חיים בסיסיים

עוד בטרם לידתנו, כשאנו עוברים ברחם אימנו, גופנו הוא בעל מטען בסיסי, על כן לתינוקות יש ריח טוב, ממכר ורענן כל כך. אך עם השנים אנו הופכים להיות יותר ויותר חומציים. הדבר דומה לגבינה שמבלה יותר מדי זמן מחוץ למקרר, ללא תנאים מתאימים ולאורך זמן. הגבינה מתחילה בתהליך של חמצון עד כדי ריקבון מלא. במקרה של גוף האדם, המזון ממנו אנו ניזונים יכול לזרז את תהליך ה"החמצה" של הגוף וכך אנו עלולים להזדקן מהר יותר. התהליכים הללו אינם תלויים רק בגיל. רבים יכולים להיות צעירים כרונולוגית ומבוגרים ביולוגית. הדבר כרוך במידת חומציות הגוף וקצב התהליך.

גם הנפש יכולה להאט או להאיץ את התהליך. ההיבטים הנפשיים מכתיבים את הקצב של כל התהליכים הביוכימיים המתחוללים בגוף. במצב של דיכאון, למשל, אנו מניעים את הגוף באיטיות רבה עד לחוסר תנועה. הגוף ופעילותו נכנסים ל"קיפאון", שמעכב את הפעילות הביוכימית הטבעית. כל חילוף החומרים איטי, עד כדי השפעה שלילית על כל מערכות הגוף. כך מתחילים שינויים גופניים הדרגתיים ועד כדי מחלות קשות. הגוף החסון מתחיל בהדרגה ל"החליד" ועד להתפוררותו.

רמת חומציות גבוהה יכולה בקלות רבה לגרום נזק לרקמות השונות. מעטות הן הרקמות היכולות לשרוד את התנאים הקיצוניים של החומציות ללא נזק משמעותי (כמו הקיבה למשל). כדי להגיע לאיזון יש לשנות בהדרגתיות את מטען הגוף והנפש.

ברוב המקרים רמת החומציות שלנו תלויה ישירות באורך חיינו. המודעות שלנו היא היחידה אשר יכולה להביא למפנה תזונתי ובחיים בכלל. את שינוי מטען הגוף והנפש יש לעשות בהדרגתיות, כדי שינתן מספיק זמן לתאים להסתגל למצב החדש. סל המזונות צריך להיות מגוון, נטול חומרים רעילים המגיעים עם הריסוס ומזון מתועש. מומלץ לאכול מזון צמחי רב ככל האפשר, אך בכל אופן יש לזכור שהתזונה היא דבר אינדיבידואלי: לפי הרפואה הסינית טיפוסים בעלי אנרגיה חמה זקוקים לתפריט הכולל מזונות עם מטען בסיסי, מזונת ניטרליים ומקררים. זאת עומת טיפוסים בעלי אנרגיה קרה, הזקוקים לתפריט המשלב מאכלים חומציים, ניטרליים ומחממים. המזונות החומציים הם לא בהכרח חמוצים, גם סוכר לבן או חום אשר לפני העיכול איננו חומצי אך בסוף התהליך הם הופכים לחומציים. הגוף לא מכזיב כאשר הוא מקבל את מה שהוא זקוק לו.

בוקר: דייסת קוואקר על בסיס מים. כדי להמתיק ניתן להוסיף צימוקים, רצוי אורגנים. לחלופין ניתן לאכול לחם מחיטה מלאה המרוחה באבוקדו או בטחינה גולמית המעורבת בדבש. בקיץ ניתן לשלב אכילת סלטים חמים.

צהריים: סלט חי קטן המשלב ירקות למיניהם. דגן מבושל וירקות מבושלים. רצוי להוסיף כמנה עיקרית קטניות עוף או דג לפי בחירה.

ערב: בדומה לארוחת בוקר אך ניתן להוסיף גם יקרות מבושלים ופסטה.

מוצרי חלב אינם מומלצים בגישה הסינית ובמיוחד אלה של הבקר. כדאי מאוד להרבות ולשלב תבלינים רבים ככל האפשר בכל מזון. להימנע מאבקות מרק ומכל מזון מתועש אחר. הקפדה על שעות קבועות לארוחות היא חשובה בהחלט, מומלץ לאכול את הארוחות ב-7:00 בבוקר, 13:00 בצהריים ו-19:00 בערב.

השתייה היא חלק אינטגרלי של התזונה הנכונה. הסינים אינם צורכים מיצים ממותקים, על בסיס פירות וקפה אלא מים או תה. הירקות הם המרכיב העיקרי של התזונה הסינית. המתוק בתפריט מגיע בעיקרו מן הפרי ולא מממתקים. לכן לא ניתן למצוא על השולחן הסיני ממתיקים. המלח גם הוא אינו התבלין הראשי, אלא אחד מיני רבים וממעטים להשתמש בו ובכמויות קטנות בלבד.

מזונות חמים:
ירקות: הכתומים והאדומים – דלעת ודלורית, גזר, בטטה (במידה קלה של חום), פלפל אדום, עגבניות (במידה קלה בלבד), פלפל חריף אדום וירוק. צנון, פרסה (כרשה), שום ובצל יבש.

פירות: תפוח-עץ ירוק חמוץ ואדום (גם אם הוא מתוק), אפרסק צהוב, תפוז, אשכולית, קלמנטינה, ליצ'י, מנגו אך במידה קלה ביותר, אפרסמון ובמידה קלה, שזיפים חמוצים, מישמש, גויאבה, פטל.

תבלינים וצמחי-מרפא: אניס, זרעי שומר, בזיליקום, זרעי שמיר, קליפת קינמון, מקל קינמון, ציפורן, ג'ינג'ר, אגוז מוסקט, פלפל שחור ולבן, פפריקה מתוקה וחריפה, זרעי קימל, רוזמרין, זעפרן, כמון.

אגוזים: אגוז, ערמונים, בוטן קלוי, קשיו, אגוז ברזילאי.

דגנים: שיפון, תירס. כוסמת ואורז מלא.

קטניות: עדשים אדומים, שעועית גדולה, אדזוקי, חומוס.

מן החי: אדום, דגי ברכות, חלמון ביצה.

ממתיקים: סוכר לבן וחום, מולסה.

שמן: סויה.

ירקות: ירוקים למיניהם - קישואים, כרוב, חסה, מלפפון, קולרבי, פלפל ירוק, חציל, פטריות לבנות,

פירות: מלון, אבטיח, אננס, תות, שסק.

קטניות: טופו.

תבלינים וצמחי-מרפא: מיורן, פטרוזיליה, שמיר, מנטה.

מן החי: בשר לבן (בשר חזיר).

שמן: שומשום.

ירקות: כרוב סיני, סלרי, פטריות שחורות, תפוח-אדמה, תרד, פטריות שיטקי.

פירות: תפוח-עץ מתוק, אגס, בננה, תאנה, ענב ירוק ומתוק, פומלה ופומלית, פפאיה.

תבלינים וצמחי-מרפא: טימין, ליקריץ, כורכום.

דגנים: חיטה, קוסקוס, אורז לבן, שיבולת-שועל.

קטניות: מאש ירוק, שעועית לבנה קטנה, שעועית-ירוקה, סויה.
אגוזים: אגוז קליפורניה ועד לכמות של 15 יחידות.

מן החי: בשר עוף או הודו.

ממתיקים: סוכר נבט, סוכר פירות, סוכר קנה.

שמן: שמן זית בכבישה קרה.


פרופ' משה שטרנפלד הוא מומחה ברפואה פנימית ורפואה סינית.