסביבתו והאופן בו הוא עושה זאת (מתוך הספר "גרפולוגיה ורפואה - כתב היד, הגוף והנפש" - אריה נפתלי, 1991).
רמה 1
נוקשות בלתי מספקת הגורמת לתנועה אימפולסיבית או מרושלת. כתב כזה מתאפיין בתנועה נרפית או סוערת, מהירה או משתרכת ולרוב מתאפיינת בהזנחה צורנית שיכולה להצביע בין היתר על אימפולסיביות חסרת מעצורים או כמו בדוגמת הכתב המצורפת: קושי לשמר מתח פעולה אחיד שיוצר "נפילת מילים", החלשויות לחץ, גמישות וזרימה עד כדי רפיון וסתגלנות פאסיבית.
רמה 2
נוקשות מעטה, המאפשרת תנועה רפויה חוזרת ונשנית. כתב כזה מתאפיין בתנועה מעוגלת רכה וזורמת שיכולה להצביע בין היתר על גישה ספונטנית, הסתגלות גמישה לאנשים ומצבים, כפי שבאה לידי ביטוי בדוגמת הכתב המצורפת בעל לחץ שטפי, תנועות גמישות ורכות, אשר במבט רחב על הדף השלם, משמר ארגון וקריאות טובים.
רמה 3
נוקשות מאוזנת היוצרת תנועה נשלטת וגמישה שיכולה להצביע בין היתר על כושר הסתגלות והתחשבות משולב בכוח רצון ושליטה עצמית טובה, כפי שבאים לידי ביטוי בכתב המצורף בו בולטים קמרונים וקערות, לחץ שטפי, קו דק, בתנועה מבוקרת, ללא חיבורים בין אותיות ושמירה על קריאות וארגון.
רמה 4
נוקשות יתר, המעידה על מתח, חוסר גמישות ועיכוב בתנועה שיכולה להצביע בין היתר על גישה סופר זהירה ואחראית, טוטאלית עד כדי ראיה דיכוטומית. סימני הכתב הבולטים יהיו לחץ כתיבה חזק ללא הרפיה, תנועה מעוכבת וצורות זוותיות.
רמה 5
נוקשות קיצונית הגורמת לעוויתות ולעצבנות בתנועות, צורות מקוטעות רטט ושבירות בקו שיכולים להצביע בין היתר על חוסר שקט פנימי, דריכות ותסכול.
וכעת, השאלה המתבקשת - היכן את/ה נמצא/ת על הרצף?
ומה את/ה מתכוון לעשות בקשר לזה?
המאמר נכתב ע"י רויטל קינן מצוות הגרפולוגים של "חנה קורן - מכון לגרפולוגיה"