החלום משמש כקו תקשורת בין שני עולמות - העולם ממנו מגיעים החלומות ועולם המציאות בו אנו מתקיימים. עולם החלומות הוא העולם ממנו מגיעים הרעיונות, המשמעויות והדרך. לעומתו, עולם המציאות הוא זה שבו מתקיימות הפעולות ומתרחשים המעשים הנובעים מהחומר. קו התקשורת הזה נחוץ כדי שהאדם יוכל לקלוט מידע, שיסייע בתיקון סטיות ובכך ישמר את דרכו של החולם להגשמה עצמית מלאה. בעולם המציאות הנשמה שבאה להגשים עצמה, מתמודדת עם הפרעות שונות השייכות למהות החומר. היצרים, המחשבות, הרגשות, האגו והזיכרון מסיטים ללא הרף את דרכה הטהורה של הנשמה מלהתגשם בדרך המיוחדת לה, ולכן החלום מופיע כעזר.
החלום מאפשר קשר בין הנשמה הלובשת גוף חומרי, לבין שאר חלקיה המצויים בעולם ממנו הגיעה .שאר חלקי הנשמה, אלו שאינם מצויים במצב של חיבור עם הגוף הפיזי, אינם נתונים להשפעות או גורמים שיכולים להסיט אותם מדרכם. בחלקים אלו נשמרת הדרך הטהורה והנכונה של אותה נשמה, למילוי ייעודה. בחלקים אלו נשמר הרעיון המקורי המבקש הגשמה בעולם המציאות.
דרך החלום מועבר מידע המזכיר לאדם את דרכו הנכונה להגשמה עצמית, ממקום בו הידיעה מוחלטת, למקום בו הידיעה מתמודדת עם השפעות וגורמים שמסיטים אותה מדרכה. אין זה מקרה כי החלום והמסר הטמון בו מגיעים בשעת שינה. באותו זמן מנוטרלים הגורמים המפריעים לדרכה מיוחדת של הנשמה להגשים עצמה. היצר שמתבטא במחשבות, רגשות, זיכרונות ואגו, לא פעיל. בזמן השינה יכול להגיע המסר המכוון, מבלי שאותם גורמים הקשורים למהות הפיזית מפריעים לאותו מסר לעבור בשלמותו אל התודעה. החלום הוא כמו עדכון יומי, שמכוון את דרכו של האדם להגשמה עצמית. עדכון המגיע מעולם בו הידיעה מוחלטת ,לעולם בו הידיעה מוסטת ומשובשת על ידי גורמים חומריים .
המוות הוא חלום גדול
השינה היא כמו מוות קטן - באותו זמן לא מתקיימת כל פעולה מודעת, והנשמה מקבלת עדכון שמנחה אותה להמשך דרכה להגשמה עצמית. ברור כי עוצמתה של שנת המוות הרבה יותר גדולה מזו של שנת הלילה, אבל אחרי מות הגוף הפיסי מתרחש דבר שדומה לפעולת החלום שבשינה. עוצמת המקרה הפיזי מובילה גם לעוצמה גדולה יותר בהעברת מסר מכוון אל הנשמה טרם חזרתה לגוף אחר. בין תקופות ההתגשמות בגוף ,יכולה הנשמה להתעדכן מקרוב עם שאר חלקיה וללמוד שיעורים חשובים שיכולים להוביל לחיים מלאי משמעות עם ההתחברות החוזרת לגוף פיסי.
את מצב המוות אפשר לדמות לחלום גדול זמן בו הנשמה חולקת מידע בין חלקיה השונים, ומכינה חלק ממנה להתגשמות נוספת בגוף פיזי, בדרך להגשמה עצמית מלאה. המוות הוא מושג מוחלט ,שאחריו לא ישוב אותו גוף לשמש את הנשמה לצורך הגשמתה העצמית .אחרי המוות נאספת הנשמה לשאר חלקיה ומתחברת לידיעה המוחלטת אודות דרכה המיוחדת .
החלום הוא מעין מוות קטן - הוא חיבור בין הנשמה לשאר חלקיה, לצורך עדכון יומי והכוונה אודות דרכה המיוחדת להגשמה עצמית. בשני המקרים, המוות והחלום ,האדם עוצם את עיניו. בשני המקרים נוצר קשר בין חלק הנשמה המצוי בגוף לצורך הגשמה עצמית ,לשאר חלקיה המצויים במקום בו הידיעה מוחלטת .
העיניים נתפסות כאיבר הראייה, אולם בחינה מעמיקה של מרחב הראייה מגלה כי העניים הם למעשה איבר המגביל את הראייה, איבר המעביר מידע רק אודות התחום החזותי של הראייה. העיניים מגבילות ולמעשה חוסמות את ראייתו של האדם לגבולות אותו תחום הנקרא מציאות. עצימת עיניים קצרה ביותר כמצמוץ ,משמשת כנתיב להעברת מידע אותו חוסמת הראייה ,בעת המצמוץ מתחולל אירוע שניתן לקרא לו חלום קטן.
באותו שבריר שנייה עוברת התודעה לעולם הידיעה המוחלטת ומייד חוזרת חזרה . באותו פרק זמן קצר , שוב מתעדכן האדם אודות דרכו המיוחדת להגשמה העצמית ,באותו רגע נוצר הקשר בין העולמות אולם לא יכולים לעבור דרכו מסרים משמעותיים כמו בשעת חלום .
מצמוצים רבים יראו על פניו של אדם שקיימת בו סתירה פנימית בין מעשיו לדרכו ,מצמוצים רבים במכוון יביאו מידע מוגבר אודות התכוננות לעשייה התואמת את דרכו המיוחדת של האדם להגשים עצמו.