קלף התלוי

קלף התלוי הוא קלף חשוב ומיוחד, מכיוון שבו הצועד בדרך השוטה מסיים את תהליך החניכות שלו והופך להיות מאסטר. הוא לא מקבל תעודה או ציון דרך מוצהר, כמובן, אלא מגיע לבגרות פנימית, לתובנה כי הגיע הזמן להשקיע את כול כולו בהתפתחות אנרגטית. הוא מבין כי עולם הרוח חשוב הרבה יותר מעולם החומר וכי המטרה האמיתית שלו היא להתפתח אנרגטית. הוא מוצא את ייעודו, לכן הוא נוטש את דרכיו הישנות ועושה שינוי של ממש, שינוי שאינו חיצוני כי אם פנימי. דבר לא ישתנה כלפי חוץ, הכל יישאר בדיוק כפי שהיה, פרט לנקודת המבט החדשה אותה מאמץ הצועד בדרך השוטה. מכאן והלאה המאסטר רואה את העולם אחרת, ודבר לא יישאר עבורו כפי שהיה.

אחת מהסיבות שבגללן החניך הופך למאסטר, היא שסוף סוף החניך מבין מהו היחס הנכון בין עולם הרוח לחומר. בשלב זה מבין החניך, שאם הוא מעוניין להתפתח בעולם הרוח הוא חייב לבצע שינוי אמיתי בחייו ולהקריב את עולם החומר שלו.

בעולם החומר, החיים אינם פשוטים, פעמים רבות הם אפילו כואבים ולא נעימים. באופן לא מפתיע, גם בין קלפי הטארוט השונים, נוכל למצוא קלפים שיסודם הוא כאב והקרבה - אחד מהם הוא קלף התלוי. התלוי, בדרכו שלו, מציג לנו את עולם החומר מזווית שונה. כדי שיהפוך למאסטר, על החניך לעבור חוויה כלשהי, בשלות פנימית או אפילו הארה, שלאחריהן יתעורר אל תוך עולם שונה, עולם אחר.

העולם האחר הזה יהיה דומה מאוד לעולם שהכיר בעבר: האנשים בעולם זה יהיו דומים לאנשים שהיו בעולמו, המבנים יהיו דומים ואפילו החנויות, אבל היחס שלו אליהם ישתנה. החניך מגיע לעולם החדש עם תובנה שיוצרת בסיכומו של דבר, יחס שונה אל העולם וגורמת לו להתייחס אל עולם החומר כאל תהליך שקורה בחייו ולא כאל אוסף של אובייקטים.

ובמילים אחרות - עולם החומר שבו נמצא החניך כעת, הוא תהליך שלם של למידה והתפתחות ולא כלי עזר לחוויות. עולם חדש זה עוזר לחניך להתפתח רוחנית, ובו הוא לומד "לשחק את התפקיד" הדרוש.

כאשר אנו אומרים "לשחק את התפקיד", אנו מתכוונים בעצם שלתלוי, לא באמת אכפת מעולם החומר ואין לו העדפה כנה ואמיתית של תחום אחד על אחר. חוסר העדפה זה נובע מתוך האמונה הבסיסית שכל התחומים הנם שווי ערך ולאדם אין תחום מועדף. כל התחומים מלמדים אותו להתפתח. כך לדוגמה, אנו למדים כי אדם זה כעת איננו אותו בן זוג (בתוך מערכת זוגית) כפי שהיה בעבר, מאחר וכעת הוא מביט על הזוגיות ככלי עזר ללמידה והתפתחות רוחנית, ונהנה ממנה מפני שהוא נהנה מהכל.

כל עולם המושגים שלו שכלל הנאה, חוויות ורגשות עזים השתנה וכעת, להישאר עוד מספר שעות בעבודה או לצאת לסרט עם בת זוגו – אלו הם שני אירועים שווי ערך בעיניו, מכיוון שמשניהם יכול ללמוד. אותו הכלל חל גם על עבודה או חברויות מאחר וכל חלק בחיינו הוא תהליך של לימוד.

אחד הוויכוחים הגדולים בתחום הרוח הוא נושא הפרישות. מצד אחד יש האומרים כי יהיה קל יותר להתפתח רוחנית כאשר נחיה חיי פרישות, בנפרד מעולם החומר והקשיים שהוא מביא איתו. אחרים יגידו שזה אולי נכון, אבל ההתפתחות האמיתית היא דווקא דרך עולם החומר ואם לא נחיה כאן ביום יום ונתמודד עם הקשיים, לא באמת נוכל להתפתח, ובסופו של דבר נגלה כי רק השלנו את עצמנו.

קלף התלוי פותר את הדילמה הזו ומציע דרך בה ניתן לחיות חיי פרישות בתוך עולם החומר, ואיך זה אפשרי, אתם שואלים? ובכן, הנה אגדה הודית:

בימים עברו היה בן מלך שיום אחד החליט שהוא ברווז. מאותו היום הוא לא הפסיק לשחות במים, להשמיע קולות "גע גע" במקום משפטים ולשחק עם חיות אחרות באזור. המלך, שבהתחלה היה משועשע מהמשחק החדש של בנו, התחיל להבין שזהו כבר לא משחק, אלא בעיה חמורה והזמין עשרות יועצים וחכמים שינסו לעזור לו לפתור את הבעיה, אך ללא הועיל, המצב רק החריף.

יום אחד, נכנס זקן לממלכה והתחייב בחייו לקחת את הילד אליו וכעבור שלושה חודשים להחזירו הביתה "כמו בן אדם". המלך, כמובן הסכים וכך הגיע בן המלך אל ביתו של הזקן, שם חיכו לו כל הדברים שהוא אהב: אגם גדול, חיות מחמד אהובות, דגיגים וצמחי מים למאכל. הילד התפשט מיד, רץ למים ושעה ארוכה נהנה משפע שלא זכה לו אפילו כבן מלך. אולם מיד הבחין הילד כי האדם הזקן עושה את אותם הדברים, ונהנה לא פחות ממנו מלהיות ברווז. מבטו המופתע של הילד הוביל את הזקן לגלות לו את סודו וכך בלחש, סיפר לו הזקן: "גם אני ברווז", "אבל אני ברווז שלמד לשחק את התפקיד ולהתנהג כמו בני אדם". "אני ברווז שלמד לאכול עם סכין ומזלג, לקוד קידה לדבר בנימוס ועוד".

זהו סיפור נפלא, המתאר היטב את הרעיון העומד מאחורי קלף התלוי שכן גם עבור הזקן ובן המלך העולם היה שטחי למדי, אך, בניגוד לבן המלך, הזקן כבר הבין שהוא חייב לשחק את התפקיד בעולם החומר כדי להתקדם בעולם הרוח. אגב, הזקן החזיר את בן המלך הביתה בדיוק כפי שהבטיח - כמו בן אדם.

בספר "מסע לאיכטלאן" (של קרלוס קסטנדה) מתאר דון ג'נארו את סיום החניכות שלו ואת המפגש עם ישות אנרגטית, ששינה לגמרי את תפישת העולם שלו. הוא מספר שלאחר הכל נראה בעיניו שטוח. דון ג'נארו ניסה לחזור לעיר הולדתו – איכטלאן, אולם הוא לא הצליח לחזור אליה. בכל ניסיון הוא אמנם פגש אנשים המזכירים לו את האנשים אותם הוא הכיר, אולם כולם היו רוחות, דמויות קרטון. כשקרלוס קסטנדה שאל: "ומתי הצלחת לחזור לאיכטלאן?" דון ג'נארו ענה כי הוא לעולם לא יחזור לאיכטלאן ומה שהיה לעולם לא יחזור.

יהיו כאלו שירגישו עצב בשלב זה, ויחשבו כי עולמו של הצועד בדרך השוטה הנו עצוב ובודד. התחושה אולי נכונה, אולם לא כך מרגיש המאסטר. זה הכל עניין של נקודת השקפה. חייו של המאסטר מכוונים למקום אחר ושאיפתו היחידה היא להתפתח אנרגטית. זו ההקרבה שלו ואלו החיים אותם הוא בוחר.

ברמה הארצית, כמסר ליום יום, קלף התלוי מנסה להסביר לנו מהם תפקידם של הקשיים בחיינו. במצבים אלה, בדרך כלל, אנו רגילים להילחם במישהו או במשהו, במקום לנסות ללמוד ולהחכים מהם. נטייתנו הטבעית היא להתרגז, להתנגד, בעוד שבפועל, הדבר הנכון לעשות הוא לתת לתהליך ולקושי ללמד אותנו. כך למשל יכול קלף התלוי לרמז לאדם שלא מרוצה במקום עבודתו ומקטר על כך, להפסיק לקטר ולנסות ללמוד מהקושי. באופן זה מקריב התלוי, שחש כקורבן ממילא, את עולם החומר שלו לטובת הלמידה, ההתפתחות הרוחנית ושינוי תפיסת העולם שלו.

אז אם אנחנו באמת רוצים להתפתח מבחינה רוחנית, עלינו ללמוד לקבל את הקושי והכאב. אלו הם "מתנות" שהיקום שולח לנו כדי שנוכל להתפתח. עלינו לקבל את החיים כאוסף של אירועים, שכולם הן הזדמנויות. התלוי לומד "לשחק" את החיים. הוא מתבונן בחייו בשוויון נפש ללא העדפות או מעורבות רגשית, מחכה להזדמנויות ולרגעים מהם ניתן ללמוד ולהתפתח - ועד שאלו מגיעים הוא "רק" משחק את החיים.

קלף התלוי הוא קלף של עבודה ושל חניכות. השואל מבין כי עליו להקריב דבר אחד בחייו לטובת תחום אחר. אנו עושים את זה הרבה: מקריבים את ההנאות שלנו לטובת לימודים או עבודה, נפרדים לכמה שבועות מבני הזוג כדי לעבוד בחו"ל וכדומה. ההצלחה בקלף זה תבוא ממקום של הקרבה וויתור. השואל לא צריך לחשוב על עצמו, אלא על המטרה והוא צריך להתעלות מעל היומיום.

הקלף יכול להראות כי הגיע הזמן שהשואל ישנה את הפרספקטיבה שלו, שהגיע הזמן לראות דברים אחרת. לפעמים אנו צריכים פשוט לדעת לשחק את התפקיד. כך למשל, אם אדם ישאל האם אצליח לקבל קידום בשנה קרובה, וייצא קלף התלוי, התשובה תהיה: "בוודאי, אולם תחילה עליך לשחק את המשחק." ומה זה אומר? זה אומר שהשואל צריך להתנהג כאילו הוא עובד מצטיין. זה אולי לא הטבע שלו, אבל הגיע הזמן להתנהג אחרת, וכך אם הוא יגיע לעבוד לפני כולם, ייצא אחרי כולם, לא יגלוש באינטרנט וישקיע את כל מרצו בעבודה – הוא יקבל את הקידום. זה הכל עניין של שינוי הפרספקטיבה וכך זה יהיה נכון גם בזוגיות (להיות המאהב המושלם) ובכל תחום.

פעמים רבות בחיינו, ביומיום ובתהליכים גדולים יותר, אנו נסחפים לתוך החלל השחור של ה"אין". התלוי עושה בדיוק את ההפך: מתעסק עם ה"יש" במקום עם ה"אין". כך, למשל כשאנו מגיעים מהעבודה הביתה, לפעמים אנחנו נסחפים לתוך חלל ריק ופשוט לא עושים כלום. אבל באותו הזמן בדיוק בו אנו לא שוטפים כלים ומנקים את הבית אנחנו יכולים פשוט לעשות את זה. זה בדיוק לוקח את אותו הזמן, אלא שפשוט צריך לבחור להתעסק עם החלקים המעשיים, עם ה"יש".

שגיא מנדלבוים עוסק בהומיאופתיה קלאסית, מנהל פורום טארוט בוואלה! בעל ניסיון של 12 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.