סביבה תומכת

פעמים רבות אני נתקלת באנשים שטוענים - "אני לא מאמין בפנג שואי" ו "מה נראה לך, שאם אני אזיז את התמונה מפה לשם, החיים שלי ישתנו?!". התהיות הללו נובעות מהדעה הקדומה שלעתים קרובות מלווה את תורת הפאנג שואי, שמאפיינת אותה כאוסף של טיפים וחוקי "עשה" ו"אל תעשה".

אולם, למעשה הפנג שואי אינה עניין של אמונה או דת. פנג שואי היא אמנות ודרך חיים. עצרו לרגע והסתכלו מסביבכם - מה אתם אומרים על הסביבה שלכם? האם היא מעוצבת, מבולגנת, חסרת ייחוד, רומנטית, אלגנטית, מזמינה או פונקציונלית? בכל מקרה, כל מה שאתם מביטים בו כעת הוא הביטוי לפנימיות שלכם. כל מה שקיים בסביבתנו, כולל הדברים הקטנים ביותר, משפיע עלינו. הכל נמצא שם, בבית, הרי אנחנו עיצבנו אותו, אנחנו בחרנו בו ואנחנו משתמשים בו. הבית שלנו הוא המראה של מי שאנחנו ומה שקורה לנו בחיים.

רוב האנשים אינם מודעים להשפעה שיש לסביבת העבודה והסביבה הביתית שלהם עליהם. לרוב אנחנו רואים את הסביבה שלנו כתוצר של נסיבות אקראיות או צרכים פונקציונליים. נדמה לנו שהבית הוא בית וזה הכל. הרבה פעמים מלווה אותנו התחושה שאם היה לנו יותר כסף, זמן או חוש עיצובי, אז הבית שלנו היה נראה אחרת.

למעשה, אנחנו עצמנו הוא המרחב לנסיבות שלנו ואנחנו מייצרים נסיבות שמשפיעות עלינו חזרה כמו במעגל זדוני. לא כל אחד שיש לו זמן אכן מקדיש אותו לבית, ולא כל מי שיש לו כסף מתגורר בבית שנעים להיות בו. אנו מגיבים כמעט באופן בלתי מודע לסביבה שלנו, וזו יכולה להעצים אותנו או לעצור אותנו. לפעמים, הדבר שאנו כה משתוקקים אליו במודע, אינו הדבר שאנו משתוקקים אליו באמת, באופן אותנטי. כלומר, אנו אומרים שאנו רוצים זוגיות, אולם לא באמת מאמינים כי זוגיות היא אפשרית עבורנו. במקרה כזה, אנחנו אכן לא מוצאים זוגיות ומצדיקים את ההשערה המקורית שלנו. זו הסיבה שאנו מתנהלים כפי שאנו מתנהלים ואת ההשתקפות של זה אפשר לראות בבית.

הרבה פעמים אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו רוצים ומהי הדרך להשיג את זה. אך האם זה באמת מביא אותנו לפעול? לא תמיד. לרוב אנחנו ממשיכים ללכת בדרכים המוכרות לנו ומקבלים את התוצאות שהיו לנו עד עכשיו.

תורת הפנג שואי עוזרת לנו להביא משהו חדש שלא ראינו קודם. היא מתייחסת לסביבה שלנו כסימבול שמשקף את המרחב שאנו, לדברים שיקרו. בעצם, הפנג שואי עומד מעל הממד הפיזי של הזזת רהיטים מצד זה לאחר. הממד הפיזי הוא פועל יוצא של זיהוי המרחב.

ואני אתן לכם דוגמה:
אני מגיעה לביתו של רון שתחום הזוגיות לא עובד לו. הוא אדם נחמד, חכם, נינוח ונעים, הוא מכיר נשים שונות ויוצר קשרים חברתיים. אך אין לו בת זוג קבועה. הוא חש בודד ומתוסכל, ממשיך לצאת לפגישות וממשיך להכיר בחורות, אולם, אם זה ימשיך כפי שזה היה עד עכשיו, נראה כי לא צפויה לו בת זוג קבועה.

סקירה של הסביבה הביתית שלו מגלה שהמיטה הזוגית בחדר השינה צמודה לקיר. בחדר השינה יש מנורת לילה אחת ואין שום דבר שמעיד על זוגיות. אנו קוראים לזה - המרחב שאנחנו, עבור דברים שיקרו. המרחב שיצר רון אינו מזמין זוגיות. לבחורה שתגיע לישון איתו אין מרחב וחופש להיכנס ולצאת מן המיטה כרצונה. היא אינה יכולה לקרוא כיוון שמנורת הלילה נמצאת רק אחד.
על מנת לקבל את התוצאות הרצויות יש לטפל במרחב. דומה הדבר לרצון ללמוד רכיבה על אופניים, ללא אופניים להתאמן עליהם – כדי להשיג זוגיות, יש להתחיל בהכנת הקרקע ולהיות המרחב לדבר שיקרה לך.

שאלתי את רון כיצד הוא רואה את הזוגיות שהוא רוצה. הוא דיבר על רומנטיקה, רכות ואהבה. מכאן, יכולתי להמליץ לרון, להכין מרחב חדש לזוגיות, כפי שהוא רוצה שהזוגיות שלו תיראה. מיטה זוגית רכה, צבעים רכים ועדינים בחדר השינה, להפריד את המיטה מן הקיר, כדי לאפשר חופש לבת הזוג והכנסת שוויון והתחשבות באלמנטים המצויים בחדר השינה. כלומר, שתי מנורות קריאה, שתי שידות וכיו"ב.
המלצתי לו לנהוג כאילו הוא כבר בזוגיות הנעימה שהוא כה משתוקק לה.
התוצאות - לא אחרו להגיע.