"חקרתי עשרות מקרי סף מוות ומצאתי הוכחות שיש חיים אחרי המוות"

האם בקרוב ספרי המדע יכילו פרק על החיים שלאחר המוות? רופאה שחקרה מקרים רבים של חוויות סף מוות טוענת שמצאה הוכחה לחיים שלאחר המוות. ד"ר ז'אן הולדן ערכה מחקר מפורט של דיווחים מכל רחבי העולם. היא מספרת שעם התקדמות הטכנולוגיה הרפואית, יותר ויותר אנשים זוכים לקבל החייאה ממה שהיו פעם פציעות קטלניות - ולכן חוויות של סף מוות הופכות שכיחות יותר ויותר.

היא אמרה לפודקאסט Mighty Pursuit: "אנחנו מחזירים אנשים מסף מוות במספרים חסרי תקדים בהיסטוריה האנושית, כך שגם ההזדמנות לאנשים לחוות חוויות סף מוות גדלה. אנחנו יודעים שהחוויות האלו התרחשו לאורך ההיסטוריה ובשלל תרבויות, אבל כמובן במספרים גדולים יותר לאחרונה".

הזמינות המוגברת של דוחות על חוויית סף מוות אפשרה לד"ר הולדן לבצע את הבדיקה היסודית ביותר של התופעה עד כה. כל העדויות שהיא ראתה מרמזות שישנו חלק מהתודעה שלנו שיכול להתקיים ללא תלות מהגוף הפיזי שלנו. היא הסבירה: "אחרי 20 שניות שהלב לא פועם, אין יותר פעילות מוחית מדידה, אז אם המוח לא מתפקד ובכל זאת האדם מדווח מאוחר יותר על דברים שקרו בזמן הזה - שהם חוו ממצב שמחוץ לגופו - זה רק מאתגר את מה שהמטריאליסטים מאמינים בו, שחוויה מודעת יכולה להיות רק תוצאה של פעילות מוחית".

ד"ר הולדן מתארת את המקרה של מנתחת בכירה מויומינג בארה"ב בשם ד"ר מרי ניל, שנלכדה מתחת למים במשך כמעט חצי שעה בתאונת שייט. ד"ר ניל, שיצאה בנס מהתאונה שלה ויצאה ללא נזק מוחי מדיד, טענה שראתה את "גן עדן", שם הוזהרה על מותו של בנה בתאונת דרכים 10 שנים מאוחר יותר. "יכולתי להרגיש את הרוח שלי מתקלפת מהגוף שלי", אמרה ד"ר ניל בזמנו, "קמתי ויצאתי מהמים ומיד קיבלה את פני קבוצה של אנשים, ישויות, רוחות".

ד"ר הולדן הסבירה שד"ר ניל מתה מבחינה קלינית כשהוצאה מהמים. היא אמרה: "הגוף שלה היה מתחת למים במשך כחצי שעה. הקרדיולוג פים ואן לומל אמר שאחרי 20 שניות ללא נשימה אין מספיק חמצן כדי שהמוח יתפקד ולכן אין פעילות מוחית ניתנת למדידה, אבל היא התאוששה לחלוטין לאחר מכן - והיתה לה חוויה עמוקה של סף מוות".


עוד בנושא:
המדע מאשר: הקלישאות על חיים שחולפים לנגד העיניים לפני המוות נכונות

"מתתי ל-7 דקות לפני שחזרתי לחיים. הנה מה שראיתי שם"

במקרים אחרים, אומרת ד"ר הולדן, רוחו של המת או הגוסס יכולה לנוע במהירות המחשבה ואפילו לקרוא לכאורה את מחשבותיהם של אנשים חיים שהם רואים. היא הוסיפה: "במקרה אחד לדוגמה, בחורה בשם טרישה עברה חווית סף מוות במהלך ניתוח בעקבות תאונת דרכים נוראית שעברה כשהייתה בת 20. במהלך חווית סף המוות שלה היא עזבה את אזור הניתוח שבו נותחה גופתה, והלכה לחדר ההמתנה שם ראתה את אמה מתפללת. היא יכלה לשמוע מה אמה אומרת בתפילותיה למרות שהתפללה בשקט. אז טרישה תהתה 'איפה האבא החורג שלי?' והיא הלכה לחלק אחר של בית החולים, שם היא ראתה אותו עומד ליד מכונת ממתקים, מכניס מטבע ומוציא שוקולד. היא חשבה שזה מוזר כי ההורים שלה היו דבקים במזון בריאותי והם מעולם לא אכלו סוכר מזוקק. מאוחר יותר אומת שאכן הוא היה כל כך בלחץ שהוא פשוט נשבר והיה חייב שוקולד. ממש אין סיכוי שהיא יכלה לדעת את המידע הזה".

בעבר, ספקנים הציעו פחות הסברים על טבעיים לחוויות סף מוות, אך ד"ר הולדן אומרת שאף אחת מהן לא תואמת את העובדות: "לא נוצר שום הסבר שמתאים לראיות. תמיד יש יוצאים מן הכלל, כך למשל, אנשים אומרים שאולי האדם מייצר את הזיכרונות האלה בזמן שהוא מאבד את ההכרה והם נזכרים בהם תוך כדי החזרה להכרה. אולם זה הופרך על ידי מקרים שבהם אנשים קלטו דברים שקרו באמצע תקופה משמעותית של אובדן הכרה".

במקרים אחרים, ספקנים טענו שחולים שנמצאו בקושי בהכרה על שולחן הניתוחים יכלו לקלוט רמזים ממה שנאמר על ידי הרופאים והאחיות שעובדים עליהם, אבל הרציונליזציה הזו שוב נופלת לנוכח ההוכחות ההולכות וגדלות לכך שיש חיים לאחר המוות: "יש לנו הרבה מקרים שבהם אנשים תופסים דברים שהם פשוט יותר מדי מוגזמים מכדי לחשוב שרופאים אפילו היו מדברים על זה".

היא אומרת שהעדויות ההולכות וגדלות שהיא אספה כחלק מהמחקר שלה הופכות צורה כלשהי של חיים לאחר המוות לוודאית. היא אומרת שהמדע פועל על ידי מדידת תיאוריות מול דברים שאנו רואים בעולם סביבנו. אולם כעת, היא אומרת, "זה יכול לקרות גם עם העולם הבלתי נראה לעין".