וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"היו לי 100 מפגשים עם רוחות רפאים עד היום. הנה כמה מהם"

14.3.2022 / 23:44

ארין אגנץ מכנה עצמה "ציידת רפאים" לאחר שלדבריה נחשפה בגיל 14 לרוחות רפאים של חיילים מתים ומאז הקדישה את כל חייה לנושא. היא טוענת שעד כה חוותה 100 מפגשים פאראנורמליים: "שמרו על ראש פתוח. הם שם"

לארין אגנץ יש כמה עשרות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות גם בגלל יופיה יוצא הדופן וגם כי היא "ציידת רפאים" פר אקסלנס. כשהייתה בת 14 גילתה לטענתה שיש לה יכולת לראות או לחוש בהימצאותם של רוחות רפאים - ומאז היא מקדישה כל רגע פנוי בחייה בחיפוש אחריהם. לדבריה היא חוותה עד היום 100 מפגשים על טבעיים, חלקם במקומות הידועים ככאלה שרוחות רפאים תקועות בהם. בבלוג שפרסמה ב-Newsweek שיתפה ארין מהיכן הגיעה אהבתה לתחום הפאראנורמלי וסיפרה על כמה מפגשים יוצאי דופן שחלקם תועדו וזמינים לצפייה ברשת.

"העניין שלי בפאראנורמלי התחיל לאחר צפייה בסרט "מכסי השדים". הייתי מעריצה גדולה. בנוסף לכך, גדלתי ליד בית קברות. אני לא חושבת שקישרתי את זה למוות ממשי על ההתחלה. זה היה רק ​​מקום לשוטט בו עם אבנים יפות", היא סיפרה, "עברנו לאזור שיקגו ובמהלך לימודיי בחטיבת הביניים יצאתי לטיול בשדה הקרב של גטיסבורג. הייתי בת 14 והיתה לי מה שאני מאמינה שזו החוויה העל טבעית הראשונה שלי. עמדנו בשדה קרב וכשהסתכלתי לעבר העצים שבקצה השדה, ראיתי קבוצת חיילים. חשבתי שהם משחזרים את סצנות המלחמה, אבל זה היה ביום שלישי אחר הצהריים. החיילים נעצרו באמצע השדה וכאילו נעלמו - ואז זה התחיל שוב. הסצנה הזאת קרתה שוב ושוב, כמעט כמו תקלה. שאלתי את אבא ואחותי שהיו שם איתי אם גם הם רואים את זה - אבל אף אחד מהם לא ראה. אבא שלי חשבת שצחקתי איתו. הוא ריאליסט ולא מאמין בתופעות על טבעיות".

היא הוסיפה: "בזמנו היה לי גם מורה להיסטוריה שהיה ממש בקטע של תופעות על טבעיות, אז התחלתי להאמין שמה שראיתי בגטיסבורג היו רוחות רפאים. למורה שלי הייתה קבוצת 'גשש בלש' של רפאים באינדיאנה והוא היה מכניס לשיעורי ההיסטוריה תכנים פאראנורמליים. אני לא יודעת אם טכנית הוא היה אמור לעשות את זה, אבל זה מה שהוא עשה והאמנתי לזה. משם הצטרפתי לקבוצת 'רודפי רפאים' ונכנסתי לזה. אני אוהבת את הלא נודע ואני אוהבת לפתור תעלומות".

ציד רפאים היה תמיד תחביב עבור ארין, שלמדה והתעסקה ברפואה ועבדה בהוספיס עד שנולדו לה ילדים. אחרי שהתבגרו מספיק כדי להתנהל בעצמאיות, ארין ניצלה את תקופת הקורונה כדי לכתוב על החוויות העל טבעיות שעברה ולגייס אנשים שיצטרפו למסעות הציד שלה.

"אני מאמינה שחוויתי קרוב ל-100 חוויות פאראנורמליות, אך חקרתי יותר מ-1,000 מקומות במהלך 20 השנים האחרונות", היא סיפרה, "בדרך כלל אני מחליטה אם לחקור מקום מסוים לפי טיפים שניתנו לי מאנשים או ממחקר כללי ברשת. בזמן האחרון אני מקבלת הודעות מאנשים שמציעים לי לבדוק מקומות מסוימים. כל מקום נחקר בצורה אחרת, בעיקר אם חלקם בתוך מבנים ואחרים מחוצה להם. אני תמיד מביאה איתי טונות של מצלמות כי ההוכחה הטובה ביותר היא המצלמה. אני מביאה איתי גם קולט שדה אלקטרומגנטי (EMF) ותמיד חמושה במקליטי קול, אותם אני מניח לאורך כל הדרך. לרוב אני נשארת במקום הפוטנציאלי למשך שש עד שמונה שעות. יש בזה הרבה צורך בקפה, אבל אני חוקרת נינוחה. אני יושבת שם ופשוט רואה מה קורה. בדרך כלל שעות הלילה הן הטובות ביותר לכך. אני לא יודעת אם זה מימד הקריפיות, אך אם את מצלמת תמונות בשעות האלה, הרקע הכהה בתוספת הפלאש בהחלט עוזרים לתפוס 'חריגות' טוב יותר מאשר באור יום".

אחת החוויות הבלתי נשכחות של ארין הייתה בכלא באינדיאנה, שממנו הצליח לברוח שודד הבנקים האמריקאי ג'ון דילינג'ר. שם היא מאמינה שרוח רפאים רדפה אחרי כל הלילה. היא סיפרה: "בשנה שעברה חקרתי כלא באינדיאנה. אני זוכרת שעליתי לקומה שאין בה אורות או חשמל אז לא ממש יכולתי לראות הרבה, אבל הייתה לי הרגשה שמישהו מתבונן בי. הסתובבתי וחזרתי על צעדיי. לפתע שמעתי צעדים מאוד חזקים מאחוריי, כמעט רוקעים, אז הסתובבתי - אבל לא היה שם כלום. צעדתי עוד כמה צעדים והרגשתי מעין דחיפה כזאת. זה הרגיש כמו יד פתוחה שדחפה אותי מאחור. חשבתי לעצמי 'בסדר, אני אלך קצת יותר מהר, מישהו רוצה שאצא מכאן'. ירדתי במדרגות למקום שבו נמצא החוקר השותף שלי והסברתי לו מה קרה. ברגע שסיימתי לדבר שמענו דלת נטרקת. הדלתות האלה פתוחות כך שאנשים לא ייתקעו שם, אבל משהו נטרק. החוקר השותף שלי קפץ במקום - ואז התחילו קולות חבטה חזקים. תפסתי את זה במצלמה".

ארין הוסיפה: "אז נכון, מאחר שלא הייתם שם אתם יכולים לומר שמישהו אחר היה שם למעלה ועשה את הרעשים. זה לא מה שקרה. הייתה רק כניסה אחת למקום ומי שזה לא יהיה היה צריך לעבור דרכינו כדי להיכנס. אני יודעת שבעלי הכלא עדיין היו בחוץ כי כשירדנו למטה ראיתי אותם יושבים על המרפסת של בית השריף הצמוד. אין כניסה אחורית ויש רק חדר מדרגות אחד שעולה מעלה, וזה המקום שבו עמדנו. יש לי גם מצלמות בכל מקום ובצפייה חוזרת לא ראינו שם אף אחד. החבטות האלה החלו להתגבר, אז אמרתי לחוקר השותף שלי שאנחנו צריכים לקחת הפסקה. תוך כדי הליכה, הופיע צל ש'הלך מולי', שנינו ראינו אותו, והרגשתי משב רוח. היינו בפנים. החוקר השותף שלי ראה את השיער שלי עף לאחור ואמר שזהו, זה נגמר מבחינתו. זה היה די מצמרר".

פתחו סאונד:

ארין מודעת לכך שכמעט כל תיעוד שלה יכול לקבל הסבר ריאלי יותר ממה שהיא טוענת שחוותה: "במהלך השנים שמעתי צעדים וקלטתי מה שלדעתי הם קולות חסרי גוף בהקלטות סאונד. הבעיה היחידה היא שמאחר שאתם לא שם, אני לא יכולה להוכיח לכם שאין שם מישהו אחר שמשמיע את הרעשים האלה. למשל, צילמתי תמונה של מה שאני מאמינה שהוא רוח רפאים נושא תרמיל כשברקע קול תופים, אבל שוב, מישהו יכול לומר שזה עניין של עריכה. עם הטכנולוגיה של היום קשה לשכנע אנשים".

ציידת הרפאים טוענת שיש שני סוגים של מפגשים על טבעיים. את הראשון היא מכנה 'רדיפה שיורית', כשלדבריה המפגש הוא אינו עם רוחות אלא יותר עם זכרונות שמתנגנים שוב ושוב. את השני היא מכנה 'רדיפה אינטליגנטית', ולדבריה במקרים אלה מדובר במפגשים עם רוחות שתקועות ומסתובבות בחיים שלאחר המוות. היא הוסיפה: "במקרים כאלה אני מאמינים שהרוחות ינסו לתקשר איתכם, לגעת בכם, למשוך את תשומת לבכם".

הנה כמה מהמקומות הקריפיים בהם ביקרה ב-2021:

ב-20 שנותיה בתחום ביקרה ארין במספר אתרים פופולאריים, ולא בכולם חוותה את מה שאחרים חוו. היא סיפרה: "הייתי בסנטוריום של וויברלי הילס בלואיסוויל, ב-יו.אס.אס לקסינגטון שבמפרץ קורפוס קריסטי וביקרתי במקומות כמו סאלם, מסצ'וסטס, המפורסם בטקסי המכשפות שלו, משלחת אלאמו בטקסס וסליפי הולו בניו יורק. לא היו לי את מה שאני מאמינה שהם מפגשים פאראנורמליים בכולם, אבל בחלקם היו".

"בסליפי הולו קרה משהו, אבל זו הייתה יותר תחושה שלי, אז זה לא משהו שאני יכולה להוכיח. התרגלתי למה שאני מכנה 'שינויי אנרגיה'. אני מאמינה שרוחות פולטות אנרגיה ושאני יכולה לחוש בהבדלי אנרגיה. אני לא חושבת שאני מתקשרת או משהו כזה. זו רק תחושה. קיבלתי את התחושה הזאת בסליפי הולו. ב-USS לקסינגטון שמעתי קול רם ממקור לא ידוע. בסרטון שצילמתי אפשר לשמוע צרחה ואז רואים דלת נסגרת. הייתי אז עם מצלמת GoPro. הגישה שלי היא שאם אני לא יכולה לשחזר את מה שאני רואה או שומעת, לא משנה מה אני עושה, אז כנראה שמדובר בתופעה בלתי מוסברת. אם יש אפשרות, אפילו הקטנה ביותר, שזה יכול להיות משהו שקרה באופן רציונלי, אז המקרה הופך לאולי. אם דלת נפתחת מעצמה, אני רוצה לוודא שהיא לא מתנדנדת בקלות".

ארין מודעת לכך שהרבה מהדברים שהיא מספרת לכם נתפסים בעיניכם כשטות גמורה. היא מבינה ולא לוקחת ללב: "יש אנשים שמאמינים ואנשים שלא, ויש כאלה שלא תופסים צד. צריך תמיד לשמור על ראש פתוח. אני מאלה שתמיד מחפשים לפתור משהו. אין לך מסקנה עד שתהיה לך הוכחה, אז אני תמיד מחפשת לתעד. אני מכירה אנשים שהם ספקנים ואנחנו מסכימים שלא להסכים וזהו. אנשים יכולים להאמין או לא וזה ממש בסדר. יתכן שמה שאני חווה אינו ניתן להסבר על ידי המדע, אך הכל אפשרי בעיניי. יש אנשים שישר קובעים שאלה שדים. אני אומרת שלפעמים קורים דברים שאי אפשר להסביר אותם, אז בואו ננסה לגלות מדוע הם קורים. אני אדם סקרן וחשוב לי להבין כיצד".

היא הוסיפה: "כל מה שאני יכולה לעשות זה להביא את מה שיש לי, וכל אחד יכול לתת את הניחוש המושכל שלו. אני יודעת שהתחום הפאראנורמלי תופס תאוצה לאחרונה. בהרווארד יש קורס בפאראפסיכולוגיה, אז אולי הם יכולים לפתח משהו שיכול לעזור לנו ברמה המדעית. כמו בהרבה דברים, אני חושבת שכמות בריאה של ספקנות היא טובה. אני רוצה שספקנים ידעו שאני מבינה מדוע הם סקפטיים, אבל במקביל אני מבקשת מהם לנסות לפתוח קצת את הראש. תקראו קצת על התחום ותראו איך אתם מרגישים לאחר מכן. לקחתי איתי ספקנים למקומות שאני מאמינה שהם באמת רוויים באנרגיה פאראנורמלית, ורבים מהם יצאו משם המומים. נסו בעצמכם".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully