קלף יום הדין

סוף סוף זה קורה! בקלף יום הדין המאסטר הופך להיות מואר ומגיע להישג האנרגטי החשוב מכול - לשלב בו המודעות מתחברת עם זו של היקום והם הופכים לאחד. זהו שלב שבו ניתן לחוות את הקיום ללא ספקות, ללא שאלות ובידיעה גמורה של מהות חיינו. הוא מגיע למקום בו הכל מואר וברור, דבר לא מוסתר וזוהי ההארה – גולת הכותרת של הישגיי האדם.

ההארה אליו מגיע המאסטר מתרחשת מאליה. הוא לא עושה דבר. הוא כמובן עשה ועבר הרבה מאד, הוא עבר אין ספור שיעורים ותהליכים, אולם לאחר השיעור האחרון אותו מייצגים הקלפים השמש והירח, אין עוד דבר שהוא יכול לעשות וההארה מגיע, ללא מאמץ או פעולה.

קלף יום הדין הוא קלף של טרנספורמציה ושל התעוררות. כפי שהגולם הופך לפרפר, כך השואל מסיים את תקופת הקיפאון שלו ומוצא את ייעודו. פעמים רבות השואל אינו מודע לשינוי העומד להתחולל, אולם הוא עתיד להתעורר ולהבין מה נכון לו, להתפקח ולדעת מה עליו לעשות.

אפשר להגיד שחיי השואל מתחלקים לשניים: השלב שלפני הופעת קלף יום הדין והשלב שלאחריו. לפני הופעת הקלף השואל היה מת-חי וניהל את חייו כמכונה אוטומטית, אשר מבצעת את שגרת החיים ללא מודעות או תכלית. לאחר הופעת הקלף, השואל מתעורר והופך להיות מודע: הכל ברור לו, יש לו תכלית, הוא מלא חיים ופועל במרץ.

אחת התיאוריות של הפילוסוף גורדייף, שפעל בעולם הרוח בסוף המאה ה-19, היא שבחיי היום יום אנחנו פועלים כאוטומט וכי חיינו מתנהלים להם ללא מודעות. כך, אם למשל נבחן את מעשינו ביום הקודם, נגלה כי אנו כמעט לא זוכרים דבר ממעשינו. הסיבה לכך היא שלא היינו מודעים ופעלנו ללא הכרה אמיתית של מעשינו. התרגילים שגורדייף מציע, באים לאפשר לנו לחיות ולהיות מודעים בכל רגע למעשינו, ובעצם בזה עוסק קלף יום הדין, זוהי ההארה – להיות מודעים בכל רגע ורגע למעשינו. גורדייף הוא אחד המיסטיקנים היחידים שמציעים טכניקות מעשיות דרכן ניתן להגיע להארה, וכשנגיע לשם, כשנתחבר עם הקלף יום הדין, נהיה במקום עליו הוא מדבר.

קלף יום הדין הנו אחד מארבעה קלפי מייג'ור, שכשהם מופיעים בקריאה הם מייצגים לחץ. קלף יום הדין מראה כי השואל חש שעומד להיות שינוי ומתקשה להתמודד עם זה. כולנו מפחדים משינויים, אולם בקלף זה השואל אינו מבין לאן השינוי מוביל, הוא אינו רואה את השינוי, אלא חש בו בלבד ולכן החשש שלו הוא גדול והתוצאה היא שהוא נלחץ ומתקשה לתפקד.

בעקבות חיפושיי אחר תפישות ודעות הקשורות לקלף זה, נתקלתי ברעיון אותו הציגה מיכל מילגרום (אותה אפשר לפגוש בפורום טארוט), העוסק ברעיון תחיית המתים. אני כשלעצמי אינני מאמין בתורת הגלגולים הרגילה, אולם תמיד מציקה לי השאלה, מה נעשה עם כל המתים החוזרים לתחייה? מה נעשה עם כל המיליארדים האלו שיחזרו לחיים? והתשובה היא, שהם לא יחזרו לחיים, כיוון שהם מעולם לא נעלמו. הם קיימים בכל אחד ואחת מאתנו, ואנו יכולים להיות גלגול של הסבא, ולפניו היינו גלגול של דמות אחרת, לפניה של דמות היסטורית וחוזר חלילה. בתהליך תחיית המתים אף אחד מהם לא יקום לתחייה, כיוון שכולם מצויים בנו. מה שיקרה הוא שאנו פשוט נזכור את כל הגלגולים הקודמים ונתאחד עם כולם.

בקלף יום הדין קורה דבר דומה - כשהגולם הופך לפרפר הוא לא מאבד את הזהות הקודמת שלו. האחד הוא התפתחות של השני ואינו ביטול של השני. רבים חוששים בקלף זה מלאבד את מי שהם היו קודם, מפחדים ממה שיהיה ביום שאחרי, ומתקשים להבין שלמעשה השינוי רק יאפשר להם להיות שלמים ומלאים יותר. כך למשל ביום שלאחר החתונה דבר לא ישתנה והאיחוד שנעשה, אם ניתן לו, רק יאפשר לנו לגדול ולצמוח.

קלף יום הדין מראה שהשואל עומד בפני שינוי. עד עכשיו הוא היה רדום אמנם, אולם הוא עומד להתעורר ולגלות את עצמו מחדש. זהו קלף של שינויים המתהווים מתוך בשלות פנימית ותובנות לגבי החיים אשר מאפשרים לנו להגיע למקום הנכון בחיים ולהבין מה נכון לנו. כשיגיע הזמן הנכון, כשהשואל ישלים את תהליך השינוי הפנימי, השואל יבין מה הוא צריך לעשות ואז הכל ישתנה בחייו.

השינוי לו השואל מייחל יתרחש מעצמו ואין דרך "לזרז" את התהליך. יום אחד זה פשוט יקרה. כך למשל, אם נשאלת השאלה האם אני אמצא אהבה השנה התשובה היא שכן. זה פשוט יקרה ויום אחד. השואל פתאום יתאהב, הוא יבין כי הוא מאוהב וזהו.

כשהקלף יוצא במיקום של עתיד או בשאלה של עתיד, הקלף מראה פעמים רבות כי השואל עוד לא התעורר ומרמז כי אנו, הקוראים, הם אלו שצריכים להעיר את השואל, להוציא אותו מהתרדמה בה הוא שרוי. הקלף נותן לנו לגיטימציה "לנער" את השואל "קצת".


הכותב:
© מנדלבוים שגיא. עוסק בהומיאופתיה קלאסית, מנהל פורום טארוט בוואלה! בעל ניסיון של 12 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.