אין ספק שמצב בריאותנו נקבע על ידי שילוב של מספר גורמים: תזונה, גנטיקה, סביבה (זיהום אוויר, מים, ועוד) וסיבות נפשיות, רוחניות ואנרגטיות.
אבל אין ספק שלהרגלי האכילה ולטיב המזון שאנו אוכלים חשיבות ראשונה במעלה בכל הקשור בריאותנו: בריאות הגוף ובריאות הנפש. אנו בעצם מה שאנו אוכלים זו לשון הא?מרה שיש בה הרבה מן האמת.
א?מרה אחרת המשקפת את חשיבותו הראשונית של המזון שאנו אוכלים על בריאותנו, ט?בע היפ?וקרטס רופא בן יוון העתיקה, שזכה לתואר "אבי הרפואה המודרנית". הוא אמר: "תנו לאוכ?ל לשמש לכם כתרופה ושהתרופה תשמש לכם כאוכל". כמה שהוא צדק.
לאמת שבא?מרה זו יש "קבלות" בלשון עגת הרחוב. "קבלות" אלה חובקות עולם וכראיה לכך הנה כמה דוגמאות מעניינות. האוכלוסיות שיסופר אודותן משמשות כמעבדות חיות. מאורחות חייהן ניתן ללמוד רבות על השפעת התזונה על בריאות האדם בקבוצות חברתיות שונות:
העובדות לא משקרות
בין חמישים אלף היהודים שעלו מתימן במבצע "על כנפי נשרים" עם קום מדינת ישראל ואלפי היהודים שעלו מאתיופיה ב"מבצע שלמה" בשנות השמונים של המאה העשרים לא היו חולי מחלות לב, כלי הדם וסוכרת. כמו כן, האנשים היו רזים ולא סבלו מהשמנת-יתר. הדבר נעוץ ללא ספק בתרבות האכילה של שתי קהילות אלה: מזון טבעי, דגנים וקטניות, מיעוט חלב ומוצרי חלב וכמובן גם אמונה באלוהים פ??ן חשוב ביותר בבריאו?ת האדם.
לצערנו, כיום אותם יהודים שחיים בישראל, סובלים ממחלות לב וכלי הדם וסוכרת בשיעור שמשתווה לזה של יהודים מקהילות אשכנז, ואולי אפילו יותר. כיום בין יהודי תימן ואתיופיה שחיים בישראל ניתן להבחין גם בתופעות של השמנת-יתר.
יהודים ששרדו את השואה וחיו במחנות ריכוז במלחמת העולם השנייה, לא סבלו מהשמנת-יתר, סוכרת, מחלות לב וכלי הדם ומחלות מ?פרקים. זוהי קבוצת מחלות שסיב?תן העיקרית היא תזונה לא נכונה: מזון עתיר שומנים מן החי, בשר, וחלב ומוצריו ועוד. אין ספק שאנשים אלה סבלו משורת מחלות אחרות, אשר היו תולדה של הזוועה במחנות הריכוז, אך לא מהמחלות הנ"ל הקשורות לתזונה דשנה ועשירה במרכיביה הסוכריים והשומניים.
כך קרה גם לתושבי מדינות אירופה המערבית שהיו נתונים תחת שלטון הכיבוש הגרמני בתקופת מלחמת העולם השנייה במדינות דנמרק, הולנד, ומדינות אחרות. גם אצלם לא דו?ו?ח במשך המלחמה על מוות כתוצאה מהתקפי לב. מזונות עתירי שומן מן החי בשרים, חלב ומוצרי חלב, חמאה, ועוד לא היו אז בנמצא. עם סיום המלחמה, כשמוצרים אלה חזרו למדפי המרכולים החל שיעור התקפי הלב לעלות.
ולדררום אמריקה, בדרום אקוודור שוכן כפר ושמו וילקאב?מב?ה. מתוך שמונה מאות תושביו, שנים-עשר הפליגו בגילם מעל לגיל מאה שנים. מספר לא קטן הגיע לגילים הקרובים לגיל מאה שנה. מחלות הסרטן, סוכרת, מחלות לב וכלי הדם שיעורן נמוך בין בני הכפר. תושבים אלה ממעטים לאכול בשר, חלב ומוצריו ומרבים לכלול בתפריטם דגנים וקטניות.
הצריכה הקלורית היומית הממוצעת של בני הכפר נעה בסביבות 1,700 קלוריות. אין כל גורם תורשתי-גנטי המשפיע על אריכות ימיהם ועל העדר המחלות הכרוניות שצוינו לעיל. הראיה לכך היא, שצעירים בני הכפר וילקאב?מב?ה שעברו להתגורר בערים ולאכול מזון עתיר שומן מן החי ומזון רב-קלורי האריכו ימים כמו הממוצע האמריקני לא יותר משבעים עד שמונים שנים. בעקבות המעבר הם גם החלו לחלות בסוכרת, במחלות לב וכלי הדם.
בין חברי הקהילה הנוצרית הצמחונית Seventh Day Adventis המתגוררים בארצות הברית, מחלות הלב וכלי הדם (הסתיידות עורקים) הן בשיעור נמוך ביותר, לעומת כלל אוכלוסיית תושבי ארצות הברית. נכון שב?ני קהילה זו גם אינם מעשנים ואינם שותים משקאות אלכהוליים והשתמיכה הנפשית של איש בחברו היא גבוהה, ואלה הם ללא ספק תנאים שמשפיעים על הבריאות, אך אין ספק שלתזונתם הצמחונית משקל עצום המשפיע על בריאותם התקינה.
בין תושבי יפ?ן מקובלת הדיאטה היפ?נית המסורתית. דיאטה זו כוללת הרבה דגים חיים, מעט בשר הולכי העדר ארבע, ללא חלב ומוצריו, והיא עשירה בירקות חיים, או ירקות מבושלים, פירות ים, פטריות ומזונות אחרים שכמעט ואינם קיימים בחלקי עולם אחרים.
מסתבר שבין נשות יפן, אשר חיות על דיאטה זו, השיעור הנמוך ביותר בעולם של שכיחו?ת סרטן השד. שיעור סרטן השד של הנשים היפניות משתווה לזה של נשות ארצות הברית, כשהן מהגרות לארצות-הברית ועוברות לדיאטה אמריקנית עתירת שומן מן החי, בשרים וחלב ומוצריו. גם אצל הגברים היפנים, הניזונים מהדיאטה היפנית המסורתית - שיעור סרטן הערמונית בק?רב?ם נמוך ביותר.