מתחת לאף

הארומתרפיה – טיפול באמצעות ריחות, משמשת בת לוויה לתרפיות השולטות בכיפת הרפואה המשלימה, כמו אקופונקטורה, הומיאופתיה, שיאצו ורפלקסולוגיה, אך עם זאת ולמרות פריחתה של הרפואה האלטרנטיבית, קיבלה הארומתרפיה מעמד של בן חורג; לא מספיק מפותח, אבל חינני. המעמד הבלתי מחייב הזה מוזר לנוכח העובדה שמדובר בידע ששורשיו נעוצים בתורות הריפוי העתיקות ביותר שידעה האנושות. במקביל מדובר גם בתחום שמושקעים בו מדי שנה עשרות אלפי דולרים במחקר. במעבדות של חברות הבשמים והקוסמטיקה מועסקים אנשים שכל תפקידם הוא לחקור את סוד השפעתו של הניחוח. היום זה כמעט גובל בחוסר נימוס לשכוח להוסיף שמן אתרי לקרם גוף או למוס לחיזוק השיער. המילה "טבעי" הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהמילון של משרדי הפרסום. ועדיין, במרפאות לרפואה משלימה של קופות החולים אי אפשר לקבל טיפול רשמי מארומתרפיסט, ובמכללות השונות מעבירים את הידע בקורסים קצרים בחזקת "כדאי להכיר גם את זה".

"כשאנחנו מדברים על ארומתרפיה, אנחנו למעשה מדברים על שמנים אתריים או, ליתר דיוק, על תמציות אתריות שמופקות מצמחים או מחלקי הצמח," מספרת גל פישר, מטפלת בארומתרפיה. "השימוש הוא בתמציות מרוכזות ללא כל תוספת. בכל תמצית יש חומרים פעילים וארומה. התמצית חודרת לדם דרך מערכת הנשימה והעור. מה שאנחנו מריחים משפיע ישירות על המוח, וחלק נקלט דרך הנשימה בריאות, ומשם לדם. צריך לקחת בחשבון שהגוף לא שומר את החומרים הפעילים. הם נשטפים, אבל אנחנו מעוררים את הזיכרון של הגוף ויוצרים פעולת שרשרת. בכל פעם שאחשוף את הגוף לאותם חומרים, אעצים את ההטבעה של החומרים בזיכרון של הגוף. כך ניתן להגיע לריפוי."

בארץ קמו כבר לפני שנים כמה מומחים לארומתרפיה, כשהחלוץ שבהם הוא חיים שלוס, שלמד את התורה בגרמניה. "כשהבאתי את הארומתרפיה לארץ צחקו עלי," הוא מספר על תחילת הדרך בשנת 1985. "אנחנו במילא עוסקים בארומתרפיה באופן טבעי מהיום שבו אנחנו נולדים. אנחנו מתבלים את המזון שלנו בשמני תבלין, שהם שמנים אתריים לכל דבר." היום שלוס הוא מורה בכיר בתחום, בעליו של בית ספר ויבואן של שמנים טבעיים.

דבריו של שלוס הוותיק מעידים על המהפכה השקטה שמתרחשת כאן בשנים האחרונות. המטפלים בארומתרפיה מתרחקים מהזרקורים ומכותרות. אחת המטפלות בתחום מסבירה שיש יתרון גדול בעובדה שלא מכירים בכוח הריפוי של תמציות הצמחים. "כל עוד זה ככה, אז אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים," היא אומרת. "כשיתחילו להבין, יקימו כל מיני ועדות, תקנים ובירוקרטיות שמיד ייקרו את החומרים שאנחנו עובדים איתם, ויהפכו חומרים מסוימים, הפעילים שבהם, להיות הרבה פחות נגישים. במצב הנוכחי יש לנו הרבה אחריות, אבל גם הרבה חופש. חשוב רק להבהיר שמדובר בחומרים פעילים, בעלי השפעה מאוד גדולה שלא כדאי להתעסק בהם באופן חובבני."

"הכלל הראשון," אומרת פישר, "הוא להקפיד על איכות התמצית. תמצית באיכות ירודה זה אומר שבמקרה הטוב דיללו אותה באלכוהול או בכוהל, במקרים אחרים זה גם יכול להיות טרפנטין. השימוש בתמציות כאלה הוא פשוט מסוכן. כדאי לזכור שהחומרים האלה חודרים לדם בדרך זו או אחרת, ולכן חשוב להשתמש בחומרים הכי טובים שאפשר. באמת כדאי מאוד להבין שזה יכול להיגמר באסון, ויש לא מעט סיפורי אימה כאלה. שמעתי אפילו על אמא שגרמה לאיבוד הכרה של בתה, אחרי שהיא טפטפה לה רוזמרין ישירות על הראש."

כדי לדעת מה האיכות האמיתית של התמצית שאנחנו משתמשים כדאי לשים לב שהתמצית מגיעה בקופסה מלאה, עם בקבוק חתום ועדיף גם דף הוראות. האריזה בהחלט מגבירה את האמינות. כדאי לשים לב גם למחיר, אם כי זה עניין בהחלט בעייתי. תמצית באיכות גבוהה לא יכולה להיות זולה. יש תמציות, בעיקר כאלה של פרחים כמו ורדים או יסמין, שיכולות להגיע למחיר של 400 שקלים ל- 5cc. אם המחיר נמוך מדי, זה צריך מיד להדליק נורה אדומה. יש כמה רמות מחירים: 50-30 שקלים לתמציות שעלות הפקתן נמוכה יחסית, 80-60 שקלים לרמה ממוצעת, ועד לרמה הגבוהה ביותר, בעיקר תמציות פרחים."

אזהרה שנייה: "לא לטפטף תמציות ישירות על העור. זה יכול לגרום לכוויות, הרעלות, אלרגיות וכו'. תמצית מכילה חומרים פעילים מרוכזים מאוד, ולכן צריך לדלל אותה."

אזהרה שלישית: "לא לבלוע. בליעת תמציות אתריות זאת שיטה שנהוגה בעיקר באנגליה וצרפת. זה אפשרי, אבל צריך להיות ארומתרפיסט מנוסה כדי לדעת איך לעשות את זה."

ושתי המלצות: "לא להשתמש בתמציות שריחן לא נעים לנו, אפילו אם זה אמור לעזור לנו. בשום אופן לא לאנוס את הגוף לקבל חומר שהוא דוחה. ברוב המקרים אם הגוף זקוק למשהו, הוא יאותת, והאדם יאהב את הריח של התמצית. חוץ מזה, כדאי לזכור שמה שיכול להועיל יכול גם להזיק, שזה כלל שלדעתי רצוי לאמץ אותו באופן כללי בחיים."

התעלמות מהאזהרות עלולה לגרום סימני פריחה, סחרחורת ובחילה עד למצב שמצריך אישפוז.

ריחות שרף - "אלה ריחות שמחוברים לאדמה. הם יוצרים אווירה יותר חורפית וכבדה. ניתן לטפטף לתוך מבער תמציות של אורן, מור, אשוח, או סנדל-ווד. מתאים כשמזמינים אורחים לארוחת ערב חורפית, לפגישות עסקיות שבהן רוצים להגיע לדיונים יותר עמוקים או לניהול שיחה אישית חשובה. אלה ריחות שגורמים לתחושה של חיבור ויציבות. ההשפעה יכולה להיות זמנית או ארוכת טווח."

ריחות פרחים - "נותנים תחושה יותר רומנטית. אלה תמציות שמעוררות תשוקה מינית. מדובר, לדוגמה, בתמציות של ילנג-ילנג, ורדים, יסמין וגרניום. מבחינה פיסיולוגית הם גורמים להרגשה נינוחה, ויחד עם זאת מעוררים יצרים. זה לא עובד על כולם בצורה אחידה, אבל כשזה עובד, התוצאות יפות. בתערובת שמנים שמיועדת למסאז' ארוטי משתמשים בחלק מהתמציות האלה."

ריחות הדרים - "גורמים למצב רוח טוב ולתחושה של ניקיון. מדובר בתמציות של לימון, תפוז, מנדרינה וכו'. טוב למצבים של ביקורי פתע של החותנת למשל. ריחות של הדרים גורמים לתחושה של ניקיון, ואז פשוט לא רואים את הלכלוך. בנוסף זה פשוט משמח.

ריח של לבונה - "סוג של שרף. תמצית שגורמת לחיבור עצמי, והיא כלי עזר מצוין למדיטציה. תערובת של תמציות לבונה, רוזמרין, ופאצ'ולי ידועה כמחברת לתודעה גבוהה, וגורמת לריכוז ולכינוס עצמי."

ריח של מרווה - "מחולל טיהור אנרגטי. ריחות העשבונים, כמו מרווה או מיורן, ידועים כמטהרים וגורמי תחושת טיהור."
ריח של מנטול - "הפצה של תמציות מנטליות כמו פפרמינט, אקליפטוס טובה כשמישהו חולה בבית. אלה חומרים אנטיספטיים (מחטאים)"