הקפה - משקה החיים

כשלושה רבעים מאוכלוסיית העולם שותים קפה. למעלה משליש שותים יותר משתי כוסות ביום ואפשר להגדיר אותם מכורים. אם המצב היה מוגדר כמחלה, היא הייתה הופכת במהירות למגיפה ואנו היינו שרויים במצב חירום. אין ספק כי מדובר בתופעה עצומה ורבת ממדים, אולם מדוע בעצם מדוע אנו שותים קפה? ואני לא מדבר על הטעם. כיצד קורה שאנושות שלמה הופכת להיות מכורה למשקה הקפה? מי הם אותם אנשי הקפה?

בניסיון לפתור את החידה, סקרתי קודם כל, את ההיסטוריה הכללית של תעשיית הקפה ומאפייניה של תרבות הקפה. תעשיית הקפה בעולם היא עצומה והיא השניה בגודלה אחרי תעשיית הנפט. בשונה מתעשיית הנפט, זו תעשיה בריאה מבחינה אקולוגית, שכן היא מעודדת גידול של מיליארדים רבים של עצי קפה ירוקי עד (ליתר דיוק, שיחים שגובהם מגיע לכ-10 מטרים), המספקים לא רק 60 מיליארד קילוגרמים של קפה ופרנסה ל-25 מליון איש, אלא גם סביבה "ירוקה" המספקת חמצן ומסייעת לצמצום זהום האוויר.

מקור המילה קפה הוא במילה הערבית "קוואה" ("kahawah") שמשמעותה הוא "משקה הנפש", והוא יובא לראשונה לאירופה מארצות ערב בשנת 1600, כשהוא משמש בהתחלה כתרופה לטיפול באסטמה וכסם מעורר, ולא בתור כמשקה.

הקפה כמשקה פרץ לתודעת האנושות די מהר וזאת למרות ניסיונות כושלים ורבים אשר נעשו, כדי למנוע את שתיית הקפה, הן מצד הרשויות, לרבות צווי מלוכה, והן מצד אנשי הדת אשר ראו בתחילה במשקה זה כמשקה של השטן. בתחילה הוא היה משקה יוקרה אולם מהר מאד הוא הפך להיות משקה עממי שכל אדם יכל להרשות לעצמו.

גם היום תרבות הקפה מושרשת בנו ואנו פוגשים בקפה בכל מקום. אנו אוהבים לשתות אותו כבילוי חברתי בדייט או בפגישה נעימה, אנו שותים אותו בבוקר לפני תחילת היום ובערב כפינאלה לבילוי מוצלח, ובכל פעם טעמו יהיה שונה. בתי הקפה היו תמיד מקום מפגש שבו עשו עסקים ועסקו בפעילות חברתית ואינטלקטואליות. הקפה היה "רק התירוץ".

את התשובה לשאלה "מי הם אנשי הקפה", המשכתי לחפש בהומיאופתיה. בתהליך הפרובינג (ואתם מוזמנים ללחוץ על הקישור למאמר "חוט הגורל" ולקרוא על התהליך בהרחבה) ניתנו למתנדבים תרופה הומיאופתית המופקת מפולי הקפה. שמה, דרך אגב הוא coffea-cruda.

המתנדבים שנטלו את התרופה, החלו להרגיש מהר מאד תחושת לחץ ועצבנות. הם דיווחו על לחץ, עצבנות וחוסר שקט קיצוניים, עד כדי תחושה של רדיפה. חלק מהסימפטומים החריגים עליהם דיווחו המתנדבים היו:

צורך לאכול ולשתות במהירות, פחד ורגישות לרעשים, פחד כי הם עומדים להשתגע. הם דיווחו כי הם מדמיינים שהם פושעים וכי הם רחוקים מהבית.

יחד עם זאת הם דיווחו על תחושות התעלות, כי הם צריכים לעזור לאנשים ולאנושות, חלקם דיווחו כי הם מרגישים או מדמיינים כי הם בגן-עדן.

"אנשי הקפה", (וכשאני אומר "אנשי הקפה" אני מתכוון לאלו אשר התרופה ההומיאופתית "קפה" נמצאה מתאימה להם), מרגישים צורך לעשות וליצור לטובת האחרים. "אנשי הקפה" מרגישים כי הם יהיו מקובלים ואהודים, רק אם הם יהיו נדיבי לב ויעשו מעשים טובים למען אחרים. הם חשים צורך להיות יצירתיים ופרודוקטיביים, הם עובדים קשה לטובת האחרים ולא מצפים לקבל שום תמורה או נדיבות מנגד. הם לא חווים שמחה וגם אם הם יקבלו חדשות טובות הם מרגישים שהם לא יכולים לקבל את זה. אין להם זמן לבילויים, לחדשות טובות. הם צריכים להספיק!

ל"אנשי הקפה" מאד חשוב שהכל יהיה בסדר. הם אנשים רגישים ורגישותם מופנית במיוחד לדעות החברה עליהם. במקרים רבים הם מאד ערניים לצרכים של אחרים ומרגישים אחראיים על טובתו של האחר.

במידה מסוימת, "אנשי הקפה" מרגישים לא שייכים, רחוקים מסביבתם הטבעית, מרגישים מבודדים ונטושים. עתידם לא בטוח ולכן, כדי לא להרגיש מבודדים, הם צריכים להישאר ערים כל הלילה לעבוד וליצור.

נראה כאילו "אנשי הקפה" חיים בתחושה כי אסור להם לטעות, כי לא תינתן להם הזדמנות שניה ולכן הם צריכים להיות ערניים ולשפר את הביצועים שלהם. אם נבחן את אלו העושים שימוש חריג בקפה, אלו הזקוקים לו כסם מעורר, נוכל לגלות את המכנה המשותף לכולם: כולם צריכים את הקפה כדי להיות מסוגלים לעשות דבר הגדול מהם, דבר שבאופן טבעי הם לא יוכלו לעשותו.

את הקפה צורכים לרוב אלו אשר זקוקים להישאר ערניים. לרוב אלו יהיו אנשים אשר נותנים שרות לאחרים, הפועלים לטובת הכלל או למטרה גדולה. אנו נמצא אותם בכל המגזרים: רפואה, משטרה, עריכות דין, ניהול, תעופה, נהיגה, לימודים (סטודנטים) ועוד. כל אלו סומכים על הקפה שיאפשר להם להיות טובים יותר, רהוטים יותר, ערניים יותר והכי חשוב – כדי שלא ייעשו טעויות.

הקפה מאפשר לנו את זה, מאפשר לנו להיות רמה אחת מעל מי שאנו. הוא מעלה את רמת הדריכות והערנות שלנו ומשפר את הביצועים שלנו, אולם האם אנו לא משלמים מחיר בכך שאנו חורגים מהגבולות שלנו? ואולי אנו כבר משלמים את המחיר?

החיים המערביים הופכים אותנו לכלואים בתוך תחושת הצורך, ההכרח. אנו חייבים להספיק, להצליח. תמיד חיים על הקצה ומנסים לצאת מגבולות היכולת שלנו, אולם בשביל מה? האם אנו לא שוכחים קצת את עצמנו? מה באמת חשוב? האם הגיע הזמן שנתעורר ונריח את הקפה?

איפה שהוא לצריכת קפה מוגברת יש מחיר. יש משהו שאנו מפספסים כשאנו עושים שימוש מוגזם בקפה. ישנו משפט צרפתי מפורסם האומר כי קפה מבושל הוא קפה מקולל, אמנם הוצאתי ביטוי זה מהקשרו, אולם בכל זאת יש כאן קללה. אנסה להסביר.

הקפה מחזק אותנו, אולם שימוש יתר בקפה הופך אותנו להיות רגישים מידי, דרוכים מידי. הקפה כאילו מפעיל לנו את "מנועי העזר". פתאום אנו מוכנים לפעולה, מחכים למשהו שיקרה. אולם, יחד עם זאת אנו יכולים לפספס את הדברים הפשוטים בחיים, יופי, שקט, טבע. קשה לנו להירגע, להיות בשקט, לעשות מדיטציה. להרבה אנשים קשה להירדם לאחר נטילת כוס קפה בערב, ואם אני כבר עוסק בשינה, פעמים רבות לאחר גמילה מקפה (ולא מקפאין, דרך אגב) אנו נהיה מסוגלים לחזור לחלום ולעורר את החלק הפנימי הרדום המנסה לספר לנו דבר מה, ולעזור לנו להבין את החיים.

אז כמו כל דבר בחיים, חשובה המידה. שימוש יתר עלול לנתק אותנו מהטבע שלנו וממי שאנו. מהשקט שלנו. לפעמים צריכה מוגזמת של קפה יכולה להיות סימבול, צעקה לעזרה וקריאה לעצמנו להפסיק לרוץ קדימה ולהתחיל לחיות!

הסימבול קפה, מייצג את הצורך להתחיל לחיות. לא ניתן למצוא ביטוי טוב יותר אשר ייצג את משמעות הקפה מאשר הביטוי: "להתעורר ולהריח את הקפה".

מצד אחד הסימבול קפה יכול לרמוז כי אולי אנו לא שמים לב לדבר מה בחיינו והגיע הזמן לשים לב לפרטים ולמה שמסתתר בהם. אולי לא המטרה שלנו היא החשובה, אלא הדרך.

מצד שני הוא יכול לבטא את הצורך בגירויים וריגושים. אולי אנו מרגישים כי חיינו משעממים וחסרי עניין והקפה מייצג את הצורך להתעורר ולחיות את החיים כמו שצריך, כפי שאנו רוצים וחולמים.

הקפה מייצג צורך, תחושה כי אנו לא מספיק "חיים" לכן אנו כל כך רוצים אותו. לכן אנו כל כך נמשכים אל הצבע, הטעם והריח שלו. הוא התרופה האידיאלית לאדם המערבי אשר מילא את חייו בריקנות. הקפה נותן לנו את כל מה שאנו לא נותנים לעצמנו – את תחושת החיים.

לא לקפה אנו מכורים כי אם לצורך שלנו להרגיש בחיים, וכשאנו לא עושים זאת מספיק טוב עבור עצמנו, אנו מוכנים להסתפק במקום שני ולהתנחם בחמימותו הנעימה של הקפה.



© מנדלבוים שגיא. עוסק בהומיאופתיה קלאסית, מנהל פורום טארוט בוואלה! בעל ניסיון של 12 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.