מתרגלים סקס טנטרי

טנטרה היא תורה הודית, המעמידה במרכזה את אמנות האהבה, והמיניות המודעת כדרך חיים. לפי הטנטרה, המיניות תקועה לנו בראש ולא מצליחה לרדת לגוף. הקטבים של המיניות הם ראש ואגן, ובהרבה מקרים מדלגים על הבטן ועל הלב (ובאופן סמלי מדלגים על הרגשות והאינטואיציה) ומביאים למצב של מין טכני בלבד, פורקני, שמנצל אחוזים בודדים מהפוטנציאל המיני של הגוף.

פעם מין כזה היה נחלת הגברים בלבד, היום גם נשים למדו את השטות הזו. זה אולי נותן להן תחושה של חופש ועוצמה, אבל זהו אינו מין גבוה. מבחינת היוגה הטנטרית, מין של ראש ואגן הוא מין מגביל וסוגר, שטוחן את עצמו בפנטזיות, בדימויים (לפעמים פורנוגרפיים), בפחדים, בזכרונות קשים וחרדות ביצוע. ולכן הוא מין מכווץ והאורגזמה שלו מביאה נפילה אנרגטית.

מיניות טנטרית, לעומת זאת, מנסה להוציא את הראש מהעניינים, לעשות סקס בלי מחשבות, במדיטציה. את איברי המין היא ממליצה להפוך לשחקני שדה, במקום לחלוצים במשחק: לשים פחות חשיבות על זקפה קשה או חלשה, חדירה - כן או לא, אורגזמה - הגענו או לא. אפשר פשוט לתת לגוף, לנשימה ולאיברים לנוע מעצמם ולהתמלא במיניות כלל גופנית. וזה לא קל - זה לא קל כשמדובר בבן אדם אחד, וקשה כפליים שמדובר בשני אנשים שנמצאים בפוזיציה כל כך אינטימית. איך הם ייצאו מהראש? איך עם יתעלו את הכוח המיני למעלה? איך הם יבטחו זה בזה כדי לממש את הפוטנציאל של המיניות? כדי למצוא את החופש צריך לראות את הכלא, וכדי להתחיל בריפוי, צריך קודם כל להבין את הבעיה.

כלומר, מי שקורא את השורות הללו ולא מזהה את הבעיה, לא יוכל לתרגל "התמסרות", וגם לא צריך. סביר להניח שהוא יכתוב למטה, בטוקבקים, שכל הטנטרה הזו זה חארטה ולמה לסבך דבר כל כך טבעי. אבל אם אתם מזדהים עם הכתוב כאן, המשיכו לקרוא, כי רק מתוך ההבנה יבוא הרצון לנקוט פעולה.

בסדנאות טנטרה יושבים גברים ונשים יחד, בתנוחת "שאקטי שיווה" - הגבר יושב בישיבה מזרחית והאשה יושבת עליו, ומתרגלים יוגה של נשימות. הם חייבים להיות זוג ולא צריכים להיות עירומים. רק הנכונות ללמוד את הטכניקה ולתרגל אותה היא החשובה. הנשימות המשותפות מעוררות את התודעה, מכניסות יותר חמצן לגוף ומחוללות פתיחה של הלב. בדרך כלל אחרי חצי שעה של תרגול טוב, הזוג ירגיש כאילו הוא יושב במרכזה של בועה אנרגטית, בה אין איש ולא אישה, אלא אחדות קוסמית מדהימה.

שלושת עקרונות ההתמסרות הראשיים, הם שלבים הכרחיים שכל מי שרוצה לרדת מהראש ולעלות מהאגן אל הלב, צריך לעבור. אז איך יוצרים מיניות כלל גופנית?

שבו מחובקים - תרגול הטכניקה הטנטרית דורשת שאף אחד לא יהיה למעלה או למטה (ובטח לא מאחור), כדי שתהיה תחושה של שוויון. אם תחשבו לרגע על שלל הפוזות המיניות הקיימות, תוכלו לשים לב שתמיד לאחד יש יותר חופש תנועה, ומישהו שלא רואה כלום, מישהו אחד נותן והשני מקבל. בטנטרה של ההתמסרות ושל פתיחת הלב, אנחנו מבקשים ליצור מצב שבו אף אחד אינו בעמדה של פסיביות או אקטיביות.

עם זאת, בטכניקת הישיבה הזו יש יתרון קל לאישה - היא יותר למעלה. למה בחרו חכמי הטנטרה באישה שתהיה למעלה? פשוט כי מישהו צריך להיות למעלה והגבר בדרך כלל כבד מדי. חוץ מזה, המיניות של האישה היא כל כך עשירה ופתוחה, שקל מאד לסגור אותה וקשה יותר לעורר אותה, לכן הדרך היחידה לתת לאישה אפשרות לשחרר את מחסומיה היא לתת לה תחושה של ביטחון. אישה צריכה אמון בגבר שלה, אחרת היא לא תיפתח. אז תן לה לשבת עליך. זה יקל עליה לחוות את הסערה הטנטרית כאשר זו תגיע.

שבו עירומים, מחובקים, אבל בלי חדירה. לטנטרה יצא שם של דת של זיונים, אבל בעצם היא דת של מתחבקים. אם במהלך החיבוק יש הזמנה לחדירה, תזרמו עם זה. זיון, מבחינת הטנטרה, הוא רק מקרה פרטי של חיבוק. עוד סוג של חיבוק. הרגישו את הכיף הטהור בלשבת עירומים, חשופים עם מישהו, ולדעת שאתם הולכים לתרגל נשימה והקשבה.

הניחו אגן על אגן, בטן על בטן, חזה מול חזה והתחיל לנשום ולהתמסר. חשבו על המילה "התמסרות". מילה אחת, שני מובנים שונים והפוכים - התמסרות זה להיכנע, לוותר, לשחרר. במובן הזה של המילה היא פסיבית לגמרי, אבל יש גם את המובן האקטיבי, של התמסרות בטניס או בצלחת מעופפת. כמו משחק שבו שולחים משהו כדי לקבל אותו חזרה. מדיטציית "אמנות ההתמסרות" משחקת עם שני המובנים.

בחלק הראשון של המפגש הטנטרי אתם מתמסרים במובנה הראשון של המילה - כל אחד נרגע לתוך עצמו ומוותר על כל עשייה, אבל באופן הדרגתי, אחרי 15 דקות אתם מתחילים להתמסר במובן השני - מתחילים לשלוח אנרגיה לבן הזוג. למשל, אפשר להתחיל להתלטף בעדינות, לשוחח עם האצבעות. אפשר להתחיל לנשום עמוק ולהרגיש אם הבן זוג נושם איתנו. אפשר להתחיל להתנדנד קלות. רק לא להתנשק!

אין דבר שהורס את משחק הנשימה הזוגית יותר מנשיקות. בנשיקות אנחנו עוצרים את האוויר ואז חוזרים לשאוף בפרצי אנרגיה מתלהבים וכך משבשים את העלייה המתונה של האנרגיה. יהיה זמן לנשיקות, אבל לא עכשיו.

אם תתחילו לאט, ברוגע ובחיבור, תוכלו להתעלות גבוה ולהגיע לאקסטזה משותפת. כשמתחילים נמוך, גומרים גבוה. האש המינית יכולה לדלוק יותר זמן אם מפרנסים אותה במתינות, וזה טיפ לכל גבר עם בעיית שפיכה מוקדמת: ככל שתאט את הקצב, גם החבר שלך שם למטה יירגע. ככל שתסער, הוא יסער. אז תרגיע ותהיה מאהב מושלם: עדין בהתחלה ועוצמתי בסוף.

אחרי 25 דקות, כאשר מתגברת ההתרגשות המינית, ואתם מרגישים שאתם מחוברים בנשימה ויכולים לשלוט בה ולא לתת לה לשלוט בכם, זה הזמן לתרגל את טכניקת "מעגל האהבה". הטכניקה מתבססת על העובדה שאצל נשים הקוטביות של האנרגיה המינית נחלקת לחיובי בשדיים ושלילי בנרתיק, בעוד שאצל זכרים איבר המין הוא הקוטב החיובי והחזה הוא הקוטב השלילי. מה שבולט ומוחצן הוא אקטיבי, ומה ששטוח ומופנם הוא פסיבי. הפין הגברי והנרתיק הנשי הם פשוט הפכים. זה בחוץ זה בפנים, זה חרב וזה נדן.

התחילו לחולל אנרגיה - נשמו ודמיינו איך האנרגיה יוצאת מהפין נמשכת אל הפות. עם הנשימה היא עולה לשדיים ועוברת לחזה הגברי, ומשם יורדת שוב לפין ויוצאת לעוד סיבוב. בהתחלה צריך לדמיין את המעגל האהבה מתגלגל בין חזה לחזה ובין פין ופות, ועד מהרה הנשימה תמשיך להניע את המעגל, וזו הרגשה אקסטטית מאוד.

רק בשלב זה, 30 דקות מההתחלה, אפשר להתחיל להתנשק ולהשתובב. עד כה הכנתם את עצמכם לסקס. זה היה המשחק המקדים המושלם, משחק מטקות אנרגטי שבו השתעשעתם ויצרתם חיבור של גוף, נפש, לב ונשימה. מכאן תוכלו לאלתר ככל שיתחשק לכם ותגלו, בעיקר אתם גברים, שמיניות כלל גופנית אינה דורשת גמירה. המיניות לא תהיה מרוכזת בקצה הפין שלכם אלא תזרום לכם בכל הגוף בגלים-גלים וכך תוכלו ליהנות ממעשה אהבה ארוך במיוחד.

אתם מוזמנים לתרגל את "אמנות ההתמסרות" במתחם "כפר פרידום" בפסטיבל בוםמבלה, שיתקיים ב-15-13 באפריל. תרגול האהבה יחזיר לכם את התחושה שיש בתוכם משהו נסתר, קסם, שבני הזוג שלכם יעזרו לכם למצוא. עזרו זה לזה לגלות את עצמכם וזה הדבר הכי רומנטי בעולם