איך קוראים בקלפים

קריאת הרצף הקטנה

שיטת קריאה שלא מגבילה את סוג השאלות או מס' השואלים

שגיא מנדלבוים

את קריאת הרצף הקטנה, למדתי מהמורה שלי לורן וזו אחת מהקריאות הראשונות שלמדתי. היא קלה, פשוטה ומאד עוזרת למקד את הבעיה ולראות זוויות נוספות לבעיה וזאת מבלי לפתוח אין ספור פריסות נוספות.

קריאת רצף קטנה הנה קריאת המשך לקריאה רגילה. זוהי קריאה השייכת לקבוצה מאד גדולה של "קריאות רצף", שהמאפיין של כולן הוא העובדה, כי אין צורך להתכוונן לשאלה ספציפית, זמן ממוקד או אדם מסוים. ההתכוונות היא לסוג הקריאה ולידיעה כי הקריאה כבר יודעת מה אנו עומדים לשאול.

העיקרון המנחה בקריאה זו, הוא שאפילו שהקריאה הראשונה כבר נעשה, הרי ששאר השאלות לא נשאלו והן נמצאות בחבילה הנותרת (זו שמונחת בצד כיוון שלא נעשה בה שימוש).

אז איך עושים את זה?

טוב לדעת (מקודם)

נובמבר סייל: ההזדמנות שלכם לנצח את הכאב - במבצע

לכתבה המלאה

הוראות הפעלה

קריאת הרצף הקטנה איננה קריאה העומדת בפני עצמה. קריאה זו באה בהמשך לקריאה קיימת. כלומר, רק לאחר שערכנו קריאה מכל סוג שהוא, אנו יכולים לערוך את קריאת הרצף הקטנה, כהמשך לקריאה הקודמת. בפועל עלינו להשאיר את הקריאה על שולחן ומהקלפים שנותרו עורכים את הפתיחה.

את החבילה הנותרת (הקלפים שנשארו) מערבבים ללא התכוונות ספציפית לשאלה. כאשר מערבבים את החפיסה אנו צריכים להבין כי מעכשיו ועד סוף תהליך הקריאה, הקלפים כבר "יידעו" מה אנו עומדים לשאול ובאיזה סדר.

מערבבים את הקלפים עד שאנו מרגישים שסיימנו. כעת אנו צריכים לשאול את עצמנו אם אנו מרגישים שאנו צריכים לתת גם לצד השני לערבב. אם כן, מגישים לו את החפיסה ומבקשים ממנו לערבב את החפיסה, תוך הקפדה על כך שגם הוא לא יגדיר שאלות בתהליך הערבוב.

לאחר מכן (גם אם השואל ערבב והחזיר לנו את החפיסה וגם אם לא), אנו חוצים את החבילה לשניים. גם כאן יש לשקול לתת לצד השני לחצות ואם אנו מרגישים שכך צריך לעשות, ניתן לתת לשואל לחצות במקומנו. בכל מקרה חוצים פעם אחת.

לאחר שהחפיסה מוכנה וסיימנו את תהליך הערבוב והחצייה (זאת אומרת שהקלפים כבר מוכנים בסדר שהם צריכים להיות), אנו שואלים את השאלה הראשונה:
אין משמעות מי מגדיר את השאלה הראשונה (או את שאר השאלות) ומה היא תהיה, אולם היא צריכה להיות מנוסחת כך, שהתשובה עליה תינתן ב-"כן" או "לא". את השאלה יכול להציג השואל, אולם זה לא חובה. אנו יכלים לעשת זאת במקומו, אנו יכולים לשאול את הקלפים פרטים לגבי השואל (גם מבלי ידיעתו), לשאול שאלות על אחרים או אפילו לשאול שאלות על עצמנו. העיקר שהשאלה תישאל.

לאחר שהשאלה נשאלת אנו מוציאים את הקלפים בסדר הבא:

סידור הקלפים

את הקלפים מניחים על השולחן מימין לשמאל (כמו שכותבים). מוציאים 5 קלפים:
את ארבעת הקלפים הראשונים אנו מניחים אחד ליד השני בשורה, אולם לא פותחים אותם. הם נשארים סגורים ואין לנסות לבדוק מה יש שם – אפילו לא בטעות. העיקרון הוא שאסור לנו לדעת אילו קלפים נמצאים שם. חשוב שלא נראה מה הם הקלפים שיצאו וגרסה אחרת, מחמירה יותר, גורסת כי אם בטעות מתגלה לנו קלף או יותר מרביעייה זו, אנו צריכים להפסיק לקרוא לשואל, ובכך לסיים את תהליך הקריאה. אני אישית, דרך אגב, אינני רואה את זה כך, אולם חשוב היה לי להציג את הגישה כדי להדגיש כי הקלפים לא צריכים להתגלות.

לאחר מכן מוציאים את הקלף החמישי, משמאל לקלף הרביעי (המוסתר). את הקלף החמישי מניחים גלוי והוא התשובה. באופן פשוט וישיר קלף זה מייצג את התשובה בצורה של כן או לא.

לאחר שסיימנו את השאלה הראשונה, ניתן להציג שאלה נוספת ולהוציא 5 קלפים נוספים, כאשר כל חמשת הקלפים ישבו מעל חמשת הקלפים שנפתחו קודם (אני שם אותם מעליהם, כאשר חלק קטן מהקלפים הקודמים חשוף, או "מציץ").

אין הגבלה לסוג השאלות או מספר השואלים וזו קריאה מצוינת לאירועים חברתיים, הרצאות ומסיבות רווקות, בהם אנו צריכים לענות לכמה אנשים אחד אחרי השני. הקריאה "נגמרת" כאשר נגמרות השאלות או כאשר נגמרים הקלפים.

לאלו הרוצים לשאול לשאלות או לקבל הבהרות בנושא קריאה זו, פורום טארוט שלנו מחכה לכם. לחצו על הקישור המופיע מטה והיכנסו לפורום טארוט שלנו כאן בוואלה!

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully