וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מדיטציה בהקשבה

טל נחשון

5.2.2006 / 11:28

תרפיית "המעגל בהקשבה" פותחה בהשראת מסורות אינדאיניות עתיקות - איך היא מתבצעת ולמי היא מסייעת

מתי בפעם האחרונה הקשיבו לך? באמת. בלי להגיב, להסכים או לסתור, בלי לשנות נושא, בלי לספר סיפור שדומה בדיוק לסיפור שלך, בלי לנסות לתת עצה, לגונן, להתגונן, לשפוט, להנהן, לענות לנייד, לשלוח הודעה כתובה, להעיף מבט לטלוויזיה. פשוט הקשיבו. כמו הפך האדם שמולך לאוזן ענקית שרק קולטת את האינפורמציה שרצית לפרוק או לשתף ונמצאת שם בשבילך.

"מדיטציה בהקשבה" כך קורא לזה ג'ק צימרמן, שפיתח את דרך "מעגלי ההקשבה" בעולם המערבי, וספרו "דרך מעגל ההקשבה", הופיע לאחרונה בעברית בהוצאת "ברמבל". המעגל של צימרמן התפתח בהשראת מסורות שבטיות עתיקות, בעיקר של שבטי האינדיאנים של צפון אמריקה - בכל פעם שהתמקמו בני השבט במקום חדש היה תוקע ראש השבט את המקל שלו במרכז, והמקל היה הופך למרכז התרבותי, מרכז השבט או מרכז היקום. בערב, ליד המדורה, היה נותן ראש השבט את המקל לאחד הסובבים ולרגע, היה הופך אותו אדם למרכז היקום. זו המהות והכוונה העמוקה של המעגל המזמין כל אחד מהמשתתפים בו לחוות את התחושה הזאת - אני נוכח ואני המרכז.

בחודש מאי הגיע צימרמן לישראל כאורחם של חבריו וחברותיו הפעילים בשדה ההקשבה המקומי. בין מעגל למעגל נפגשנו לשיחה בה סיפר על הרומן שלו עם ההקשבה ועל התפתחות דרך עבודתו. צימרמן, 73, נחשף אל מעגל שכזה לראשונה ב-1980 בקהילת אוהיי (Ojai) הקרובה ללוס אנג'לס "ומיד הרגשתי בבית," נזכר.

הרעיונות המנחים ליושב במעגל

להקשיב מהלב - שהאוזניים יהיו יותר קרובות ללב מאשר לראש.

דיבור ספונטני - אל תחשוב על מה שתגיד לפני שחפץ הדיבור יגיע אליך.

דיבור בתואם - אל תדבר יותר מדי זמן, הקפד על דיבור מדויק, בלי לחזור על הדברים, לחשוב מה המילים תורמות לך, למעגל, לקהילה.

לכל יושבי המעגל צריכה להינתן האפשרות לדבר. לא מגיבים בזמן שאדם מדבר, התגובה היחידה שניתן להשתמש בה היא "הו" מילת הסכמה שפירושה באינדיאנית "אני מוסיף את הקול שלי לשלך". לא חייבים לדבר במעגל, אבל רצוי להחזיק בחפץ הדיבור לפחות מספר שניות ולו רק על מנת לחוש לרגע את תחושת הנוכחות.

עדיף לדבר בגוף ראשון ולא לברוח ל"אתם יודעים איך זה כש...". עדיף גם להשתדל להגיד מה אני מרגישה באותו רגע, או מה חשתי ברגע נתון כלשהו, בלי שיפוטיות ובלי בריחה שכלתנית. קשה.

החוק החד-משמעי היחיד במעגל הוא: מה שנאמר במעגל נשאר במעגל.

הלב הוא כמו דלת ששוקלת טון

"אנחנו אומרים לפתוח את הלב," אומר ג'ק צימרמן "בכזאת פשטות, כשהלב שלנו הוא למעשה כמו דלת ששוקלת טונות וחורקת. צריך לפתוח אותה בכוח רב," (מדגים תנועה של סחיבה מאומצת). במעגל, קורה משהו שמקל על פתיחת הדלת הזאת, כמו סוג של שמן צירים, זז - קל. זה הקסם שבמעגל, כל מי שהשתתף לא יכול להתכחש אליו. צימרמן מסביר את הקסם בהתכווננות: "מה ההבדל בין לגור יחד ולהתחתן? הטקס. הכוונות יוצרות נוכחות של משהו בלתי נראה, יש משהו גדול יותר מהמעגל עצמו, המון יצירתיות, תחושה של קבלה אפילו כשיש אי-הסכמה."

אבל האם המעגל יכול לתת מענה לבעיות פסיכולוגיות עמוקות שבגללן אדם לא יכול להקשיב? צימרמן מעריך ש"המעגל לא יכול לפתור בעיות פסיכולוגיות, אך הוא יכול לשנות אותך או לעזור. במעגל אתה גם מדבר וגם הופך לצופה של עצמך. האני הגבוה שלך צופה בך, ואז תוך כדי דיבור אתה מרגיש את השינוי שאתה עובר, חלק מהנוכחות היא הצפייה בעצמך, זהו המפתח למעגל, גם לצפות וגם להיות נוכח - זוהי המדיטציה. להערכתי יש אולי עשרה אחוז של אנשים באוכלוסייה שממש לא יכולים להשתתף במעגל, מלבד אלה שלא נחשפו עדיין לרעיון של המעגל."

מעגל הקשבה לילדים

צימרמן אומר שכמו בכל מדיטציה גם במעגל הפועל היוצא הוא ריפוי. כדוגמה קיצונית לכך הוא נותן את צ'לסי, נכדתו הסובלת מאוטיזם: "כשהיתה צעירה היכולת שלה להישאר ממוקדת היתה מוגבלת, כשאני ואשתי ז'קלין עשינו מעגל היא היתה יושבת על הברכיים שלי במשך ארבעים וחמש דקות רצופות, מה שגרם לה להישאר ממוקדת, משהו בסיטואציה גרם לה לפעמים גם לדבר בצורה קוהרנטית."

צימרמן, שבמקצועו האחר הוא חוקר בתחום הביולוגיה המתמטית, מסביר שהמעגל יוצר שדה חזק של אנרגיה שמשפיע על הסינפסות במוח. הוא מספר על ניסוי שערך בביתו עם קבוצת ילדים אוטיסטים והוריהם: "התחלנו בשעות הצהריים המוקדמות עם שנים-עשר ילדים, המעגל הראשון היה כאוטי לחלוטין. אחרי הפסקה עשינו מעגל נוסף שהיה יותר ממוקד, לאחר הפסקה נוספת הפך המעגל יותר ממוקד. לאחר ארבע שעות ערכנו מעגל נוסף בו חלק מהילדים דיברו, חלקם ניגנו, חלקם שתקו, ההורים היו המומים, ההשפעה ניכרה עוד כמה ימים לאחר המפגש."

צימרמן מספר שהשפעת מעגלי ההקשבה היא כבירה גם על ילדים שאינם סובלים מאוטיזם. כדוגמה הוא מביא את בית הספר "פאלמס" - בית ספר רב-תרבותי בלוס אנג'לס. פרויקט מעגל ההקשבה החל שם בשנת 1992, חלק מתלמידי בית הספר בכיתות ו'-ח' חוו מעגלי הקשבה פעם או פעמיים בשבוע כחלק משגרת השבוע. בשנה התשיעית העבירה שם חברה המתמחה במחקרים השוואתיים שאלון המעריך כישורי תקשורת אצל תלמידים לפני ואחרי שנה של מעגלי הקשבה. על פי התוצאות כישורי התקשורת עלו וכללו גם חצי נקודה של עלייה בציונים על כל שנת מעגל הקשבה. צימרמן אומר: "זה הגיוני, מי שיודע להקשיב יהיה תלמיד טוב יותר, מי שיודע לספר סיפורים, כושר ההתבטאות שלו יגדל והוא יידע לקלוט טוב יותר ספרות, יכולת ההתמקדות גם היא עולה בהדרגה." הוא גם מוסיף כי "אין ספק שמעגל הקשבה תורם רבות לחיזוק הערכה עצמית של תלמידים, משפר תקשורת בין כותלי הכיתה ומפחית בצורה משמעותית את האלימות." חלק מרכזי בחזון של צימרמן הוא שמעגלי ההקשבה יהיו חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים גם בבתי הספר הציבוריים בארצות הברית.


בשנה הבאה מתחיל קורס נסיוני בבית הספר להכשרת מורים "אורנים" שבמסגרתו יוכשרו מורים לעתיד גם כמנחים של מעגלי הקשבה. מורים שמשתמשים בשיטה הזו, מספרים על יכולת חדשה להוציא מכל תלמיד דברים חבויים, על האווירה בכיתה שהשתפרה, תחושת אחווה שגדלה וגם רוגע יחסי.

עמותת "מעגל הקשבה" פועלת באופן רשמי כשנתיים וחובקת מגוון רחב של אוכלוסיות מלבד ילדים: "מאוד קשה לדעת בכמה אנשים כבר נגע המעגל," אומרת אלה מרום, 26, מתאמת הפעילות של העמותה. "כמו אבן שנזרקת למים, נוצרים מעגלים מתרחבים בהדרגה של דו-קיום כדוגמת אלה הנערכים בכנס הסולחה, ועבודה של דו-קיום של מתנחלים ושמאלנים בגוש קטיף שעושה עמותת 'שביל זהב' שחלק מאנשיה הוכשרו כמנחי מעגל. בימים אלה אנשי העמותה שומעים מה עובר עכשיו על המתנחלים לפני הפינוי."

בנוסף, יש מעגלי נשים כבר מספר שנים ולאחרונה גם מעגלים לגברים בלבד אותם מארגן ערן הלוי מאלוני אבא. בחודש מאי האחרון התקיימה בקיבוץ ענבר סדנה של מעגלי הקשבה לזוגות שהעביר ג'ק צימרמן.


הכתבה התפרסמה בגיליון 106 של "חיים אחרים" הירחון האלטרנטיבי הישראלי, לרפואה טבעית, תרבות רוחנית ומעורבות חברתית

sheen-shitof

עוד בוואלה!

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully