לטהר או לא לטהר

הרבה פעמים אנחנו מרגישים שהגיע הזמן לטהר את חפיסת הקלפים. רוב הקוראים נוהגים לטהר את הקלפים. יש כאלו שעושים את זה לאחר כל קריאה, יש כאלו העושים את זה בסוף יום ויש שעושים זאת לעיתים רחוקות. אבל לפני שאנחנו נגשים לטיהור הקלפים כדי לעצור לרגע ולחשוב – אולי זה לא הקלפים? אולי זה אנחנו שצריכים להיטהר ולהיטען. בדרך כלל הבעיה קיימת בנו ולא בקלפים.

לפני הכל אני חייב לסייג את דבריי ולהגיד שאני באופן אישי פחות מאמין בגישת ה"אסור", ופחות מאמין שיש תשובות "מוחלטות" של "כן" או "לא". העולם שלנו מספיק מורכב ואנחנו לא צריכים להוסיף מערכות אמונות שיובילו אותנו למגבלות נוספות כאלו או אחרות. אני לא שולל, ואפילו ממליץ, לאמץ שיטות, איסורים ותורות שונות, אולם כל עוד אנו עושים זאת תוך ניסיון ללמוד מהדרך ולא להתמסר לה בעניים עצומות.

לדעתי, חשוב מאד כבר בשלב מוקדם, להימנע מלהישמע לכל האיסורים הקיימים, ויש עשרות כאלו. חשוב יותר להקשיב לאינטואיציה שלנו, מאשר לפחדים וניסיונות כושלים של אחרים המובילים בסופו של דבר לאיסורים שונים. לכן, גם את דבריי אל תיקחו כמובן מאליו. בחנו את הדברים ואמצו את מה שמתאים לכם. אין דרך נכונה אחת ולכל אחד יש את הדרך הנכונה עבורו.

במרוצת השנים למדתי כי פעמים רבות כשעולה הספק ואנו מרגישים צורך לטהר את הקלפים, הבעיה בדרך כלל איננה נעוצה בטיהור הקלפים, אלא בטיהור החסר לנו, הקוראים. הבעיה היא לרוב – אצלנו. פעמים רבות אנחנו יכולים להרגיש שהקלפים "לא נקיים" ובמיוחד כשאנו עושים מספר קריאות רב בזה אחר זה. למרות התחושות האלו, לרוב לא הקלפים הם אלו שזקוקים לטיהור או זקוקים להיטען, אלא לרוב אנחנו נהיה אלו שצריכים טיהור.

כשאנו עושים קריאות בזה אחר זה פעמים רבות נשאלת השאלה – מתי אנחנו אומרים לטהר את הקלפים? ובכן, התשובה שאני יכול לתת היא למרות התחושה הקיימת כי הקלפים צריכים טיהור, בדרך כלל זה לא הקלפים – זה אנחנו. אנחנו הם אלו הצריכים להיטען ולהיטהר.

כל עוד אנחנו עושים את הקריאה (או הקריאות) במצב רוח טוב, אנרגטיים ורעננים, אנו מסוגלים להתמודד עם כל ההשפעות השונות הפועלות עלינו במהלך הקריאות. אולם, כאשר אנו נחלשים, אנחנו צריכים להיות קשובים לעצמנו ולבדוק אם לא הגיע הזמן לעשות הפסקה קצרה בכדי להתחדש.

גם לשאלה מתי אנו צריכים לעשות הפסקה אין תשובה "נכונה". כולנו שונים מבחינה אנרגטית אחד מהשני וכל קריאה דורשת כמות שונה של ריכוז ואנרגיה, לכן אין מדד של "כמה קריאות" ניתן לעשות. צריך להקשיב לעצמנו ולדעת מתי לעשות הפסקה או להפסיק לגמרי את הקריאות להיום.

גם במקרים בהם אנו נתקלים בקריאה מתישה באופן יוצא דופן או עושים קריאה לאדם שנראה כי יש לו "אנרגיות שליליות", אני לא מאמין שצריך "לרוץ" לטהר את הקלפים. גם אם אנחנו נרגיש כי האדם שנתנו לו לגעת בקלפים הוא אדם שלילי כל-כך, שאם לא נעשה משהו, המגע עם הקלפים "ירדוף אותנו", גם כאן לפני שאנחנו חושבים על טיהור הקלפים, כדאי קודם לחשוב על הטיהור שלנו.

לא תמיד התשובה היא "כן" וזה גם לא תמיד הפתרון. נסו אתם להירגע, להיטען קצת. צאו לאוויר הפתוח לכמה דקות. חשבו מה הפריע, לכם נקו את הראש ולאחר שתחזרו עם כוחות מחודשים, אז תוכלו לשפוט אם יש טעם לטהר את הקלפים, כי הרי לרוב אם האדם היה באמת "שלילי", היינו לרוב מרגישים זאת ומראש לא נותנים לו לגעת בקלפים.

כשאנו מקבלים חפיסת קלפים חדשה או משומשת אנו עומדים בפני אותה הדילמה: האם לטהר את הקלפים? יש כאלו שיגידו מיד שכן. על פניו, נראה שאכן זה הדבר הנכון לעשות. אפילו רק "ליתר בטחון". יחד עם זאת, תחשבו מדוע עלה בנו הספק. מדוע אנו מרגישים אי נוחות בשימוש עם קלפים החדשים. הרבה פעמים הבעיה היא לא בחפיסה החדשה, אלא בנו ואנו "משליכים" את הבעיה על הקלפים.

ייתכן ואנו עדיין קשורים עם החפיסה הישנה שלנו, אולי אנחנו חוששים להתחיל דרך חדשה עם הקלפים החדשים וייתכנו סיבות רבות בגללן אנו חוששים מהמעבר לחפיסה החדשה. שוב, לרוב זה לא הקלפים – זה אנחנו!

אם בכל זאת אם נראה לנו שאנחנו צריכים או רוצים לטהר את הקלפים, כדאי לדעת שקיימות הרבה מאד דרכים לטהר את הקלפים. אני יכול להמליץ על שלוש טכניקות.

כשאני למדתי טארוט, המורה שלי הראתה לי את כיצד היא נוהגת לטהר אותם. לא הייתה לה גישה אחת בה היא השתמשה, אבל לפני כל פעם שהיא החליטה שזה הזמן לטהר "קצת" את הקלפים, ולא משנה באיזו טכניקת טיהור היא השתמשה, היא הייתה מחזירה אותם תחילה למצב אותו היא כינתה המצב הבתולי של הקלפים. לאחר מכן השתמשה בטכניקות טיהור שונות ששלוש מהן אפרט בהמשך.

להפוך את החפיסה לבתולית, זה אומר לסדר את הקלפים לפי סדר בו אנו רואים אותם כשלמים. אני מסדר את החפיסה כך שקלף השוטה הוא הראשון, אחריו קלף הקוסם ואחריו שאר קלפי המייג'ורים לפי הסדר כאשר העולם הוא האחרון.

לאחר מכן אני מסדר את כל היסודות, כאשר האס הוא הראשון, אחריו המספר 2 וכן הלאה עד לספרה 10. לאחר המספרים יבואו קלפי החצר: נסיך, אביר, מלכה ומלך. את היסודות אני מסדר כך שסדרת המטות תהיה הראשונה, אחריה לאחר (מתחתיה) אני מסדר את סדרת המטבעות, סדרת הגביעים ולבסוף סדרת החרבות. אם נעשה לעצמנו מבחן קצר, הרי שבחפיסה המסודרת נמצא את סדרת המייג'ורים קודם, מתחת להם תהיה סדרת המטות (זאת אומרת שאס המטות יהיה מתחת לקלף העולם), מתחת לסדרת המטות נמצא את סדרת המטבעות, הגביעים והחרבות. בפועל קלף השוטה צריך להיות הראשון בחפיסה וקלף מלך החרבות יהיה אחרון.

עכשיו, אחרי שסידרנו את החפיסה למעשה כבר עשינו את רוב עבודת הטיהור ומה שנותר הוא רק להשלים את המשימה.

הדרך הראשונה, הפשוטה והמהירה היא להעביר את חפיסת הקלפים דרך עשן קטורת או מרווה (עדיף מרווה) למשך כמה שניות, כאשר במקביל לנסות ולהעביר אור לבן דמיוני מכפות הידיים דרך הקלפים אל מחוץ לקלפים. לרוב זה מספיק ואפשר לחזור ולעשות קריאות קלפים כאוות נפשנו.

דרך אחרת, עליה אני ממליץ לאחר סידור הקלפים, היא לעטוף אותם בבד משי טהור ולישון עמם למשך תקופה של לילה או שניים, כשהם מונחים מתחת לכרית או לצד הראש. בדרך זו אנו גם מחזקים את הקשר עם הקלפים ואפילו יכולים "לקבל" חלומות אנרגטיים יותר.

דרך נוספת, מעניינת יותר, היא לחשוף את חבילת הקלפים ולהקיף אותה במעגל של אש הבוער למשך כמה שניות (בעזרת זרדים או חומר דליק). מעגל האש צריך להיות רציף ולא קטוע לכן, לדוגמה, מעגל של נרות לא מספיק. המורה שלי הייתה משתמשת בזרדים יבשים מהם הייתה יוצרת מעיין כתר גדול ובמרכזו היא הייתה מניחה את הקלפים.

זהירות !!! יש להקפיד לעשות מעגל אש מאד גדול סביב הקלפים כדי שהם לא יפגעו. כמו כן צריך להישמע להוראות בטיחות אש, ולכן עדיף לעשות זאת מחוץ לבית.

כמובן שיש עוד דרכים רבות לטהר קלפים ואני מזמין את כולם להעלות כאן או בפורום דרכים ושיטות טיהור נוספות.


מנדלבוים שגיא עוסק בהומיאופתיה קלאסית, מנהל פורום טארוט בוואלה! בעל ניסיון של 12 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.