עבדך הנאמן הסוס

את המחקר שלי על סוסים התחלתי בזכות אהבתם הגדולה לסוסים של חבר טוב ושל תלמידה שלי, הלן בירן, שאף עזרה לי בהכנת עבודת המחקר. שניהם הביעו יותר מרצון עז שאחקור את סימבול הסוס, אלא שלצערי אני עומד לאכזב אותם, ואת כל מי שרוכש חיבה לסוסים.

כשאני מתחיל לחקור סימבול אני ניגש תחילה לתחום ההומיאופתיה. המתנדבים אשר נוטלים את התרופה ההומיאופתית, חווים את אופי התרופה אשר "משתלטת" עליהם. הם "מדווחים מהשטח". הם יכולים להראות לי מה בפועל הסוס מרגיש. כאן נכונה לי הפתעה גמורה, כיוון שבמקום למצוא אצילות, גאווה או תכונות אחרות אשר מיוחסות לסוס, מצאתי אנשים קשי יום, שבורים ומיואשים. אין לי ספק כי הסוס הוא אחת החיות האומללות ביותר על פני האדמה.

הסוס בהומיאופתיה - בתהליך הפרובינג (ואתם מוזמנים ללחוץ על הקישור למאמר "חוט הגורל" ולקרוא על התהליך בהרחבה) ניתנה למתנדבים תרופה הומיאופתית המיוצרת מחלב הסוס. שמה, דרך אגב הוא lac-equinum, והמתנדבים אשר נטלו את התרופה דיווחו על סימפטומים לא קלים אשר עלו כתוצאה מ"השתלטות" התרופה עליהם:

תשישות - אחד הסימפטומים הבולטים הוא תחושת התשישות הגדולה המלווה מחוסר אנרגיה נפשית ואפתיה. המתנדבים דיווחו על חוסר רצון לפעול, הזנחה של מטלות, עייפות ונטייה פשוט – לא לעשות כלום.

תסכול - יחד עם תחושת התסכול, עלתה תחושה של ייאוש ורצון לעזוב את הכל. האנשים דיווחו שנמאס להם, ועל תחושה סיזיפית של עבודה בלתי פוסקת. לא משנה כמה הם טובים או מספיקים לעשות זה אף פעם לא נגמר. התחושה הבולטת שתאפיין את אנשי הסוס היא התחושה כי הם שוקעים בבוץ טובעני.

שכחה - תכונה חשובה האופיינית לאנשי הסוס היא שכחה. החל באיבוד זמני של היכולת לזכור שמות, לבצע חישובים פשוטים ועד למצב בו שוכחים לבצע מטלות.

סדר ואחריות - אנשי הסוס הם אנשים מסודרים ואחראיים בטבעם. הם מסוג האנשים שלא יעזבו את העבודה לפני שכל המטלות שלהם מסתיימות. מפריע להם חוסר סדר ונקיון. ודווקא תכונות אלו הן המקשות עליהם את חייהם, כיוון שלרוב הן מתנגשות עם תחושת התשישות והתסכול. כך תחושת האחריות של אנשי הסוס תדחוף אותם לעבוד ולעבוד ללא מנוחה וללא הפסקה, למרות התשישות ושאר סימני האזהרה עד לאפיסת כוחות.

קיים פער גדול בין דמות הסוס אותה אנו מתארים בעיני רוחנו, לבין דמות הסוס בפועל. בספרי הסימבוליקה השונים, מתואר הסוס כחיה המסמלת חופש, אצילות וכוח וכך אכן אנו מדמים אותה בעיני רוחנו. אולם בפועל נראה כי הסוס המבוית הינה חיה קשת יום, שעברה אין ספור של השפלות, ניצול ואכזבות מצד האדם.

אז האם זה נכון? האם אנו נמצאים בהכחשה בכל הקשור לסוסים? האם אנו עדים לעבדות ושעבוד? האם אנו לא מוכנים להודות בינינו לבין עצמנו כי בחצר ביתנו התרחשו מעשים נוראיים שהובילו את הסוסים למקום האומלל בו הם נמצאים היום?

ובכן, בואו ונבחן את ההיסטוריה ואת יחס האדם אל הסוס במהלך ההיסטוריה:

הסוסים בויתו לפני כ-6,000 שנים. עד שהאדם גילה כי הוא יכול לעשות שימוש בסוסים לתועלתו, הסוסים ניצודו, נאכלו ואת דמם נהג האדם לשתות. במקרים קיצוניים האדם אף הפליג באכזריותו והיסטוריה מגלה כי היו מלכי אירים למשל, נהגו לרחוץ במשהו הדומה למרק סוסים כחלק מטקסים שונים.

גם אני, כמו אלו הקוראים מילים אלה, הזדעזעתי כשגיליתי את העובדות הללו. אולם הזדעזעתי יותר לגלות מה עלה בגורל החיות הנפלאות האלו וכשאני חושב על זה, אני לא בטוח מה טוב יותר עבור הסוסים: להמשיך להיות ניצודים על ידי האדם כבשר למאכל, או להיות חלק ממורשת האדם ולקבל תפקידים בזויים, משפילים ושוחקים, כאשר הגרוע מכל הוא שאין לאדם שובע ולא משנה כמה הסוס נותן ונותן האדם תמיד ידרוש עוד ועוד עד למצב של אפיסת כוחות.

הסוסים שימשו כחיית מלחמה, והשתתפו במלחמות מבלי שיהיה להם מושג מדוע ואיך הם נקלעו לסיטואציה הזו, הם נפצעו, נורו עליהם חיצים, הם נהרגו והנורא מכל – ללא כל הבנה. בנאמנות עיוורת הם הובלו לשדה הקרב ממנו רבים לא חזרו.

שיטות האילוף הישנות התבססו על עיקרון המכוון לשבור את רוחו של הסוס ולהכניעה. דרכי האילוף כללו אלימות, מכות חשמל ואין ספור השפלות.

אנו נוטים להאמין כי הסוסים הדוהרים במרוצי הסוסים נהנים, אולם לא תמיד זה כך. הסוס אכן אוהב לרוץ במהירות, אולם לא לזמן כה רב כפי שלרוב נדרש ממנו. כשמגיע הזמן הוא אינו יכול לעצור. המרוץ, הסוסים הדוהרים סביב, הלחץ, הרוכב המדרבן, האימונים ושיטות האילוף, כל אלו מאיצים בו לרוץ מעבר לרצונו הטבעי. הוא מרגיש כאילו הוא נרדף על ידי טורף, כי חייו בסכנה. הוא ממשיך לרוץ הרבה מעבר לטבע שלו ומותח את יכולתו הפיזית על לקצה היכולת.

הסוס היה העובד המסור שעזר בחקלאות וכך החיה האצילה עבדה בפרך בכל יום ובכל תנאי מזג אוויר יומם ולילה וכמה שהיא לא נתנה תמיד ביקשו ממנה עוד ועוד ולבסוף כשהיא הייתה חלשה ומותשת היא נשלחה אל מותה ומהעצמות שלה עשו דבק.

השאלה היא איך החיות הנפלאות האלו הביאו את עצמם להיות במקום אומלל זה ומדוע הם שיתפו פעולה? את התשובה נוכל למצוא בדרך בה הסוסים חיים בטבע, בחלק ב' של הכתבה.

© מנדלבוים שגיא. עוסק בהומיאופתיה קלאסית, מנהל פורום טארוט בוואלה! בעל ניסיון של 12 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.