הגנה מפני כוחות הרשע

מקור הבזיליקום הוא בהודו, שם הוא נחשב לצמח קדוש. ההודים מאמינים שאם הם נקברים עם עלה של בזיליקום לצדם, הוא ישמש להם כדרכון כניסה לגן עדן. ברומא העתיקה נקרא הבזיליקום על שם הדרקון בזיליק, והרומאים האמינו שאכילת הצמח תגן עליהם מפני הדרקון רושף האש. האיטלקים רואים בבזיליקום סימן לאהבה וכך גם הרומנים, שיודעים שכאשר אישה צעירה מגישה לגבר זר עלי בזיליקום והוא מקבל אותו מידיה, מגיע מזל-טוב, כי הם מאורסים באופן רשמי. אמונה נפלאה אחרת הקשורה לצמח, היא שנשיאתו בארנק מביאה להצלחה ושגשוג.

ברפואה הטבעית הבזיליקום משמש כחומר מרגיע, מכייח ומועיל למערכת העיכול. הוא ניתן לגידול בכל גינה ומומלץ להוסיף אותו כמעט לכל תבשיל. לניצול מקסימלי של תכונותיו כדאי תמיד להוסיף אותו בסוף הבישול, ולא בתחילתו.

ברומא וביוון העתיקה, נהגו ללעוס את הפטרוזיליה בסוף הארוחה, כדי לרענן את הפה אחרי האכילה ולנטרל ריחות חזקים. היוונים נהגו להניח זרי פטרוזיליה על ראשי המנצחים בתחרויות הספורט השונות, והם ייחסו לה תכונות של הגנה מפני כוחות הרשע. זהו מקור השימוש בצמח כקישוט על צלחות - בעבר היו מניחים פטרוזיליה על צלחות אוכל כדי להגן על המזון מפני זיהום, ומוסיפים את העלים לאמבטיה כדי לטהר ולהרחיק את המזל הרע.

צמח הפטרוזיליה נחשב לצמח התבלין הנפוץ ביותר בעולם והוא מהווה תוספת חשובה לכל סוגי המאכלים כמעט, הן בבישול והן כקישוט. הערך התזונתי של הפטרוזיליה גבוה במיוחד, והיא עשירה בוויטמין B, A ו-C, סידן, ברזל, אשלגן ובמגנזיום. הפטרוזיליה גם מטהרת את הגוף, מועילה לריאות, לכבד, לבלוטת התריס ולמערכת השתן ויכולה לסייע בפתרון בעיות עיכול והפרעות בלחץ הדם.

נשים בהיריון צריכות להישמר מאכילת פטרוזיליה, משום שהיא עלולה לגרום לצירים מוקדמים. גם נשים מניקות צריכות לדעת שהפטרוזיליה תורמת לייבוש החלב.

מקור הכוסברה הוא במזרח הרחוק, שם שימשה כצמח מעורר ותבלין. בתרבות הסינית מאמינים כי מינון נכון של זרעי הכוסברה, בתערובת הנכונה יגרמו לאהוב ליבכם להשתוקק אליכם עד כלות. בנוסף הם מאמינים כי היא מעניקה חיי נצח ונשים בהיריון שאוכלות כוסברה יילדו תינוקות גאונים ויצירתיים.

הצמח מנוצל כל כולו במטבח – הזרעים והעלים משמשים לתיבול תבשילים וסלטים ואת השורשים מבשלים כירקות. היא מסייעת במניעת סרטן, מקלה על גזים בבטן וקיבה עצבנית, כאבי שרירים וכאבי ראש. מומלץ להיזהר משימוש יתר בכוסברה, מכיוון שעלולה להיות לכך השפעה נרקוטית.

השמיר הוא בן משפחה של הפטרוזיליה ואפשר למצוא אותם יחד במאכלים רבים, כטעמים משלימים. משמעות השם בנורבגית הוא שיכוך או הרגעה, והוא קשור בדרך כלל לרוגע ולהגנה. בימי הביניים ייחסו לשמיר סגולות נגד כישוף, ומי שחשב שהוטל עליו כישוף, נהג לשתות משקה מיוחד מחליטת שמיר כדי להסירו או לענוד קמע העשוי מענפי הצמח. עוד מספרים, שהקיסר קארל הגדול נהג לחלק לאורחיו בקבוקוני תה שמיר אחרי ארוחות שחיתות, כדי להקל על העיכול ולמנוע שיהוקים. גם המתיישבים הראשונים באמריקה נהגו לתת לתינוקות מי שמיר, כדי להקל על כאבי בטן וביסקוויטים עם שמיר לתינוקות מצמיחי שיניים. וכסגולה לאהבה. יש המאמינים שאם תוסיפו שמיר למי האמבטיה שלכם, לבן זוגכם לא יהיה סיכוי לעמוד בקסמיכם.

מבחינה רפואית, השמיר מקל על כאבי בטן, לתפקודי הקיבה והמעיים, נחשב כמרענן נשימה, מסייע לאיזון סוכרת ועוזר במצבים של טחורים כואבים. יש בו אשלגן וויטמיני A, B, C. אם העור שלכם נגע במיצי השמיר, היזהרו שלא לחשוף אותו לשמש לפני שתשטפו את האזור היטב.

זוהר שלו היא יועצת ב"דורות – מוצרי שום ותיבול", המציעה את עשבי התיבול במגשיות קפואות, ללא תוספות מלאכותיות.