חד וחלק

הסימבולים של חיות, צמחים או עצמים בחיינו, הם אינם רעיונות או אגדות המרוחקים מאתנו. למעשה אלו סימבולים המעצבים את חיינו והם חלקים ממי שאנו. להבין אותם, זה אומר להבין את החלקים מהם העולם ואנו מורכבים, וכשאנו נתקלים בסימבול אנו צריכים לשאול את עצמנו איזה חלק בנו הוא מייצג.

במאמר זה בחרתי להתעמק בסימבול הדבורים בחיינו, לברר מה דוחף אותן להקריב את האינדיבידואליות שלהן לטובת הכלל ואילו מין אנשים הם אנשי הדבורים.

הדבורים מנהלות חיי חברה מאורגנים, מסודרים ויעילים, עד כדי פליאה. הדבורה היא חלק מהכוורת, בה היא חיה יחד עם אלפי דבורים אחרות, כמה עשרות זכרים ומלכה אחת. למרות שהיא נקבה, אין לכך ביטוי מעשי, שכן אין היא יכולה להטיל ביצים או להזדווג. על זכות זו ועל האינדיבידואליות שלה היא ויתרה לטובת הכוורת כולה, והיא משועבדת למלכתה עד יום מותה. היא לעולם לא תפסיק לעבוד, לא תנוח ותמיד תפעל לטובת הכלל.

במבט ראשון נראה כי אין טעם לכתוב על הדבורה הבודדת ועל פועלה, מכיוון שלה לבדה אין חשיבות. היא אחת מאלפי פועלות בכוורת, ותפקידה אינו שונה או חשוב יותר משאר הדבורים. כשהיא תמות, תתפוס את מקומה פועלת אחרת. אולם, דווקא בגלל עובדה זו הדבורה הבודדה מעניינת. היא גרעין הכוורת ובלעדיה לא היה דבר. אם נדע מי היא הדבורה נוכל להבין את מהות הכוורת.

מאז ומתמיד העריכה האנושות את הדבורה וראתה בה סימבול חיובי. יש לה אמנם עוקץ, אבל הוא בטל בשישים אל מול חריצותה, היכולות החברתיות שלה וכמובן יכולתה לייצר דבש. האדם מוכן לסבול את העוקץ, לטובת מזון אלים זה, הנחשב כסימבול לשפע ועושר. גם היום אנו מייחסים לדבש ולמוצרי הכוורת סגולות רפואיות, ומשלבים מאכל זה במנהגינו.

יש משהו כל כך טהור בפועלה של הדבורה, שמעורר הערצה. הדבורה טהורה וחייה נקיים מכל רבב. היא עובדת ונותנת את כל כולה לכוורת. היא מסורה, מסודרת ומאורגנת. את מזונה היא מכינה מפרחים ותוך כדי כך מפרה אותם. היא נקייה, אינה מלכלכת ולא מתקרבת ללכלוך, מתרחקת מהחושך ומסורה עד אין קץ למלכתה. לא פלא אם כך, שהדבש, תוצר הכוורת, מוערך ומקודש במקומות רבים כל כך ומסמל בתרבויות שונות את החיים עצמם.

· הדבורה היא טיפוס דייקן מאוד. יש לה לוח זמנים מאד צפוף והיא חייבת לא רק להספיק לאסוף צוף, אלא גם להגיע אליו בזמן מדויק, בו איסופו הוא אידיאלי.

· הדבורים מאד רגישים לריחות, וריחו של הפולש הוא שיזעיק את הדבורים שיצאו להתקיף אותו ללא רחמים.

· הדבורים שומרות בכוורת על טמפרטורה של 34 מעלות צלזיוס, באמצעות פועלות שתפקידן הוא לאוורר את הכוורת, תוך הוספת מעט מים מדי פעם למשק כנפיהן.

· עוקץ הדבורה, בשונה מעוקץ המלכה, איננו חלק ולכן הדבורה יכולה אמנם לעקוץ מספר רב של פעמים את בני מינה, אולם כאשר היא עוקצת בני אדם היא איננה יכלה לשלוף את העוקץ שלה וכתוצאה מכך נהרגת, כאשר הוא נשאר בגופו של האדם.


· הדבורים רגישות למטענים חשמליים וזאת כיוון שהדבורה כולה טעונה במטען שלילי. עובדה זו מקלה על הפרחים את העברת האבקנים אל הדבורה.

· הדבורים עלולות לסבול ממצבי רוח וקל להרגיזן. פעמים רבות ריחות "לא נכונים", חשמל סתטי או אפילו סוג של בגד יכול להרגיז את הדבורים, שידאגו לשלוח אל הקרב את הדבורים הלוחמות.

· לא יהיו יותר משתי מלכות בכוורת וכאשר בוקעת המלכה מתא המלכות שלה, היא יוצאת ועוקצת למוות את יתר המלכות הפוטנציאליות, שעדיין לא בקעו.

· המלכה אינה שונה מהדבורה הרגילה. שתיהן יוצאות מאותה ביצה, אולם ביצי המלכות מוטלות לתא מלכות מיוחד, בו יוזנו במזון מלכות.

את התשובה לשאלה: "מי היא הדבורה?" המשכתי לחפש בתחום ההומיאופתיה. בתהליך הפרובינג (על התהליך בהרחבה - ראו קישור) ניתנו למתנדבים תרופה הומיאופתית המופקת מהדבורה. שם התרופה - Apis Mellifica.

בתהליך הפרובינג התברר כי אנשי הדבורה אוהבים לעבוד קשה. כמו הדבורה, הם תמיד יהיו פעילים ועסוקים בכל זמן. הם לא מבזבזים זמן והם אינם יכולים לשבת רגל על רגל – תמיד מחפשים מה לעשות. במבט ראשון נראה, כי אלה בדיוק אותם האנשים המכורים לעבודה, אבל זה לא נכון. אלו פשוט אנשים שאוהבים להיות עסוקים. רק כאשר מתבוננים בסימפטומים עליהם דיווחו המשתתפים בתהליך הפרובינג, אפשר להבין שהם לא יכולים להפסיק לעבוד, כי הם מפחדים מהחופש ולא יודעים מה לעשות כשהוא מגיע. לכן הם ממשיכים להיות עסוקים כל הזמן.

אצל אנשי הדבורה מצב העניינים תמיד בסדר. יש להם צורך להראות שהכל בשליטה ושאין בעיות. הם אנשים קשוחים ומציגים חזות שמחה או לפחות חיובית, גם אם פני הדברים אינם כאלו.

אנשי הדבורים מאד טריטוריאליים. הם חיים בעולם בו הכל מסודר וברור. הבית או העבודה יהיו מרכז חייהם והם יקריבו הכל לטובת הילדים, הקריירה של עצמם או של בן הזוג. את חייהם האישיים הם ישאירו תמיד בצד. אולם, אחרי שאנשי הדבורה הגיעו לעמדת מפתח והפכו מדבורה למלכה (הפכו למנהלים בעבודה, או פשוט התחתנו ועשו ילדים) - עכשיו הם ירגישו שהם המלכה ויתחילו להתנהג כך.

כפי שקיימים חוקים ברורים בכוורת, לפיהם המלכה נמצאת במרכז וכל הדבורים משרתות אותה, כך גם יתנהגו אנשי הדבורה. זה מתחיל בצורך שלהם שישרתו אותם, וממשיך בחלוקת פקודות וקביעת חוקים שאסור להפירם. הם יהפכו להיות אנשים קשים באופיים, קנאים ביחס לטריטוריה שלהם ולחוקים שלהם והם יעקצו כל מי שיעז להתקרב לשם.

אולי זה נראה כאילו ישנם שני סוגים של אנשי הדבורה: הפועלים והמלכות, אולם למעשה מדובר בתהליך בו הדבורים הופכות להיות מלכות. אנשי הדבורה (הפועלים) יהיו חרוצים, יתרמו לחברה וכולם יאהבו אותם. יהיה זה בלתי נמנע שהם יקודמו לעמדת המלכות ואז החריצות שלהם תופנה לבניית נהלים וחוקים ולשמירה על אלו ועל הטריטוריה. כאן נפגוש את המלכות העוקצניות והקטנוניות. אלו אותן הדבורים, אלא שהפעם – פשוט אין להן מה לעשות.

השאמאנים רואים בדבורה סמל לחריצות, עבודה קשה למען הכלל, הקרבה עצמית ודיוק. את הדבש הם רואים כסימבול של חוכמה והישגים רוחניים.

רבים מכנים את עקיצת הדבורה כעקיצה המתוקה. קופידון מכין את חיציו מעוקץ הדבורה ועקיצת הדבורה היא רמז, לכך שהגיע הזמן להתעורר מהחלום ולעשות את מה שתמיד רצינו.

הדבורה היא בתולה, ועד יום מותה לא תראה את הזכר. ממקום זה חיברו תרבויות רבות את הדבורה עם סימבול של טוהר צניעות ובתולין. בעבר האמינו כי בתולה יכולה לעבור בתוך נחיל דבורים ודבר לא יאונה לה.

במיתולוגיות ובפולקלור נפגוש בצורות שונות את האמונה, כי הדבורים הן רסיסי נשמה אשר מסתובבות בעולם ומחפשות דרך לעזור לאנשים שהיו קרובים להן. אמונה זו הובילה את האדם לראות את הדבורה כסימבול מטפיזי המקשר בין העולם הזה לעולם הבא ובמקורות שונים פוגשים את הדבורה כמי שיכולה להעביר מסרים לאנשים שנפטרו.

הנצרות מעריכה מאד את הדבורה והיא מסמלת עבורה את ערכים האמיתיים של האדם המאמין (נוצרי טוב). היא מסמלת פשטות, את ערכי המשפחה והקהילה. היא רואה בה את הצניעות והבתולין, הטוהר, הסדר והארגון ויחד עם זה את היכולת שלנו לסבול על מנת להגיע לגן העדן. הדבש שהיא מייצרת הוא תוצאה של עבודה קשה, הנחוצה על מנת לטהר את עצמנו.

בעבר הרחוק האמינו כי דבש הדבורה נותן חיים וכי אחד המרכיבים העיקריים של נקטר האלים הוא דבש הדבורה.

לפי הקבלה, המילה דבורה שאולה מן השורש ד.ב.ר. לכן חלום על דבורה יכול לסמן כי החולם מדבר יותר מדי. היהדות רואה במשק כנפיה הבלתי פוסק של הדבורה, סימבול לרכלנות ולדיבורי סרק.

הדבורה מסמלת את האדם הפשוט אשר עובד קשה ומגיע להישגים בזכות עבודת כפיים, מסירות ונאמנות. הוא נאמן למקום עבודתו, לבית ולמשפחתו ואלו הם הערכים החשובים לו. אנשי הדבורה חרוצים ואוהבים לעבוד קשה, אולם אינם יודעים לנוח. הם אינם יודעים ליהנות מפרי עמלם, מהדבש אותו הם מייצרים.

זה לא שהדבורה עובדת קשה כל כך, כמו שהיא איננה יודעת להפסיק, וכך גם כאשר אנשי הדבורה יכולים להרשות לעצמם לנוח, אין הם יודעים כיצד להפסיק וחריצותם ומרצם יופנו לאפיקים אחרים, הרסניים יותר. כך, בסופו של דבר מהדבש של אנשי הדבורה ייהנו אחרים.



הכותב:
© מנדלבוים שגיא. עוסק בהומיאופתיה קלאסית, מנהל פורום טארוט בוואלה! בעל ניסיון של 12 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.