666 - הקיק הלאומי

הטלפון צלצל לפני שבוע בחדר שלי: על הקו – ידידה ותיקה שאמורה להתחתן ביולי: "החתונה שלנו ביולי הוקדמה. אתה מוזמן ליום שלישי!"

"רגע, אבל.."

"שום רגע! מחכים לך."

"מה קרה? מה דחוף כל כך? נכנסת להריון תוך 24 שעות ואת לא רוצה שיראו בטן? הדוד מאמריקה חייב לראות את החופה ואז לנסוע לפגוש את וורן באפט? הודיעו שמגיע צונמי? מה איתך?"

היא אומרת: "לא שמעת על השישי?"

"איזה שישי? מה שישי?"

"השישי לשישי אלפיים ושש, היא אומרת. לא נשמע לך נפלא כתאריך לחתונה?"

"מדהים", אני אומר, מנסה לחפש במקביל את החלב במקרר לכוס הקפה שאני מכין לי.

"כבר חשבנו על עיצוב תואם, היא אומרת: שש ילדות לבושות לבן שיקבלו בחוץ את כולם, בסוף החתונה כרטיס ביקור מתוק עם התמונה של שנינו ולמטה כתובת: השישי לשישי אלפיים ושש, וזה מה שיהיה כתוב שם: גם אחרי החתונה אנחנו ממשיכים לחייך, עם ציפיות לפחות לששה ילדים בהמשך.. זה הראש הקופירייטרי של דני. גאון הבחור. מה אתה אומר על זה?"

בשלב הזה שתקתי על זה ורק חייכתי בנימוס, בחשתי את הקפה שלי, וחיפשתי בדיסקרטיות כמה רוגעלך קפואים בפריזר כדי לטבול בנוסח הפולני הישן והטוב . אחרי הכל, מה יכולתי לומר? כל אחד והקיק שלו, והקיק של שני אלה מגיע בשישיה. זכותם. אחרי כמה טלפונים כאלה במשך היום, הבנתי שהמדובר בקיק לאומי, ולא בקריזה של זוג בודד.

אז היום מתחתנים חמישה זוגות שאני מכיר, מישהו אחר פותח עסק, ושלושה אחרים דווקא העבירו חתונה למקום אחר, מישהו אחר דחה נסיעה לחו"ל, וכמה ילדים חדשים נולדו בבית החולים, עם עיניים גדולות ופלומה רכה ותאריך שכל אם תהיה גאה להזכיר או לרשום בפתק הזה שמעל המיטה בחדר היולדת או בספר הזכרונות הכיתתי.
ישבתי וחשבתי רגע לעצמי... כאילו דא?

הסתכלתי במצב הכוכבים של היום הזה. אולי יש בו משהו מיוחד שאינני רואה? דווקא אתמול היה אמור להיות יום לא קל יחסית, כשהשמש יצרה זווית פעולה מדויקת לאורנוס, אבל היום הזה הזווית הזו דווקא נחלשת לה. הירח שוהה במזל מאזניים המתוק והפידבקים של הזולת כמו מצבי הרוח שלו עלולים להעסיק אותנו קצת יותר, ונוס ממשיכה להגיח מתוך זווית הפעולה עם סטורן שעשתה קשיים בסוף השבוע, מרקורי התקשורתי יוצר זווית נעימה ליופיטר.. שוב דבר מיוחד לכתוב עליו הביתה.

הרמתי כמה טלפונים. הספרה 6 קשורה לשטן, ספרה לי חברה שעוסקת בנומרולוגיה קרמתית, ולכן העיסוק בה כשהוא מופיע בשילוש של שישיות עלול להיות מפחיד לגמרי. הצטמררתי ומיהרתי לרוץ אל לוח השנה כדי לקרוע את הדף הסורר: שטן?? לא בבית ספרנו!! אבל עוד בדרכי אליו צלצל הטלפון, וחבר טוב סיפר לי בגאווה שאחרי שנה של פרידה הוא וחברתו החליטו לחזור ביום עם התאריך הכי מדהים של העשור הזה, שלא יחזור עוד אלפי שנים, כדי שיזכרו תמיד מתי חזרו... כמה רומנטי! מצד שני, בהיכרות קרובה עם השנים האלה – לא עדיף היה לחזור בתאריך שכדאי יהיה אולי לשכוח?...

בעודני מהרהר במשמעותו הסימבולית של המספר הזה ובמשמעות החיים בכלל, קיבלתי שרשרת מיילים שבישרו לי שידיד ותיק מגיע לארץ, שלחו צרור ברכות ליום האדמה החמה שנחוג בפרו, וגילו לי ששיש מזרונים במבצע בקונים שופס. חשד עלה ובצבץ בי שהתרחשות מסתורית שכל העולם שותף לה מתרחשת לה ממש ברגעים אלה, ואני כלל אינני מודע לה.. שיט! שוב אני והבועה שלי מחמיצים את כל האקשן!

ניגשתי למחשב, בחרתי לי נייר פרחוני באאוטלוק אקספרס, כתבתי באותיות גדולות: 6.6.2006 – אני מוכר את האוטו!! לידיעתכם! ושלחתי לכל מכירי ומוקירי מייל מתוק ומעוצב היטב. לא לא, אתם לא תשאירו אותי בחוץ הפעם! אני חוגג ביחד אתכם, כמו כולם.

ובאנחת רווחה שכללה ששה פיהוקים רצופים, ותחושת שייכות שאולי לא תחזור במשך אלפי השנים הקרובות, הסתובבתי על הצד, ונרדמתי בחיוך.

יום טוף!