גשם ראשון יורד עכשיו על האוהל ועל האדמה, מבשר רשמית על החלפת משמרות בין הקיץ לחורף. הזוחלים למיניהם, אשר אל נוכחותם התרגלתי במהלך הקיץ, ממהרים לסיים את הסידורים האחרונים שלפני שנת החורף, חלקם בוחרים לעשות "קיצור דרך" וחוצים ממש דרך האוהל. אני מביט בהם, בחיפושית הזבל השחורה והמגושמת, בחיפושית הצבעונית הקטנה ויתר דיירי המדבר הקטנים ומברך אותם באהבה.
אני נזכר בחורף שעבר: ממש בעיצומו, התקשר אלי אוהד שם טוב, אז מזכ"ל "עלה ירוק", ובישר לי שהכנסת החליטה על הקדמת הבחירות. "טוב מאד", עניתי לו: "אם ניכנס, תקרא לי ואבוא ישר מהאוהל לירושלים" הוספתי והוא, כנראה מתוך כבוד ונימוס, השיב בקול מגומגם: "אה, טוב, אז... בסדר".
סיימנו את השיחה ולאט לאט התחלתי לעכל את העובדה שאני הוא המועמד השני ברשימת עלה ירוק לכנסת ושאם המפלגה תעבור הפעם את אחוז החסימה, אני אעבור לככב בסרט חיים אחר לגמרי. במקום הלילות זרועי הכוכבים והאוויר הצלול של המדבר, אני אבלה לילות ארוכים ומתישים של האזנה לנאומים המתלהמים או המשמימים שלפני ההצבעה, במקום השקט והדממה - הרחש וההמולה של מסדרונות הכנסת, במקום תה קטן ומתוק במחיצת חברי הבדואים הישרים והתמימים - עסקאות וקומבינות על מפיות במזנון במחיצת אנשי החליפות.
ביני לבין עצמי השתעשעתי ברעיון לשבור את שיא גינס כחבר הכנסת שכיהן בתפקידו במשך התקופה הקצרה ביותר ולהגיש את התפטרותי מיד לאחר סיום הליך השבעתי: משהו כמו: אני נשבע לשמור אמונים... אני מגיש בזאת את התפטרותי המיידית וזאת במחאה על הרמה המוסרית הכל כך נמוכה אליו אתם, חברי המכהנים, הבאתם את המוסד המכובד הזה. הודות לכם, חברי כנסת נכבדים, אני מרגיש שהיום זו פחיתות כבוד ואף בושה להיות אחד מכם ומקווה שהתפטרות הבזק שלי אולי תעיר את מצפונכם.
משטרה חכמה יותר
היו שטענו אז שגם אם נצליח להיכנס לכנסת, יכולת ההשפעה שלנו עדיין תהיה מזערית. לא הסכמתי איתם. טענתי שכמעט בכל קדנציה יש מצב שבו הצעת אי אמון כלשהי תלויה על חודו של קול: "עלה ירוק תמתין לעיתוי שבו הממשלה תזדקק לקולות שלנו ואז נוכל לדרוש בתמורה בקשות קטנות שלא יהיה קשה להיענות להן ועם זאת, יתרמו משהו משמעותי לשיפור איכות חיינו כאן כאזרחים", טענתי: "נוכל להתחיל, למשל, בדרישה להורות למשטרה להפסיק לאכוף את חוקי הסמים על צרכני חשיש ומריחואנה. או לדרוש להעלות בצורה משמעותית את שכרם של השוטרים ובמקביל להעלות באותה צורה משמעותית את תנאי הקבלה למשטרה וזאת על מנת להבטיח כח אדם איכותי יותר שיוכל לשמור עלינו ועל רכושינו בצורה טובה יותר".
מזנון הכנסת ואולם המליאה או - השמים הצלולים ומיליוני הכוכבים של המדבר?
הסוף ידוע ובודאי זכור לכולם: אתם, עם יקר שלי, העדפתם לתת ביטוי לתחושת המיאוס שלכם מהכנסת בהצבעה לגימלאים: הענקתם להם 7 מנדטים, ואותנו השארתם בחוץ. כמה אירוני זה שמיד אחרי הבחירות החלה תקופה ממושכת של יובש עד כי, כך מדווחים לי, אי אפשר היה להשיג בתל-אביב אפילו לא עלה קטן של גראס.
אני מביט עכשיו אל השמיים, הגשם הולך ומתחזק, שוב חורף במדבר.
הפעם, אם שוב תפוזר הכנסת ויוקדמו הבחירות, אני נשאר כאן באוהל. כבר לא מתלבט.
שלומי סנדק מתגורר כיום ב"חאן עדן", באחד המקומות העוצמתיים ביותר של הנגב, שעתיים וחצי נסיעה מהמרכז. הוא מעביר במקום סדנאות שונות ואירוח אלטרנטיבי.