זו הסיבה שאולימפיאדת טוקיו הייתה הטובה ביותר עד כה

טוקיו 2020 - האולימפיאדה

23 ליולי 2021

23:15

טוקיו, יפן

מפת הלידה של האולימפיאדה מראה לנו על אירוע מיוחד, שונה, פורץ דרך ובניגוד לכל התחזיות העגומות, נבואות הכשלון והקורונה - לא רק מצליח, אלא גם בונה את הקונספט של האולימפיאדות הבאות ובעצם סולל את הדרך להצליח בעידן של אי ודאות מוחלטת. אחד האחראיים העיקריים לכל מה שכתבתי כאן הוא כוכב אורנוס (משמאל, בחץ טורקיז). אורנוס הוא כוכב השינויים, הכוכב האנרכיסטי שנועד לשנות קונספט, להכניס אלמנטים חדשניים פורצי דרך וטכנולוגיים מכל הסוגים. כשהוא נמצא בבית הראשון הוא מצביע גם על כיוון פעולה, גם על דרך וגם על קונספט שילווה בעצם את כל הפרוייקט הזה מתחילתו ועד סופו - גם מבחינת נראות וגם מבחינת תפיסה ומימוש.

אם מדברים על נראות - הבית שעוסק בנראות של כל הפרוייקט הוא הבית העשירי. הוא מתאר פה את חוויית העולם ואת מה שהעולם רואה שקשור לפרוייקט הזה. בבית העשירי הזה נמצאים שלושה כוכבים צפופים, שמראים מצב של נראות גבוהה ביותר. נתחיל מהשלישי שבהם, כוכב סטורן הנוקשה (מסומן בחץ שחור). הכוכב הזה מסמל את הצד הפורמלי של העשייה מצד אחד - ואת הצורך להפוך הכל לרשמי ובאופן חמור ומדויק. מבחינה תדמיתית סטורן היה אמור אכן לממש חלק מנבואות הזעם שקדמו לאולימפיאדה, שחלק מהן התייחס לכך שלא יהיה קהל בגלל הקורונה - החלטה שממשלת יפן קיבלה סופית ממש סמוך לערב הפתיחה - ולכן התוצאה תהיה עגומה ומדכאת, כשהספורטאים יושפעו מכך ולא ממש יוכלו להתגבר על האפקט או חוסר אפקט הקהל שהיה דומיננטי כל כך בכל אולימפיאדה עד כה. אולם כוכב אורנוס שבבית הראשון יוצר זוית פעולה לסטורן הנוקשה - ומשנה את המשוואה הזו.

אורנוס משנה את הפורמט השמרני של סטורן הנוקשה ומחליף את הדכאון שסטורן היה אמור להביא בתחושה של זרימה טבעית, שינוי ובעיקר - נצחון טכנולוגי על פני חסמים טבעיים שהזמן והטבע יצרו בדמות הקורונה. כך למשל התגלה בהמשך שלהפתעת כולם דווקא לספורטאים לא הפריע כלל שלא היה קהל או היה קהל מינימלי - זה עזר להם להתרכז והתוצאה - שלל שיאים אולימפיים ועולמיים במינון גבוה במיוחד. את הקהל החליפה הטכנולוגיה ובהצלחה. כאן בבית יכולנו כולנו להתרגש מכל רגע כשהיפנים ורמת הטכנולוגיה הגבוהה שלהם הצליחו להביא אלינו את כל הרגעים המרגשים מכל ענף וענף בהצלחה מרובה. בוטום ליין - הקהל לא היה חסר באמת, לא לספורטאים ולא לצופים בבית.

שני הכוכבים הנוספים שאנחנו מוצאים כאן בבית העשירי הם הירח, אותו כוכב משמעותי שמייצג את האלמנט האנושי באולימפיאדה - והצמידות שלו עם כוכב פלוטו הטוטאלי והיצרי. צמידות זו היא אחת הצמידויות המעניינות והמרגשות שיש באסטרולוגיה: הירח הוא זה שמקרין את אור השמש שנמצאת ממול (מסומנת בחץ אדום) וממש באותו היום עוברת למזל אריה הדרמטי. זוויות העימות האלה עם הירח ופלוטו מעניקות לה מימד סופר דרמטי גדול מהחיים, מלווה עומק ועוצמה ברמות הכי גבוהות שיש. כך יכולנו לראות את ההתרגשות האמיתית של המנצחים כששיאי עולם נשברו בזה אחר זה, ולחוש תחושת עילוי כשראינו איך הטבע האנושי מפגין את רגעי השיא שלו כשהוא מתגבר על מכשולים, מגלה מאמצים על אנושיים כדי לשרוד - או נשבר ברגע האמת. הזדהינו עם המנצחים, כאבנו את כאב המפסידים וחרקנו שינים עם אלה שאימצו את גופם, שריריהם ויכולתם המנטלית מעל ומעבר למה שעשו בעבר וגרמו לנו להחזיק להם אצבעות או לרצות ולחבק אותם, דומעים ביחד איתם כאן בבית, מול המסך.

הירח ופלוטו גם יוצרים זווית של עימות עם מרקורי כוכב התקשורת (מסומן בחץ ירוק בהיר) שגם נמצא בבית התקשורת של האולימפיאדה. מיקומו הרגשני במזל סרטן גרם לכל כך רבים מהספורטאים לבכות ברגעי האמת של הניצחון או הכישלון, עד שלרגע קט שקלתי במהלך האולימפיאדה לכנות אותה "האולימפיאדה של הדמעות". אכן, גם זו תגלית: מסתבר שאפשרי בהחלט להתרגש ואפילו מאוד רק מול מסך טלוויזיה, כולל ריצה עם דגלי המדינות של אלה שזכו מול היציעים הריקים, עם קהל מינימלי של חברי משלחות, צלמים ועוזרים טכניים.

בבית החמישי, בית הביטוי האישי וההנאות, נוכל למצוא גם את מרס (מסומן בחץ כתום) וגם את ונוס (מסומנת בחץ ורוד), הם צמודים למרות שהוא במזל אריה הדרמטי והיא במזל בתולה הביקורתי. זו צמידות מעניינת ובעיקר מעניין המיקום שלה: בית ההנאות. ראשית, זה מראה לנו שיש הפעם מספר שווה של נשים וגברים באולימפיאדה וכי הייצוג הנשי לא פחות עוצמתי משל הגברים! חלק מהייצוג העוצמתי הזה שייך גם ליופיטר כוכב השפע ממול (מסומן בחץ צהוב) שיצר זווית של עימות לשניים, וגרם גם לנשים וגם לגברים להתאמץ יותר מתמיד. אכן, גם הנשים היו הפעם לא רק תחרותיות אלא גם מאוד הישגיות - הן מבחינת המאמץ שהן השקיעו באולימפיאדה שהיא אולי אחת הקשות מבחינת מזג האוויר והטבע בכלל, והן התחרותיות ביותר.

מעניין שדווקא השמש, מיקוד האנרגיה ואולי גם המקום הסמכותי, נדחקה לבית הרביעי. זה מצביע בעיקרון על היחלשותן של המעצמות הגדולות יותר יחסית למדינות הקטנות, כניסתן של הרבה מדינות אחרות ולא מוכרות למעגלי המתחרים וקבלת המדליות באופן מפתיע. על כך גם אחראי אורנוס בבית הראשון: הוא מצביע בנוסף על מה שציינתי גם על כוון חדש ומשמעותי לשנה הזו, עם מעברם של יופיטר ושל סטורן למזל דלי בתחילת השנה: דגש על הקהילה, על ה"ביחד" ולא רק על מצוינות של יחידים.

אכן, תחושת הביחד היתה משמעותית מאוד השנה ובאופן אפילו קצת מפתיע יחסית לתחזיות ולציפיות המארגנים: הרבה יותר אחווה ושותפות גורל גם בין מתחרים באותו ענף וגם בין חברי אותה משלחת, הכנסת ענפים חדשים שמשלבים גם נשים וגם גברים בתחרויות, סיקור בולט יותר של נשים וגם דגש על תחרותיות גדולה יותר בין משלחות מאותו ענף, כמו הג'ודו למשל.

ראינו גם אצלנו איך התחרויות של נבחרת הג'ודו הגדולה כנבחרת ולא כיחידים קיבלה דגש גדול יותר לא רק אצלנו אלא בכלל אצל המשלחות כולן וריגשה מאוד. רוח הצוות כאן בלטה מאוד ואורנוס הזה בבית הראשון כמו גם סטורן במזל דלי ובהמשך גם יופיטר הביאו איתו רוח צוות ותחושת אחווה אנושית נפלאה, שינוי מבורך על רקע הקורונה שגרמה בשנתיים האחרונות לכל כך הרבה מאתנו להסתגר, להתבודד ולהרגיש לבד במערכה. מהבחינה הזו האולימפיאדה הזו היתה בעצם סוג של נצחון רוח האדם על פני מגבלות הטבע - ושמחת הביחד הזו הדביקה את כולנו.

תורם נוסף לתחושת הביחד הקהילתית הזו הוא כוכב יופיטר, כוכב הנסיעות והמרחבים האופטימי ובעצם גם הכוכב שמסמל ספורט בכלל (מסומל בחץ צהוב בראש המפה) שנמצא בבית ה-11 שהוא ביתו הקלאסי של אורנוס, הבית החברתי קולקטיבי, שמסמל ביחד עם אורנוס עצמו את ניסיון החזרה של כולנו למקום של תחושת הביחד שקצת התרחקה מאיתנו בשנתיים האחרונות. תחושת החופש, האחווה, השיתוף של כל הספורטאים בתחרות ומחוצה לה היו בולטות יותר מאשר באולימפיאדות אחרות.

זווית המתח בין יופיטר לשמש - בקו מקווקוו - הביאה איתה גם לעיתים תחרותיות יתר וצורך גבוה במיוחד במצוינות, אלמנט שבהפוך על הפוך פעל לטובה בכך שגרם למתחרים להתאמץ יותר מתמיד על אף הקשיים האובייקטיביים של החום והלחות, אך גם גרם לתחושות הכישלון להיות רגשניות במיוחד ולתחושות השמחה להיות עוצמתיות יותר מתמיד. נכון, למארגנים נגרמו הפסדים כספיים - ולזה כאמור אחראי גם סטורן הנוקשה שהוא הכוכב הגבוה ביותר במפה, אבל הרבה כספים גם התקבלו דרך זכויות שידור למיניהן ומשלל מקורות אחרים שפיצו את המארגנים לא מעט על כך וגם יפצו בהמשך.

כאן באולימפיאדה הזו, למרות הפחדים מההווה, פגשנו את העתיד: טכנולוגי, מינימליסטי, ממוקד בקהילה הספורטיבית כולה, בהישגיות, במצוינות ובבדיקת הגבול האנושי. זכינו לדגש גדול יותר על רוח הקהילה עצמה, הן הקהילה הספורטיבית והן הקהילה האנושית. אם כל זה יקרה גם באולימפיאדה בפריז ובאלה שיבואו אחריה, נוכל לחוות אולימפיאדות לא פחות מרגשות מזו שחווינו כעת.