שאלה מצוינת!

אני לא יודע אם זו תכונה ישראלית, או שכך מתנהגים בכל העולם, אבל פעמים רבות אני נתקל בנטייה לא בריאה, הקיימת אצל כולנו, למהר ולעשות את קריאת הקלפים. מהר מהר אנו שולפים את חפיסת הקלפים, כאילו מקציבים לנו זמן, מציגים במהירות את נושא השאלה ואת השאלה ורצים לפתוח. המרוץ מתחיל.

אבל בואו נעצור לרגע ונשאל את השאלה החשובה ביותר: מה אנו בעצם שואלים? לפני שאנו רצים עם התשובה, בואו ונבדוק כי אנו יודעים באמת מה מציק לשואל, האם יש רובד נוסף לשאלה שלו ובעצם, מה אנו באמת רוצים לשאול את הקלפים.

אז לפני שאנחנו מתחילים את הקריאה. לפני שאנו מערבבים את הקלפים ולפני שהכל מתחיל. בואו רגע נעצור ונשאל את עצמנו: האם אנו שואלים את השאלה הנכונה?

אינשטיין אמר: הגדרת הבעיה לפעמים חשובה יותר מהפתרון. לא רק שהדבר נכון במקרה של קריאות בקלפים, אלא הכרחי כיוון שאם נגדיר את השאלה לא נכון, אנו יכולים לטעות ולהטעות את השואל והתשובה אותה ניתן תהיה שגויה.

רוצים דוגמא? בבקשה...
בואו נאמר כי באה אלינו אישה השואלת האם בעלה בוגד בה ויוצא קלף אס המטות. מה נגיד לה:
התשובה המתבקשת תהיה כן! אס המטות הוא תשובה חיובית, האס קשור לתשוקה, ליצרים ומיניות, איך הוא יכול שלא לבגוד - ברור שיש כאן בגידה!

עכשיו, בא נגיד שאותה האישה באה אלינו, אבל... הפעם יוצא קלף 3חרבות: מה נגיד לה:
התשובה גם הפעם היא כן! קלף 3 חרבות מייצג סבל, כשלון, כאב ומה יותר מתאים למצב זה מאשר אישה המגלה כי בעלה בוגד בה.

ומה המסקנה:
אם כך, אין לנו ברירה, אלא להגיע למסקנה הבלתי נמנעת כי כל הבעלים בוגדים! כיוון שאנו יודעים שהקלפים לא טועים וכיוון שבכל קשת האפשרויות שהקלפים נותנים לנו מ- אס המטות ועד 3 חרבות התשובה היא זהה: הבעל בוגד, הרי שזה פשוט - כולם בוגדים בכולם!

אז לפני שאנו הולכים ומאשימים את כל בני האדם בבגידה, בואו נבין מה לא היה בסדר והמקום בו שגינו היה שהשאלה לא הוגדרה נכון.

בואו נחזור רגע אחורה לאותה אישה המגיעה אלינו. מה לא עשינו נכון? ובכן, לא הקשבנו. לא הקשבנו למה שהאישה רצתה להגיד, לפחדים האמיתיים שלה, למה שהיא רצתה לדעת באמת, למה שמציק לה. הבעיה היא בנו. לא השואלת היא זו שפותחת בקלפים ולא היא זו ששאלה את הקלפים, אלא אנחנו. אנחנו צריכים היינו לשמוע את הבעיה ו"לתרגם" אותה זה לשפת הקלפים, ואין ספק כי לא עשינו את זה כמו שצריך!

אם היינו יותר מקשיבים, סביר להניח כי היינו מבינים כי השואלת רוצה לדעת האם בעלה נאמן לה. היא רוצה שהכל יהיה בסדר ולא מחפשת דרמות. לכן היינו צריכים לשאול את השאלה אחרת: היינו צריכים לשאול האם בעלי נאמן לי?

כאן הכל ברור: במקרה של אס המטות הוא נאמן לאשתו. הוא חושק באשתו ואוהב אותה. נראה כי אף אישה, במקרה זה, לא יכולה להתחרות באס המטות המייצג את התשוקה שיש לו לאשתו.
לעומת זאת בקלף 3 חרבות, המייצג הרס וחורבן ידוע מראש, האישה אכן עומדת לגלות את דבר הבגידה ולסבול ואיפה שהוא זה כנראה היה ידוע מראש.

מתי דרך אגב, היינו שואלים " האם בעלי בוגד בי?", ובכן היה נכון זאת במידה והשואלת הייתה רוצה לדעת מתי היא תוכל להשתחרר מבעלה. אם זהו המקרה בו היא כבר ממתינה שנים להזדמנות בו תוכל לתפוס אותו בוגד בה ולכפות עליו סוף סוף את ה"גט". אם זה המקרה בו היא רוצה לדעת האם ההשקעה שלה במשרד חקירות תצדיק את עצמה הפעם, האם הוא סוף סוף בוגד בה וייצא הקלף אס המטות – אז הוא בוגד בה! מזל טוב.

אז לפני שאנחנו ממשיכים הלאה לערבוב הקלפים, לפני שאנחנו מתחילים את הקריאה. בואו נעצור. אולי נכין קפה, תה וקצת נדבר. לא יזיק לבדוק מה הבעיה, מה כואב לשואל, ממה הוא מפחד וכדומה. לא יזיק להבין את התמונה הגדולה ואז לנסות לפתור את הבעיה, כיוון שככל שנבין יותר טוב מה השואל באמת רוצה לדעת, כך נוכל לשאול את השאלות הנכונות ולעזור לו יותר.