מה עובר על ליאונל מסי? לאסטרולוג שלנו יש הסבר למהפך בחייו

שם: ליאונל מסי

שנת לידה: 24/6/1987

שעת לידה: 4:20

מקום לידה: רוסאריו - סנטה פה, ארגנטינה

מפת הלידה של ליאונל מסי מעידה יותר מכל על אופיו ועל הדברים שהוא עושה. אם נשים לב, מבנה המפה הכללי הוא דמוי שער באופן מסוים, כששתי קבוצות כוכבים משני צידי המגרש נמצאות זו מול זו. החיים כקונפליקט, לפחות חייו של שחקן הכדורגל הגדול ביותר בעולם כיום. מבחינת המפה זה פשוט: מחנה אחד בצד ימין, השני בצד שמאל - והכדור צריך להיכנס לשער שנמצא באמצע. כל זמן שהמשוואה הזו מתקיימת, אין פוצה פה ומצפצף. כעת, כשכוכב אורנוס שבר אותה והכניס אלמנטים זרים ואת הצורך בשינוי ובניתוק - כל זה אכן השתנה.

שלושת הכוכבים המשמעותיים של מסי, השמש - (מסומנת בחץ כתום), מרקורי כוכב התקשורת (בחץ חום) ומרס כוכב האקשן (בחץ אפור) נמצאים במזל סרטן, הקרדינל של יסוד המים הרגשי. מוזר, לא? היית מצפה שדווקא הם יהיו ביסוד האש או האוויר. השלושה האלה מסמלים את מהותו של מסי: רגשנית, מופנמת ומשפחתית מאוד. אז מהיכן כל האנרגיה המחשמלת הזו, שכולנו מכירים טוב כל כך כשאנחנו עוקבים אחריו על המגרש? מתי הופך הבחור המשפחתי והמסור לחיית כדורגל שאין דומה לה? ואיך רואים את זה במפת הלידה שלו?

השמש אמנם במזל סרטן המופנם אך היא נמצאת בבית השמיני, ביתו של פלוטו היצרי והעוצמתי. זהו בית מופנם שאוצר בתוכו הרבה מאוד אנרגיה טוטאלית - וקשה לראות אותה מבחוץ. האופק של מסי הוא ב-8 מעלות במזל קשת הפרוע וההרפתקני, השייך ליסוד האש. כבר כאן אנחנו רואים קונפליקט בין מסי האמיתי בפנים - השמש היא תמיד ה"אני האמיתי" שלנו - לבין התדמית הקשתית הפרועה של הצייד מרוסאריו, שמרגע שהוא מתחיל לדהור, כולנו עוצרים את נשימתנו ומחכים לראות מה יעשה.

יש עוד כוכבים בבית הראשון של מסי. הכוכב הראשון והקרוב ביותר לאופק במזל קשת הוא כוכב סטורן הרציני והנוקשה (מסומן בחץ שחור). קצת מפתיע לפגוש דווקא אותו כאן כשהוא כל כך קרוב לאופק הקשתי, השמח והפרוע, כי סטורן מסמל רצינות, אחריות וכובד ראש, מה שאומר שמסי שלנו אולי קצת שונה תדמיתית ממה שכולנו חושבים. הכוכב השני שנמצא בבית הראשון של מסי, קצת מתחת לסטורן, הוא כוכב אורנוס (מסומן בתכלת בהיר), אולי הכוכב השובב, האנרכיסטי והבלתי צפוי בגלגל המזלות, ובעצם ההיפך המוחלט מסטורן הקשוח. השניים צמודים זה לזה ולהם השפעות גומלין פה ושם - בין הכובד והרצינות לשינוי הפתאומי הפורץ והמפתיע.

יופיטר (מסומן בחץ ירוק כהה) נמצא בבית החמישי המסמל את בית האגו ובית האהבות, ההנאות, הבילויים והביטוי האישי שלנו. המיקום הזה מראה את האהבה הטוטאלית של מסי למה שהוא עושה והמיקום שלו במזל טלה מראה שזה בעצם מה שהוא: ילד שנהנה לשחק ולבטא את עצמו תוך כדי משחק. הטלה העוצמתי הוא הילד החכם והשובב שפועל אימפולסיבית ותמיד נשאר בשליטה. שליט מזל טלה, מרס (בחץ אפור), נמצא במזל סרטן הרגשני והמופנם. במזל סרטן השייך ליסוד המים, מרס מרגיש כמו פיל בחנות חרסינה. חוסר השקט שלו חייב למצוא דרך ביטוי - והיא מגיעה דרך זווית הפעולה שיופיטר שבמזל טלה משגר אליו. זו זווית חסרת שקט ורבת עוצמה, שממש מכריחה את מסי באופן פיזי להקשיב לגוף שרוצה כל הזמן לפעול, להתעמל, לשחק ולבטא את עצמו - אלמנט שעלול ליצור קונפליקטים בצעירותו עם אנשים קרובים, עד שיזהו את הדחף הבלתי נשלט הזה ויתנו לו לעשות כרצונו. כשמדובר במסי - זו הדרך היחידה לפעול: לאפשר לו לקבל החלטות ולסמוך עליו שיקבל את ההחלטה הנכונה, כמו לתת לו את הכדור באמצע המגרש ולסמוך עליו שתמיד יצליח לעשות את הבלתי אפשרי - ולהגיע איתו איכשהו לשער.

כוכב מרס האסרטיבי הוא נקודת מפתח משמעותית במפת הלידה הזו. הוא צמוד למרקורי כוכב התקשורת (מסומן בחץ חום) והצמידות הזו הופכת כל מה שקשור לפעילות פיזית (מרס) ותקשורת (מרקורי) לתקשורת אינטואיטיבית עוצמתית במיוחד. אל הצמידות המרתקת הזו מחוברת זוית של עימות עם כוכב אורנוס התזזיתי (מסומן בחץ תכלת בהיר). אורנוס הוא כוכב השינויים וההברקות: זוויות העימות שלו עם מרקורי ומרס מאיצות גם את הריצה של מסי וגם את האינטואיציה ואת דרך המחשבה שלו: הוא יכול בשבריר של שנייה לקבל החלטה מסויימת ולרוץ לצד ימין - ואז לקלוט בלי להסתכל שהחלוץ המקביל אליו חותך לצד שמאל, מסתכל ישר ו.. מושך לחלוץ שמבקיע גול, או מהתל בשוער ויורה את הכדור בדיוק לפינה הנגדית, או מתעתע בשלושה-ארבעה שחקני הגנה שמנסים לעצור אותו ואז מגלגל מהפינה את הכדור לשער. כן, למסי יש מגוון עצום של אפשרויות עם שלושת הכוכבים האלה והזוויות שביניהם: המהירות שבה הוא קולט מה קורה ומקבל החלטות היא אינטואיטיבית ולא הגיונית, בדרך כלל מהירה הרבה יותר מהחלוצים המגנים או השוער שמנסים לעצור אותו - וכמו מחשב הוא רואה את המגרש בצורה של קואורדינטות ומשחק ביניהן כאילו אין שם איש חוץ ממנו… ואז בועט בין רגליו של השוער ומכניע אותו: גווווווול!

המנגנון המשולש הזה הוא אחד הסודות של מסי, שאנשים אחרים לא מבינים ולא יבינו. לצורך העניין נקרא לו סוד מספר אחד. הסוד השני של מסי נמצא גם הוא בקרבת כוכב מרס: זהו כוכב ושמו לילית. הכוכב הזה מעניק קסם אישי רב כשהוא יושב על כוכב משמעותי במפת הלידה שלנו. מסי הוא קטן גוף ולא מרשים במיוחד מבחינה פיזית. האוהדים מכנים אותו בחיבה "הפרעוש", אולם כשמסי נכנס למעגל תנועה פיזית ומתחיל לכדרר, נראה אפשר לחוש בקסם הרב שהלילית מעניקה לתנועות שלו ולהתנהלות הפיזית שלו במגרש: כל האוהדים עוצרים את נשימתם, מצפים שהוא יפתיע שוב ושוב, שבויים בקסם המהפנט של הכדרור והתנועה שלו.

הסוד השלישי של מסי נמצא במקום אחר: בבית השביעי של המפה. הבית השביעי נחשב בדרך כלל כבית הזוגיות, היחסים והדיאלוג. כאן, במילה הזו, נמצא חלק אחר של מסי שהוא לא פחות קסום מהשאר: היכולת לבנות דיאלוג עם שחקנים אחרים, לשתף פעולה, לכדרר ביחד, למסור, לבשל שערים ולהפוך את המשחק לקונצרט של כמה כדורגלנים ולא רק אחד בלבד. מסי הוא לא רק שחקן על המגרש. הוא מעין מאמן קטן שרואה את הכל, מקבל החלטות אינטואיטיביות בחלקים שונים על המגרש - ולא רק פועל אלא גם מפעיל אחרים תוך שהוא מנסה לקרוא אותם ולהבין אותם כמה מהלכים קדימה. בעיקר הוא גורם גם להם לראות אותו ולהבין לאן הוא רוצה לשלוח אותם, לאילו משימות מול השער.

כעת, אחרי שהבנו את מבנה המפה ולמדנו להכיר את סודותיו המסתוריים של האיש, נוכל לטפל בבעייה שמטרידה לא מעט אנשים כעת: למה מסי עזב את ברצלונה? ובכן, כאן נוכל למצוא את הסיבה האמיתית. קוראים לו אורנוס. אפשר לראות אותו בעיגול אדם בצד המפה כשהוא שולח זווית ארוכה ארוכה אל האופק במזל קשת של מסי - ונותן לו כמה ניעורים עד שיבין את הרמז: הגיע הזמן לזוז.

התהליך הזה התחיל בעצם בגדול לפני שמונה חדשים. אורנוס התקדם במזל שור, יצר זווית עם האופק של מסי - וחזר אחורנית. זה הזמן שהתחילו הבעיות של ברצלונה ומסי התחיל להבין שמבחינתו משהו רעוע שם למעלה, בהנהלה. זה היה תהליך לא קצר, אבל שגיאות שעשו שם לפני כן לא הותירו לאורנוס ברירה: לפני שלושה חודשים עלה על האופק בפעם האחרונה ואמר למסי בסוד: תתחיל לארוז…

מסי לא האמין. קודם כל הוא לא מבין באסטרולוגיה. שנית, האורנוס הזה נראה לו טיפוס מפוקפק וממש לא יציב: מגיע, לא מגיע, מעיף את ברתומיאו וההנהלה הישנה, מביא את לפורטה, מדברים, לא מדברים... "אתה אורז?" שאל אורנוס. "אני אוהב את ברצלונה", אומר מסי. "גם אני", אומר אורנוס, "אבל... בקיצור - וואמוס!". מסי ניסה להתווכח, הוריד בשכרו, ניסה להתפשר, אבל אורנוס זה אורנוס: הגיע הזמן לשינוי, לעבור לבית אחר, לאנרגיה אחרת, לעזוב את הבית בו גדל (זה ממש שבר את מסי כמו שהיה שובר כל בן מזל סרטן…) ולהמשיך הלאה. ברביעי, כשהציגו אותו בפריז סן ז'רמן לעיתונות ולאוהדים, אי אפשר היה לראות עליו שום דבר מכל אלה. נכון, הוא סרטן, אבל הוא כבר שמח, כי יש מלא קניות שאפשר לעשות בפריז והילדים ממש מתרגשים, ו... זהו, פריז היא עכשיו מרכז העולם!

כשהוא עומד שם, אורנוס יושב לו על הכתף ובכל פעם כשיש לו מן מבט כזה של "איך הגעתי לכאן?", הוא אומר לו "עזוב אותך, אתה נראה פגז, ואיזה חיים תעשו אתה, ניימר ואמבפה, והצרפתיות המתוקות האלה למטה, ומגדל אייפל מואר כמו החגיגה הכי גדולה בכדור הארץ הזה". זה עוזר לו להרגיש שכן, שטוב שהוא עוזב - ואז להתחבר לאופק ההרפתקני שלו במזל קשת שרואה את כל העולם כאילו הוא באמת הבית שלו.