קו הגורל והדרך להגשמה עצמית

בכל אדם טמון הפוטנציאל להגשים את כשרונותיו ויכולותיו אך ישנן אמונות מסוימות אשר מפריעות לנו בכך – "העבודה היא קשה ולא נעימה", "אי אפשר להרוויח ממה שאוהבים". השאיפה היא להגשים את מלוא הפוטנציאל שלנו, להיות כמו עץ מלבלב שענפיו פורצים מכל כיוון.

קו הגורל מהווה ביטוי לדרך בה אנו ממשים את עצמנו בתחומים השונים. בכף היד הימנית, הוא מראה לנו תמונה של יחסינו לעבודה ובכף היד השמאלית - את יחסינו ליצירת משפחה. הדברים שבאים בו לידי ביטוי יכולים להיות בעייתיים וכואבים, אך ניתן לטפל בהם בדרכים פשוטות - צריך רק להעיז לראות ואז מתאפשר השינוי.

שמו של הקו מרמז למיסטיקה, קו שכאילו נכתב על ידי אחרים בשבילינו - אלוהים, הכוכבים, הקארמה וכדומה. עד כמה אנו באמת שולטים בגורל? נראה שזו שאלת מיליון הדולר. אין ביכולתי לקבוע אם אנו אחראים על אחוז מחיינו או על מאת האחוזים. אך גם אם זה רק אחוז אחד שאנו קובעים - כדאי שעליו ניקח 'מאה אחוז' אחריות. על פי השקפתי ודרך חיי אנו אחראיים על רוב רובם של מאורעות חיינו. קו הגורל מבחינתי הוא אחד הביטויים לאחריות זו. הוא מראה את אותה תבנית פנימית המשתקפת במציאות בצורת "הצלחתנו" או הגשמת חלומותינו.

הקו מחלק את היד לשניים: לא-מודע ומודע. הוא קשור ליכולת לתווך בין המציאות החיצונית, שמתבטאת בחלק ההכרתי של היד, לבין המציאות הפנימית כפי שהיא מתבטאת בחלק הלא-מודע של היד. כוח הרצון, שהוא המניע לפעולתנו, מתקשר אל מקורו של הקו. שם ניתן לראות מתוך מה פועל אדם זה וממה נוצרות שאיפותיו. מהלכו של הקו מראה על מידת ההתמדה והיציבות שהאדם משקיע במימוש רצונותיו, ואילו השאיפה מיוצגת בסיומו של הקו.

כאשר הקו מתחיל ליד קו החיים, באזור הנקרא גבעת נפטון, מקור שאיפותיו של אותו אדם תלוי בסביבה ובערכיה. הוא מנסה לרדוף אחר שאיפות של מישהו אחר במשפחתו, או מנסה להוכיח שהוא מצליח, לא על-פי מדדי הצלחה אישיים אלא על-פי מדדי ההצלחה של סביבתו. יש בקו זה מידה גדולה של שאפתנות, הכוח המניע הוא גדול וגם קל להגדיר מה רוצים להגשים ולאן רוצים להגיע. קו שמתחיל מתוך קו החיים - תחילתו מסמלת את אותם הדברים, אך בצורה מודגשת יותר וברורה יותר. בדרך-כלל ההשפעה של ההורים כאן היא ברורה יותר, למשל הורים ששילמו לימודים ספציפיים או בן שבחר במקצוע של אביו, וכדומה.

כאשר הקו מתחיל ממש בתוך גבעת ונוס, הוא מצביע על החלטות שנלקחות בצורה פרקטית, זאת אומרת שהרציונאל משתלט על האדם ועל כל מעשיו. סביר להניח כי קשיים רבים הם שגרמו לו לחשוב בצורה שכזו. אדם כזה חי על פי המגבלות ונוטה לעשות פשרות רבות. כאשר הקו מתחיל מגבעת הלבנה, הכוח המניע הוא הרצונות האישיים של אותו אדם. הגשמת הרצונות היא מטרת הקו הזה, אבל כיוון שהקו מתחיל מהלא-מודע, הרצונות פחות ברורים. כאשר הקו יוצא מגבעת הלבנה, המניע אינו רצון ההורים. לפעמים, בעיקר כשיש קונפליקט בתחילת הקו (קו חלש, או שיש שני קווים ולא ברור איזה מהם מוביל), הוא מסמל את הרצון לא להיות כמותם. במקרה כזה אם הקו לא מצליח להתחזק, משמע שאדם זה יודע מה הוא לא רוצה להיות, אבל אינו יודע מה כן.

במהלך הקו נראות לעתים שבירות או הפסקות, או מצב שבו קו שני מתחזק בשלב מסוים ומכאן והלאה לוקח את הפיקוד. המקום שבו יש שינוי הוא מקום של צומת בחיים, לפעמים עקב אירוע חיצוני, ולפעמים מתוך שינוי בדרך ההחלטה בחיים. ככל שהקו יותר קרוב לקו החיים כך הוא מסמל החלטות ריאליות, שמושפעות מהמציאות החיצונית. פעמים רבות זה אומר פשרה. אם הקו הוא ביד ימין, הדבר קשור מאוד למצב כלכלי, ואילו ביד שמאל - לפשרות בחיי המשפחה.

אם יש שני קווים, משמע שאדם זה חי על-פי אמונה כי הרצון והמציאות הם שני דברים שאינם מתחברים ולכן עליו להתפשר. אם הקו שיוצא מגבעת הלבנה מחוק, האדם מאמין כי אין מקום בחייו לרצונותיו שלו.
כשיש הרבה קווים, הם יכולים לצאת ממקומות שונים: אחד מלבנה, שני מנפטון, שלישי מתחיל בניהם ועוד קטעי קוים אחרים, נראה שבעל הקווים ישקיע רבות בניסיון לקבל החלטות, הוא יאמץ את מוחו בכדי להגיע לשיקול הנכון ביותר אך למעשה לעולם לא יהיה מרוצה מהתוצאות וברוב המקרים ירגיש שלמרות כל אותן החלטות שמטרידות אותו - החיים ונסיבותיהם הם שמכתיבים את דרכו, למעשה אדם כזה חש כי רצונו מתעורר רק לעומת מציאות כלשהי וכך יוצא שהוא מרגיש חסר חוט שידרה.

לקו זה יש משמעות גם כשאינו נמצא. אנשים שאצלם אין קו גורל הם אנשים שאין להם עיקרון מסוים המנחה אותם כיצד לקחת אחריות. החלטותיהם אינן נשענות על ניסיון העבר או על אכזבות, וגם לא על ציפיות לגבי העתיד. ציפיות ואכזבות נמצאות אצלם בחשיבה, אך לא ברגע הבחירה עצמו. הם חיים את הרגע ומגיבים למציאות כפי שהיא. תיאוריות רבות מעלות תכונות אלה על נס ומכבדות את היכולת לא לחיות על-פי קו מקובע או על-פי ערכים חיצוניים, כי-אם על-פי מה שמתאים לרגע הנוכחי. כלומר, לבנות פתרון למצב נתון וכשהרגע חולף לבטל אותו במהירות.

סיום הקו מראה על מה שאנו מאמינים שיעצור את ההגשמה. זה יכול להיות קו השכל, ופירוש הדבר שהמחשבה, ואולי ההיגיון, הם שקוטעים את ההגשמה. אנשים אלה בדרך-כלל מפחדים מאוד לטעות או לשגות בהסברת עצמם. כאשר הקו מסתיים על-ידי קו הלב, הוא מסמל את האפשרות כי משהו רגשי מפריע להצלחה. דבר זה יכול להתבטא במציאות שבה האדם מוותר על רצונו בגלל אנשים שאליהם הוא מחויב רגשית, או על אמונתו כי אנשים אלה הם שמפריעים לו להגשים ולחלום בגדול. יכולה להיות אפשרות שהיצירה מסתיימת בעקבות משהו רגשי פנימי של אותו אדם - הוא אינו מרגיש את ההנאה שבהגשמה. הדבר מתבטא בתחושת ריקנות ובחוסר סיפוק מההישג. אותו אדם רץ כדי להגיע לפסגה, אך כשהוא מגיע אליה הוא ממהר לחשוב על פסגה גבוהה יותר ואינו מתעכב לשאוף שם את האוויר.

פעמים רבות הקו אינו מסתיים על-ידי קו מסוים, אלא סתם כך בין קו השכל לקו הלב. כדאי לבדוק מהו המניע, ולראות מדוע הוא אינו מספיק חזק בשביל להוביל להגשמה מלאה.
את האזור שאחרי קו הלב אני רואה כאזור ששמור לחזון ולחלום. אם הקו מטושטש, זה משפיע על מהלכו - קשה להגשים ללא חלום וללא אמונה. סופו של הקו מיצג גם את ההנאה המצופה מההגשמה, את היכולת ליהנות מפרי עמלנו. פעמים רבות הקו מחוק באזור זה או קטוע, נראה כי רבים האנשים אשר מתקשים לחגוג את הצלחותיהם.
כאשר טבעת שבתאי קוטעת את הקו היא מסמלת שבדיוק באותם רגעים בהם האושר אמור להגיע שם מחכה הדיכאון - זהו אדם שככל שיתקדם יותר אל עבר ההצלחה המקווה כך ירגיש מועקה גדולה יותר. פעמים רבות יתברר כי יש פחד עמוק להיות יותר טוב, פחד להיות במלוא עוצמתך.