ההסבר היסודי של הקוסמולוגיה התנ"כית מביא את דמותו של אלוהים אחד, אשר ניתן להבינו על רקע דרך התפתחותו של השכל האנושי. השכל האנושי עבר שני תהליכים מנוגדים\משלימים, אלו הם שני התהליכים של אינדיבידואליות מול התגבשות.
ואכן המילה "בראשית" המתארת את תחילת הבריאה, מכילה את שני העקרונות הללו: היא מורכבת מהאותיות של שני הארכיטיפים של הפלנטות "שבתאי" ו"רא" והתהליכים שהם ממקדים באבולוצית האדם.
"רא" הוא אל השמש במיתוס המצרי הקדום, המייצג את העצמי שהוא מרכז התודעה העצמית, זהב הנשמה. השמש הוא הגיבור היוצא למסע הגילוי העצמי ולהצלת נשמת העולם.
במיתולוגיה היוונית שבתאי ידוע בשם כרונוס. הוא סבא זמן, הארכיטיפ של הזמן והמרחב, והוא מייצג את כבלי החומר, במלים פשוטות, או את העופרת של העולם הזה. הגיבור יוצא למסע בעמק הבכא של העולם הזה ודרכו מביאה אותו לפסגת ההר שממנה "רואים רחוק רואים שקוף", ולמעמקי האדמה שם נתקלים בכל מיני חומרים שעוברים התמרה, מתכות, מינרלים, לבה, נהרות אש. בתהליך האינדיבידואליות הגיבור שואף לחידוד זהותו האינדיבידואלית לצורך זיקוק מהותו כאדם, ומשמעות הדבר היא הפיכתו להיות מי שהוא, בגרעין הייחודי של מהותו. מהלך כזה כרוך במרד ובהתמרדות, ובניסיון לפרוץ שביל חדש ולהגיע להגשמה עצמית, למרות כל המחסומים והמכשולים.
לפי חשיבה אסטרולוגית, הנקודה של המודעות העצמית היא השמש. המרד והמורדים מסומלים על ידי אורנוס, שליט מזל הדלי בשותפות עם שבתאי המגבש. לעומת זאת, תהליך ההתגבשות מציג את האתגר לשלב את המרכיבים השונים והמנוגדים של היחיד בתוכו ולשלב את הגורמים השונים בחברה, לגבש את תמונת המסע ומשמעותו, לגבש שלם מתפקד ומשמעות מאחדת. כי מי הוא עורך המסע בתחילת מסעו? זהו האדם המפוזר והמיטלטל בין שני הקטבים, אחת בפה ואחת בלב, המציאות היא שהוא חושב דבר אחד, אומר בפיו דבר אחר ועושה בכלל דבר שלישי. אבל יש מקום בדרך שבו אותו נוסע לוקח אחריות, לגבש את כל החלקים המפוצלים של נפשו השסועה, גוף, רגש, שכל ורוח, כדי להפוך את עצמו לאדם שלם. כדי לאחד את חלקי האדם השונים לאחדות וליחידה אחת שלמה, נחוץ עיבוד והפנמה של התנסויות והבנות. זהו תהליך. תהליך ההתגבשות הוא אשר מזמין תפיסה של מרכז שסביבו אפשר להתאחד.
צריך להשכין בשכל האנושי את תפיסת האחד, כי הרי לא יתכן ששניים יהיו אותו הכוח האחד. מה שמתרחש בפועל זה שרעיון האחד חייב להיות כל כך מובן לשיטתו של השכל האנושי, בכדי שהאדם יבין שרק האל האחד יכול להיות בפועל, כי אחרת כל אחד יבוא ויביא אתו את האלוהים שלו.
מה יקרה אם כל מי שצמח וקיבל משהו בחייו יגיד "זה האלוהים שלי"? העיקרון הוא לאחד את האנשים סביב אל אחד, זהו רעיון שהאינטליגנציה היקומית הבינה, הפגינה והפנימה כבר בראשית הבריאה.
הרי על מה מדבר האל לפי ספר בראשית? על שני דברים, שמיים וארץ, אור וחושך, יום ולילה, גבר ואישה. אך הרעיון בעיקרו הוא יצירה אחת של שני כוחות קוסמיים בתור שותפים לבריאה, הוגי רעיון עיקריים, המפעילים מתחתיהם הרבה כוחות: אלוהים, אדוני צבאות, עתיק יומין, וכן הלאה 72 שמות.
הרעיון הוא לתת לאדם המתפתח חבל שיוכל לתפסו ולטפס באמצעותו חזרה אל האחד, כי הרעיון הוא האחד אשר נעזר תוך כדי עשייה בכוחות רבים. בגלל זה הוא גם אומר "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", כלומר יבינו את הסיפור והרעיון יהיה ברור ושקוף. בעצם נאחד את תפיסת האחדות ותפיסת הריבוי על ידי קבלת האחדות בתוך הריבוי. הרוח והחומר הם אנרגיה בכל מיני רמות ויברציה. אברהם אבינו דיבר על לדעת את האחד, ואילו יעקב גילם את ה-12 בתור אחד.
שלום שלום ואין שלום
מורים רוחניים ומתקשרים למיניהם נמצאים כיום בהמוניהם בכל מקום בעולם. הם מלמדים אותנו שבעצם עברנו את כל מדורי הגיהנום האפשריים במשך גלגולים רבים ובחיינו הנוכחיים. הם מספרים לנו שהאדם מתחיל להיות אל ואנו יכולים במחשבה ובדמיון להשיג ולקבל את כל מבוקשנו. מורים אלו עלולים להתגלות כנביאי בעל המשרתים אלוהים אחרים, לשיטתו של הנביא המתייחס לנביאי שקר "האומרים שלום שלום ואין שלום".
מתקשרים למיניהם בעולם כולו משטחים שטיח של פרחים, כאילו שאנחנו כבר האלוהים וכבר הגענו אל היעד. ולאמתו של דבר מעשי רצח לא פוסקים, הרשע בעולם גובר כי העשירים נעשים עשירים יותר והעניים מחפשים מזון בפחי אשפה. הקושי מתגבר. היכן האור הממתין לנו בקצה המנהרה, לגבי אותה אופוריה? לא מפסיקים לספר לנו, כאילו במחשבה ובדמיון אנו כבר יכולים לבנות עולם חדש שיופיע לפנינו.
אין ספק שאנו ניצבים בפני תקופה של התפתחות גדולה והמיוחד ביותר זה הצורך האנושי לעבור לשלב של גילוי האלוהות שבתוכנו. אבל בין הצהרות הולכות ונשנות על היכולות האלוהיות שבנו בני האדם בתור בוראים יש מאין, עוד הדרך רחוקה.
כשנופלים בפח, מתאכזבים ומתפכחים, אפשר להבין בנקל שאנו מסתבכים בבריאת עולם יש מאין, כאשר כל יחיד ויחיד על הפלנטה שנמצא בשלבי האינדיבידואליות שלו, רוצה ודוגל בצרכים ורצונות כל כך שונים אחד מהשני. אם זו אמת שאנו כבר אלוהים, הרי כחברה אנושית אנו בצרות כי כל בעל כוחות יכול למשוך את החוטים לכיוון ההפוך מרעהו. אם היו מלמדים אותנו שלא כל דבר ניתן להשיג מיידית וצריך לעמול קשות בכדי להשיג דברים קטנים ופעוטים, ניחא, יידע זה לא היה עומד בהקצנה כה רבה, ביחס ליידע של העבר, וניתן היה לגשר בין העבר להווה. אפשר היה להבין, כי בעצם בכוח הרצון אפשר להשיג במקרים מסוימים בריאות טובה יותר או יכולת להתפרנס יותר טוב. היינו אומרים שזה בעצם ניתן. אך לומר שהכול אפשרי והשמיים הם הגבול, פה טמונות הסכנות והטירוף.
בסיכום ההבנות החדשות או ההבנות שתופסות מקום באור החדש שמופיע, המטרה של המורים הרוחניים בעולם כולו הייתה יכולה להתבטא, במשפט אחד: נושאי האור רואים כמטרה מוצהרת ומובהקת, לחולל אחדות כדי להביא לציבור האנושי ולתרבות האדם את חזון הייעוד, שעליו אנו נאבקים, לצורך קבלת האור, ההבנות והמודעות של התקופה החדשה. נביאי ישראל אמרו: בעת ההיא אתן לכם תורה חדשה... (ירמיה 31-31)..."וכיתתו חרבותם לאתים, ולא יעשו עוד מלחמה" (ישעיהו ב). האהבה תשרור בכל, השפע יהיה זמין לכל, הסבל ייפסק ולא יחסר מאומה.
זוהי תמצית הדבר שאנו בתור נביאי האור רוצים וצריכים להביא לתרבות האנושית. המשימה של נושאי הלפיד כנביאי האור היא לקיים אחדות כלל עולמית וישראלית במיוחד ולהעביר ולהבעיר את האש של אותה תורה חדשה הכתובה על הלב.
יש אור שצריך לגלותו. ואת האור הזה נביאי ישראל הגדירו היטב בתור התורה החדשה העומדת להופיע באחרית הימים. לאמתו של דבר אין מדובר בתורה חדשה כי התורה עתיקת יומין מתחילת הבריאה, וזוהי תורת החירות שאנשי ונוס וסיריוס וכל השמשות ניסו להפיץ גם כאן על פלנטה ארץ. אלא שכאן משה הביא אותה בתור לוחות העדות (הדעת) הראשונים ושבר אותה לרגלי ההר כשראה את העם רוקד סביב העגל. הוא הבין שהציבור עדיין אינו בשל ואינו מוכן לקבלה באופן מתומצת. כאשר הדרך להבאת תורת אור שלפיה יכתתו חרבותם לאתים היא אחת דרושה הבנה בין המורים כדי שאפשר יהיה לעשות את העבודה הזאת.
איך מביאים את משמעויות התורה החדשה כיום, כאשר אי הבנות ופיצול בין המורים הרוחניים אינם מעודדים הגשה ברורה של הדברים לציבור? אם אין הבנה בין המורים יהיה קשה ללמד. ראוי ליצור תקשורת בונה בין המורים, להתכנס ולמצוא דרך להבנה בין המורים כדי לומר לציבור את דברם.
ולמעשה, קהל היעד הוא האנשים הפלנטאריים, עמלים וקשי יום, שעמלו גלגולים רבים כדי להגיע כיום ליכולת בחירה בין ברכה לקללה. הם המבקשים לעלות לראשונה על שביל ההתפתחות המודעת. ולזה מתכוונים כשאומרים "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו". כי כל ה"שומברות" שבאים מכוכבי האהבה והאינטואיציה ונוס וסיריוס לעזור פה, גם אם ייצאו מפה בבושת פנים, תמיד יקבלו הילינג ותימצא הדרך להחזיר אותם הביתה. לא באנו להציל את המצילים אלא את הניצולים.
רמאות, עושר וניצול הם מנת חלקו של האדם במעורבות היומיומית שלנו. בפלנטה למעשה לא חסר מזון וכל אשר אדם צריך ישנו למכביר. ובכל זאת ברזי השפע בידיים רעות המנצלות את הציבור ומורידות אותו לשפלות הרוח ולהשפלה. ציבור זה אינו יכול להרגיש שהוא אלוהים, כאשר כל הדרכים אל הצרכים הבסיסיים שלו חסומות בפניו על ידי אותם כרישים, שכל עיסוקם הוא להראות לנו שאנחנו בעצם אפס, כי יש ששולטים ביד רמה בצינורות השפע של עולם הטבע, השייך למעשה לכולם.
למורים הרוחניים תפקיד נכבד להתאחד סביב ההיגד של הנביא "ולקחתי אתכם מן הגויים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם... ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרכם והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר." (יחזקאל ל"ו, 24-26).