חוט הגורל

המסע שלי בעולם הטארוט החל בתקופת הצבא, אז פגשתי במורה שלי, לורן, והתחלתי בתהליך שנמשך שלוש שנים אינטנסיביות בהן למדתי טארוט, למדתי על החיים ונחשפתי אל העולם שמעבר. קצת יותר עליי ועל המורה שלי אתם מוזמנים לקרוא באתר שלי ובמאמר "בדרך השוטה" הנמצא בארכיון "טארוט" כאן בוואלה! אסטרולוגיה.

כמו כל דבר, גם הלימודים אצל לורן הגיעו לסיומם. יום אחד היא הודיעה לי כי בעוד כמה שבועות היא עוזבת את הארץ וחוזרת לקבוצת הלימוד שלה. מאז שלורן הלכה (זה נשמע כמו שיר עצוב) המשכתי לחקור וללמוד. השיעורים שלי עם לורן כמעט לא עסקו בקלפים, אלא בחיים ובהתפתחות אישית. "כשיצאתי לעולם" הכל היה כל כך ת'כלס והכי מוזר – מעט מאוד מהשיטות שפגשתי התאימו למה שאני מכיר ויודע. לכן התחלתי לחקור וללמוד, גם כדי להבין מהם המקורות שלי וגם כדי שאוכל לדבר במכנה המשותף הברור והמוסכם.

ניסיתי ללמוד כמה שיותר: למדתי "תניה" כמה שנים עם רבנית, הילינג, רייקי (כולל מאסטר), מוח אחד, וכמובן הומיאופתיה. כל אלו והחיים עצמם, עזרו לי להמשיך ולהעמיק בתורה והגישה אותה רכשתי. בסופו של דבר נוכחתי לגלות כי הסימבוליקה היא החוט המקשר בין כל התורות והיא מאגדת בתוכה את כל הרעיונות והעקרונות הקיימים כמעט בכל תחום. לכן החלטתי לחקור את הנושא ולפתח כלים שיאפשרו להבין את התמצית הזו, בה כל התחומים עוסקים.

רציתי לשתף אתכם בקשר הנפלא הקיים בין ההומיאופתיה ללימודי הסימבוליקה ולהאיר קצת, במידה וצריך, על תחום נפלא זה.

את התרופה ההומיאופתית עושים מכל חומר: מינרלים, צמחים, חיות, מתכות – מהכל. אפילו מרעלים. תהליך "גילוי" התרופה מתחיל בדילול החומר, עד לנקודה בו אין בו יותר חומר ומתקבלת אנרגיה. את החומר החדש שמתקבל נותנים לקבוצת של אנשים בריאים
במשך מספר רב של פעמים, עד לנקודה בה הם מתחילים לייצר סימפטומים - חלומות, צורות התנהגות לא רגילות, דילוזיות ואפילו מחלות. לפי הסימפטומים שהתקבלו מכל המשתתפים שעברו את התהליך, ניתן לבין מה היא מהות התרופה. תהליך זה נקרא – “proving”, כל מקרה, של כל אדם, מתועד, כולל המילים בהן השתמש כדי לתאר את השפעות התרופה עליו. בכל פעם שאני נמצא בספק לגבי סימבול אני חוזר "למקורות" – לסימפטומים שהתרופה ההומיאופתית יצרה.

בחפיסת קלפי הטארוט ((mythic tarot, בקלף גלגל המזל, נראות שלוש אלות הגורל: קלוטו, לכזיס ואטרופוס. האלה האמצעית היא לכזיס והיא זו שקובעת את אורך חוט הגורל. בירור בספרות ההומיאופתית מגלה כי לכזיס היא תרופה הומיאופתית. זהו למעשה נחש ארסי שהתכונה הבולטות בו היא חוסר שקט.
עכשיו, זה כבר לא מיתוס, אלא עובדות ואני יכול להבין כיצד הסימבול משפיע עלינו, אילו תגובות הוא מייצר אצלנו, אפילו עד לרמה של איך אנחנו קמים בבוקר שלאחר החשיפה לסימבול: ובמקרה זה אנו קמים עצבניים ומלאי ארס.

כמעט את הכל הצלחתי למצוא בספרי ההומיאופתיה. סימבולים כמו כלב, גלימה, מסיכה – הכל נמצא שם. את כל הסימבולים אנשים מבטאים בחלומות, בדלוזיות, במחשבות שלהם, בפחדים ועוד. כל סימפטום קשור לרעיון, לחומר כלשהו בעולם (צמח, מינרל או חיה) ולכל חומר יש מהות. הכל מתחבר אחד עם השני. זה פשוט נפלא. כשאני מנסה להבין סימבול, זה כבר לא רק בגלל שיונג אמר, זה גם בגלל שהוא מופיע בספרות ההומיאופתית. אפשר להבין את ה"מדוע" וזה מאד פשוט (לאחר שלומדים הומיאופתיה כמה שנים, כמובן): עושים חיפוש והצלבות של סימפטומים, עובדים קצת ופתאום אפשר להבין לא רק מהו הסימבול, אלא גם מהיכן זה נובע.

את עניין הסימבוליות אפשר להדגים באמצעות קלף מלכת המטות. ללא קשר לציור עצמו, רבים מתייחסים אליו כאל מזל אריה. נבירה בספרים העלתה את הקשר בין מתכת הזהב ל"מלך החיות". הזהב מייצר סימפטומים המזכירים התנהגות של מלך, וכשאני מלמד את מלכת המטות אני למעשה מלמד על התרופה "זהב" או בשמה ההומיאופתי: "Aurum".

בבסיס הזהב קיימת התחושה שהוא המלך ומהו המלך – המלך הוא המנהיג, האדם שנמצא בקצה הפירמידה, במרכז העניינים. הוא אוהב ליהנות, יודע להנהיג את הממלכה שלו, מאציל סמכויות ומנהל.
המלך יודע להאציל סמכויות. ההנהגה שלו היא זו שתגרום לדברים להיעשות.
המלך צריך להיות במרכז העניינים לכן תהיה לו נטייה למקצועות כמו משחק, פרסום. הוא אוהב להיות במרכז הבמה, הוא צריך שימחאו לו כפיים וצריך להיזהר מהאגו שלו, כיוון שאם הוא יחשוב רק על עצמו הוא יבטל את כל התכונות הנהדרות האחרות שיש לו שהבולטת מבניהן היא הנדיבות שלו.
המלך אוהב מאוד ילדים, יש לו זיקה לילדים אולי בגלל שהוא צריך שיהיה לו יורש עצר. מזל אריה, המלך, מאוד נהנתן, אוהב לבלות, ולהיות חבר שלו זה מזל גדול.

אצל המלך הכול בגדול בשפע, מאוד "לאר'ג". גם בהתנהגות, ובתפיסה שלו הוא מלך: הוא יישב מסעדות מפוארות, כשהוא יישב עם חבר לאכול אז זה יהיה "על חשבונו" הוא לא יאהב לאכול פלאפל וללכלך את הידיים (שלא נדבר על החולצה חס וחלילה), הוא לא ייהנה משתיית מים בכוסות פלסטיק, אלא הוא יעדיף לאכול ולשתות בלים מהודרים ולמה? שוב כי הוא המלך. זה טבוע בו וכך הוא מרגיש בתוכו.
עכשיו גם אולי אנחנו מבינים מדוע אנו נמשכים כל-כך לזהב. זה לא שאנו נמשכים למתכת כמו שאנו נמשכים לסימבול שלה, למה שהיא מייצגת: והיא מייצגת את המלך הנמצא בכל אחד ואחת מאתנו. כולנו רוצים להיות מלך.
אז בשבילי זה לא אסטרולוגיה. זה הומיאופתיה ואני יכול לספר לכם איך הוא קם בבוקר, מהם החלומות שלו, הפחדים שלו (הפחד הגדול של המלך, דרך אגב, הוא כישלון), מה הוא אוהב לאכול ובאילו מחלות הוא יחלה – הכל נמצא שם בספרי ההומיאופתיה.

ומאחורי דוגמאות מרתקות אלו יש מוסר השכל: ישנן דרכים רבות להגיע אל האמת וכולן נמצאת שם. אחד החוקים המתלווים לקלף השוטה הוא שאת מעשי השוטה לא ניתן להבין. רק השוטה יכול להבין את מעשיו ומניעיו. לא תמיד אחרים נמצאים באותו המקום בו השוטה נמצא. לכן כשלב בדרך אל החופש עלינו להבין את הייחודיות שלנו ולאמץ אותה ולכל ייחודיות יש את הדרך המיוחדת להגיע אל האמת. אל תתנו לאחרים להוביל אתכם בדרך שלהם, אמצו את הדרך שלכם והאמת תגיע יחד אתה.

מנדלבוים שגיא. עוסק בהומיאופתיה קלאסית, בעל ניסיון של 12 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.