שלח לי שקט

כמו בטבע, גם המספרים נעים במחזוריות. ראשית נוצר הרעיון, שנית נעשתה העבודה ובשלישית נקצרו הפירות. המספר ארבע הוא הראשון במחזור המספרים השני - מחזור העוסק בבניית היסודות. לאחר סיום השלב הראשון, בתהליך אותו ייצג המספר שלוש, מתחיל מחזור חדש העוסק בסלילת דרך שתוביל לסיום התהליך.

בארבע קיימת שוב התחלה חדשה ומשום כך, יש בו גם מתכונות המספר אחד וגם מתכונות המספר שתיים, גם רעיון וגם מסר. על הנייר זה נראה טוב, אולם כאשר נפגוש מספרי ארבע במצבים בחיינו, לא נוכל שלא להתעלם מתחושת חוסר השקט מהלווה תהליך זה. מספר ארבע הוא מספר 'קשה לעיכול' מכיוון שיש בו רעיון שנזרע ומתחיל להתפתח ובמקביל קיים בו גורם מעכב, שמתריע בו להתמקד בהווה ולהיות מעשי. מצד אחד הוא כבר רוצה לעבור לשלב הבא, אולם מצד שני הוא לא יכול, כיוון שעליו לחזק את היסודות שהנם הבסיס לכל התהליכים.

המספר מתחיל שוב רעיון חדש והוא מזכיר את ההתחלות אותם מייצג המספר אחד, אך הוא כבר לא תמים וטהור כמו שהיה בהתחלה, אלא מורכב יותר, טעון מחוויות העבר ולהוט להתחיל תהליך חדש ללא תקלות. מספר ארבע מהווה מעין כלא לעצמו והוא מוגבל על ידי אותם גבולות שמעצבים אותו. על מנת להתפתח, מוטלת על מספר ארבע מטלה לא קלה והיא לשנות משהו בעצמו, לעשות משהו אחרת, להיות אחראי ובוגר.

זהו מאבק בין חלק הרוצה לצאת החוצה ולהיות במקום החדש ובין החלק היודע כי צריך תחילה לבנות את היסודות. במאבק האימתני הזה אמור לנצח הרצון לבנות את היסודות, אולם המציאות מעמידה את המספר ארבע במבחן ועלינו להשתדל לא להיכנע אלא למצוא את מקור הבעיה ולעקור אותו מהשורש. במספר ארבע קיימת סכנה ממשית. הוא אוצר בתוכו איום ואם לא יימצא מקור הבעיה ויטופל, הוא יתפשט בתוכו ויגרום לו לפעול ממניעים לא נכונים. ייתכן שהפעולה הזו תעלה לו בהרס של כל מה שהשיג עד כה.

באופן מאוזן, המספר ארבע הוא המספר של עולם החומר, הוא מייצג יציבות, סדר, ארגון ובניה. התכונה של מספר ארבע היא לעמוד במקום, "לעשות חושבים", לתכנן תוכניות ולשים לב לפרטים הקטנים. מספר ארבע אוהב את העשייה, את העבודה ואת הפרטים הקטנים. הוא יודע שהזדרזות וחיפזון יובילו למעשים לא מחושבים ועל מנת לבצע משימה כראוי יש צורך והכרח לראות את התמונה כולה לפרטיה ולהיאזר בסבלנות.
המסר של המספר: כל דבר מגיע בעתו, יש ליהנות ולהתרכז בהווה. בדומה לבניית בית בעולם החומר, בו עלינו לבדוק את הקרקע ולבסס את היסודות על קרקע בטוחה, כך גם בבניית עצמנו בעולם ההתפתחות הרוחנית.

הקלף מעיד על תחושת ניצחון. חדור בהכרה ושיתוף פעולה מקלף שלושה מטות, מרגיש השואל כי הוא יוצא למסע שבסופו, הוא משוכנע, יגיע להצלחה, זאת למרות שאין שום בטחונות להצלחה זו. היציאה למסע מתבצעת עם כל הלהט והתשוקה של נחילת ניצחון ידוע מראש.

אולם, לא תמיד התוצאה היא זו שחשובה. במקרה זה חשובה הדרך. המסר בקלף זה הוא ליהנות מהדרך ומהפרטים הקטנים, להתעסק בדרך ולא בתוצאה. השואל כל כך משולהב, כל כך "נעול" על המטרה, שאינו מבין כי הדרך חשובה לא פחות ואם הוא חושב על תואר, חתונה, הצלחה בעסק אז הוא מפספס את ההנאה וההתרגשות שבדרך - את החיים עצמם. החיים אינם מטרות העומדות בפנינו, הם החוויה והלימוד שאנו אוספים בדרכנו: את ההתאהבות בתהליך הזוגיות, את הלימוד והחוויה הקיימים בפתיחת העסק או בלימודים לקראת תואר - את כל אלו או אחרים, השואל עומד לפספס והם חשובים לא פחות.
אז לאן השואל רץ ?

השואל מרגיש מאוים. לא טוב לו! משהו מציק לו, מאיים על שלוותו, מעיק עליו.
הוא מרגיש מאוים מתחרות, חוסר אונים או קנאה. בכל מקרה, השואל תקוע בתחושה שלילית, הוא מרגיש כי הקרקע עליה הוא עומד אינה יציבה, כאילו עומדים למשוך את השטיח עליו הוא עומד, מתחת רגליו. תחושה זו מערערת את הביטחון שלו בקיים, גורמת לו לתחושת איום וסכנה על מה שהשיג ולהיצמדות למה שהוא מכיר.

השואל נוטה להתבצרות והרגשת רכושנות ומתקשה לשמור על הביטחון העצמי שלו. הוא צריך להשתחרר ולהבין שהפחד והקמצנות מובילים אותו לעשייה לא נכונה. עליו להשתחרר מהרגשת האיום ולהמשיך לעשות את הטוב ביותר. גם אם הפחד ותחושת האיום לגיטימיים, יתכן שבמקום להתמודד עם הפחד ולהשתמש בו כמנוף להתפתחות, הוא נצמד למה שהוא מכיר. חשוב לברר עם השואל מהי עמדתו ומאיזה איום הוא מפחד. ברגע שהשואל ישחרר את תחושת האיום, התשובה תגיע והוא יבין מה עליו לעשות.

בקלף זה השואל מורעל ואינו יכול לראות את פני הדברים כפי שהם. הוא כלוא בתוך ראיית עולם מוטעית, חייו מלאי ספקות והוא איבד את האמון. את תחושת החגיגה שחווה בשלוש גביעים, מחליפים כעת ספק ופחד. השואל לא רואה את המציאות כפי שהיא והוא צריך להחזיר לעצמו את האמונה. הוא לא נמצא במקום של זרימה והתחדשות, הוא דש ולש בעניין שולי ואינו יכול לראות אפשרויות נוספות.

המציאות בפועל לא חייבת להיות כזו, ואם השואל ישתחרר מהספק ולא ייכנע לפחדים ורכלנות, הוא יוכל לגלות את האמת ולהיות רגוע יותר. המציאות בה חש השואל היא מעוותת ולא אמיתית, הוא דואג לחינם ועליו להסיר ספק מלבו. החיים יפים יותר ממה שנדמה לו. קלף ארבעה גביעים מעמיד את השואל בפני מבחן אמונה. החגיגה אותה סימל הקלף הקודם, שלושה גביעים, עברה, וכעת צריך להתמודד עם מציאות בו האמונה עומדת במבחן. השואל נוטה להיאחז בשלושה גביעים, מרגיש סיכון לקיומם ומסרב להתעמת עם ההתפתחות החדשה.

ארבעה גביעים בונה את היסודות ובוחן את יכולתנו לחזור אל גרעין האמת שלנו. את הבעיה מולה עומד השואל אפשר לפתור בשתי דרכים: הדרך השקטה, בה מחזיר השואל לעצמו את האמונה, הזרימה וההתחדשות לחיים, ומבין שכל דבר שנכנס לחייו נועד לחזק, לחשל ולאמן אותנו. הדרך השנייה קולנית יותר וכוללת שימוש בביטוי עצמי - לשאול, לברר ולרדת לעומקו של עניין, לחקור את מקור הספקות.

כך או כך, המסר הוא להיות אקטיביים בתגובה כנגד הספקות ולסרב להאמין להשערות וריכולים. גם כאן יש לברר עם השואל מהי עמדתו ולנסות לבדוק איתו מהיכן מגיעות תחושות הספק האם הן באמת מוצדקות.

זה הזמן לקחת אתנחתה, להפסיק לחשוב, לקחת פסק זמן ולעשות מדיטציה. עכשיו זה לא זמן טוב מבחינת השואל להגיב. השואל לא בשל, המצב לא בשל, וכל החלטה וביצועה יהיו טובות יותר אם ימתין קצת. השואל צריך לתת לעניינים להתבשל קצת והוא יכול להרשות לעצמו "ליהנות מן הספק". הוא חייב להשהות את ההחלטה, מפני שאם יחליט כעת התוצאות לא יהיו טובות עבורו, הוא לא מספיק מחובר לעצמו כדי להחליט נכון.

השואל נמצא בהלך רוח לא טוב, הוא מבולבל ומוטרד מכל הנסיבות מסביבו, מרגיש תקוע ולא יודע מהי הדרך הנכונה לפעול בה. השואל נמצא בצומת דרכים, אך הוא מתקשה לבחור דרך. הוא מושפע מכל מיני קולות ודעות מסביבו, שמרחיקים אותו מגרעין האמת שלו. למרות הבלבול שבו שרוי השואל הוא מרגיש כי הוא חייב לספק תשובה מיידית, גם אם זו תשובה שניתנת לעצמו בלבד ולא מעורב בהחלטה גורם נוסף.

חשוב לציין כי האתנחתה נועדה להחזיר את השואל לגרעין האמת שלו, להקל עליו בכך שיחשוב מה נכון לו ולא ייתן לסובב אותו להכתיב לו את הנתיב. על מנת להוציא את השואל מתחושת הבלבול, יש לכוונו להווה ולברר עמו מה הוא מרגיש שנכון לו לעשות, בלי קשר לנסיבות, ולציין כי מה שחשוב זה שהוא יהיה שלם עם ההחלטה.

לפעמים נראה לנו שאנחנו חייבים להגיב מיידית, חייבים לתת תשובה היום, שיש הזדמנות שאסור לפספס, וכאן בדיוק הקלף בא ואומר שאין מה לדאוג. גם אם נראה לנו שיש לנו הזדמנות שאם לא "נקפוץ" עליה – נפספס, הזדמנויות יחזרו שוב. יותר מזה, ברוב המקרים ההצעה תשתפר ותהיה "נדיבה" יותר כאשר נלמד להגיד לא!, לא עכשיו!
אז למה למהר?


מנדלבוים שגיא מנהל פורום טארוט בוואלה!, בעל ניסיון של 12 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות, אותם הוא מלמד בתל אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.