חודש כסלו בקבלה

חודש כסלו קרוי במקרא החודש התשיעי (עזרא י'), מכיוון שהוא החודש התשיעי מניסן שהוא ראש החודשים, והשם כסלו הוא השם הבבלי של החודש. המזל של החודש הוא מזל הקשת, וזאת מכיוון שבחודש זה ישנם גשמים ושמש בערבוב, מה שיוצר את הקשת בענן. הקשת הראשונה שנראתה הייתה בכסלו, בפרשה שנאמרה לנח בחודש זה ובא הראה ה' לנח את הקשת שתהייה לברית בין ה' לבין נח. וכך נאמר : "את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ" (בראשית ט'), וכך מובן מדוע מזל הקשת מסומל בחודש זה. הקשת באה להזכיר לנו לעשות חשבון נפש עם עצמנו, כי ללא הברית היה חשש למבול נוסף שהיה משחית את הארץ.

בחודש כסלו נחגג חג החנוכה, זכר לפך השמן שהיה בחותמו של הכהן הגדול והיה אמור להספיק ליום אחד בלבד, ונעשה בו הנס והספיק לשמונה ימים. השם חנוכה נגזר מהמילים חנו - כ"ה, שביום כ"ה בכסלו נחו היהודים מאויביהם, ומהגזרות של מלכי יוון.

נרות החנוכה הם זכר ודוגמא למנורה שהייתה במקדש, אותה המנורה שאור נרותיה היו שקולים לא פחות מאשר כל הקורבנות שהיו מקריבים. הרעיון שבנרות החנוכה והנרות של בית המקדש הוא העדות לעם ישראל שכל האור והשמחה שיש להם, מגיע מאור עליון המגן ושומר על עמו. כל עיני עם ישראל היו נשואות אל אור בית המקדש, האור שהאיר על כל העם, אותו האור שאותו אנו יוצרים בחנוכה. מכאן שהמנורה שהדליק הכהן הגדול בכל ערב, לא באה להאיר את המקדש, אלא להאיר את נפשות ישראל ולהשפיע עליהן - אור עליון. כך, בחנוכה אנו מדליקים נרות ומצווים שלא להנות מהם אלא לראותם בלבד, זאת בכדי לשמור את אותה סימבוליקה של המקדש. הנרות הללו באים להזכיר לנו שנר האמונה עדיין בוער בנשמותינו בכל ימות השנה, והאמונה מסוגלת לחולל ניסים.

נאמר בתיקוני הזוהר (תיקון י"ג) שחג החנוכה הוא כנגד ספיירת ההוד בעץ החיים, זוהי ספיירה המגבילה את הנתינה המוחלטת של האל. הספירה הזו היא הספיירה השמינית, ואומר הזוהר שעל כן שמונה ימים יש להדליק נרות, בכדי לתקן את ספיירת ההוד, אשר באדם היא מתבטאת ביהירות וגאוותנות, בניסיון האדם להבליט את עצמו בכל מחיר, שתלטנות וחוסר התחשבות בזולת. את כל זאת עלינו לתקן בעצמנו, כל אחד ברמתו הוא. אוסיף ואומר שישנם שיטות קבליות היודעות לחשב את רמת הספיירות באדם, וכך לדעת מה יש על האדם לשפר ואיזה תכונות חיוביות לחזק.

המספר שמייצג חג זה הוא ללא ספק המספר 8, שמונת ימי החג.
דואליות השמונה מבוטאת באין סוף לעומת הקובייה הסגורה בעלת שמונה הקודקודים, האין סוף הוא הדינאמיות והחופשיות של האדם, והקובייה הינה המחסומים.שילוב שני צורות קיצוניות אלה מציין שהקובייה הסגורה/חומרית יכולה להתעלות מעל לזמן ולמקום, וזהו למעשה בסיס הרעיון שבנרות החנוכה הבאים לרמז לאדם לצאת מהקובייה החומרית ולראות את האור הפנימי שבו.

צורת השמונה מסמלת את מעגל החיים, מעגל המתקיים ונמשך מתוך האהבה, אהבת בני בזוג, אהבת הורים את ילדיהם וכו', אותו אור האהבה הוא הדבר שעלינו לשמר. הדבר הנוסף אותו מדגיש השמונה, הוא הדבר הסמוי שעומד מאחורי ברית המילה – ראשית, חיים חדשים, להביט קדימה באור חיובי, כמו אור הנרות עלייהם אנו מצווים "לראותם בלבד".

במלים אחרות, לאחר ששת ימי המעשה , ימי בריאת העולם ( 6 ) הגיע יום הקדושה הוא יום השבת ( 7 ) ומכאן מתחילים אנו בעשייה החיובית שלנו באור החיובי ( 8 ).

הקלף המלמד אותנו על חנוכה הוא קלף העוצמה, קלף מספר 8, שבהקשרו הקבלי מציין את האות ח', כמו ח'נוכה שגם המילה חנוכה נותנת נומרולוגית את הספרה 8, שמחזירה אותנו בגימטרייה לאות ח'.

8 – עוצמה : מסמל כוח, פעלתנות, אומץ לב, ושליטה במצב הנוכחי, אלה הדברים שעלינו לקחת איתנו מחודש כסלו, חג החנוכה, ובכלל.

הקלף המסמל את האיזון שעל האדם לרכוש, האיזון שמביא לעוצמה, או בשם הנוסף של הקלף – כוח, או בשם נוסף – צדק. הדמות שמלטפת את האריה, מלמדת על ההסתגלות של האדם למצבים שונים בעזרת הכוח הפנימי, אותו האור שמאיר בפנימיות האדם.