מעונן חלקית

ידיעה מוקדמת, ניחוש העתיד או אינפורמציה הנשאבת ממוחו של אדם במסגרת טלפתיה - תופעות אלה מהוות את התפיסה העל חושית בכללותה.

טלפתיה היא מצב בו אנו מקבלים מידע מאדם אחר, ראייה בהירה היא מצב בו אנו יודעים על מאורעות, חפצים או מצבים, אשר לא הועברו על ידי אדם אחר וידע על מאורעות שטרם התרחשו, הינה ידיעה מוקדמת. ידיעה על אדם מסוים או אירוע כלשהו על ידי יצירת קשר עם חפץ פיסי הקשור לכך, פירושו פסיכומטריה.

ראייה בהירה היא מצב בו אנו מודעים לחפץ מסוים או יודעים פרטים על אירוע מסוים, ללא כל תיווך של מחשבה, שיכולה להיות מועברת בדרך טלפתית ממוחו של אדם אחר. ד"ר ריין, מאוניברסיטת דיוק שבקרוליינה הצפונית, הקים בשנות ה-30 את המחלקה לחקר התופעות העל חושיות, ובמסגרת ניסוייו בתחום הטלפתיה הוא דיווח גם על תופעות של ראיה בהירה.

ריין בנה מכונה אוטומטית, שטרפה קלפים, כשהיא מניחה בכל פעם קלף הפוך על השולחן, אותו הנבדק היה אמור לנחש. התברר שנתקבלו מספר רב של ניחושים, גם כאשר תוכן הקלף לא שודר לנבדק על ידי אדם אחר. במקרה זה אי אפשר היה עוד לדבר על טלפתיה, אלא על ראיה בהירה או ניחוש הנסתר.

ידיעה מוקדמת אינה דומה לניחוש העתיד. ניחוש העתיד הינו תהליך מכוון הנעשה על ידי שימוש באמצעים שונים או בטכניקות כלשהן, כמו למשל, שימוש בקלפים או ניתוח הקווים בכף היד. ידיעה מוקדמת, לעומת זאת, היא חוויה ספונטנית והיא מתרחשת כאשר אנו מקבלים, לא במכוון, מידע על מאורעות שעומדים להתרחש. ידיעה מוקדמת באה לידי ביטוי בצורות רבות, כאשר הנפוצה שבהם הינה ידיעת העתיד על פי חלומות.

פעמים רבות מתגלים מראש התרחשותם של מאורעות שליליים, דווקא. אחד מהמקרים הידועים ביותר מסוג זה, הוא חלומו של הנשיא האמריקאי אברהם לינקולן על כך שהוא עומד להירצח. זמן קצר לפני הרצח, דיווח לינקולן לאחד מקציניו הבכירים על חלום שחלם. בחלומו הוא ראה את עצמו כשהוא משוטט בחדרי ביתו ורואה אנשים אבלים על מת. באחד החדרים הוא גילה להפתעתו ארון מתים כשבתוכו גופה, וכששאל את אחד החיילים מי שוכב שם, השיב לו בתוך חלומו: "הנשיא, הוא נרצח על ידי מתנכלים".

תופעה זו של ידיעה מוקדמת, התגלתה בנסויי הקלפים של ריין, כאשר הנבדקים ניחשו נכונה את הקלף הבא, ולאו דווקא את הקלף שאחז בידו המשדר. ניסויים של ידיעה מוקדמת צריך לתכנן בקפידה. יש לבחור בשרשרת של אירועים שתהיה לגמרי מקרית, שהגורם האנושי בהם יהיה כמה שפחות מעורב. היום בעידן האלקטרוניקה והמחשבים זה בהחלט ניתן לביצוע. ניתן למשל לתכנן מערכת של נורות, שכל אחת מהן נדלקת ונכבית באופן אקראי, ועל הנבדק לנחש איזו מהם תידלק בפעם הבאה. הבקרה לכך יכולה להיעשות בעזרת מחשב, אשר בוחר במנורה מסוימת באופן אקראי.

אחת המכונות המתוחכמות לצורך בדיקת התופעה של ידיעה מוקדמת, נבנתה על ידי ד"ר הלמוט שמידט. מכונה זו מבוססת על התפרקות של חומרים רדיואקטיביים. המכונה הייתה קשורה לארבע נורות, שהיו קשורות למונה אלקטרוני בעל ארבעה מצבים. כל מצב התאים לנורה מסוימת. המונה היה סופר מ-1 עד 4, וחוזר חלילה. כשהוא היה נעצר באופן פתאומי נניח על הספרה 2, הייתה נדלקת הנורה השנייה.

המונה נעצר בכל פעם שחומר רדיואקטיבי, אשר היה נתון במכונה, היה מתפרק לכדי מחצית, תופעה אשר צפויה הייתה להתרחש בכל עת, בתנאי שהנבדק לחץ על אחד מכפתורי המכונה. אם הנבדק חשב שהנורה הבאה שתידלק תהיה מס' 3, היה עליו ללחוץ על הכפתור השלישי, ולחכות עד אשר יתפרק החומר הרדיואקטיבי לידי מחצית, ואז המונה ייעצר באחד המצבים, והנורה המתאימה תידלק. אם הייתה זו אכן המנורה השלישית, הרי שהוא ניחש נכונה.

אם מנסים זאת מספר רב של פעמים, צריכה התוצאה המתקבלת להיות נכונה בכ-25 אחוזים. כל סטייה מעבר לגבול מסוים, כפי שהיא עולה מתוך החישובים הסטטיסטיים, אינה יכולה להיות מקרית. בניסוי זה למשל, הסיכוי שתוצאה של 27.2 אחוז של ניחושים נכונים מתוך 7600 לחיצות כפתור תהיה מקרית, הינה 1 ל-100000. כלומר, אם מאה אלף אנשים יבצעו כל אחד מהם 7600 ניסיונות, רק אחד מהם יוכל לנחש נכונה 27.2 אחוז מן המקרים.