מה שמך ומי אתה

המשפט "מי אני ומה שמי" מזכיר לחלקנו הגדול את ילדותנו הנשכחת. ואולם, משפט זה טומן בחובו לפחות עוד רובד אחד עמוק יותר. אדם לא מקבל את שמו כך סתם. כאשר הוריו בוחרים את שמו, נזרק בהם "אחד חלקי שישים מנבואה". לכן, האמונה היא שהילד נקרא בשם שמאפיין בפועל את נשמתו. במילים אחרות- ההורים מקבלים איזשהו ניצוץ לא מודע של נבואה, ועל כן הם חשים פתאום צורך לקרוא לילד דווקא בשם זה, ולא בשם אחר – שם שבסיכומו של דבר מאפיין את הילד יותר מכל.

השמות העבריים מורכבים חלקם משתי אותיות (טל, שי, רן וכדומה), שלוש אותיות (דנה, תמר, גיל), ארבע אותיות (ליאת, מאיה, עומר), חמש אותיות (אורית, כלנית) ואפילו שש (יהונתן, אלימלך). אנו ננסה להסביר מדוע לכל אות בשם יש משמעות ומה משמעות זו מסמלת.

אדם אשר שמו מורכב משתי אותיות האות השניה בשמו מקבלת על עצמה גם את תפקיד האות השלישית ויש סיכוי שאדם זה יאבד אנרגיה ברבות הימים. הסקה מתבקשת תהיה, כי בעצם ככל שלאדם ישנן אותיות רבות יותר בשם כך "ארגז הכלים" שלו להתמודדות עם נתיב חייו ולמימוש הפוטנציאל הגלום בו, הוא רחב יותר. לכן, מומלץ לרשום את השם במתכונתו המלאה.

דוגמה טובה לכך הוא השם מאיה, אותו ניתן לכתוב עם האות "א" או בלעדיה. מאיה עם האות "א" תחפש זוגיות שונה, לעיתים רוחנית, ואילו מיה ללא "א" נוטה לשלמות וביקורתיות בזוגיות. כעת קל להבין מדוע ממליצים לאדם שמעוניין בתיקון כלשהו בחייו, שיוסיף אותיות אשר יחזקו אותו.

קשה להרחיב בנושא "על רגל אחת", ולכן נעסוק במאמר זה בשתי האותיות הראשונות בשם. באופן כללי, ניתן לומר כי כאשר אנו מנתחים שם, אנו פועלים על פי עיקרון "מלך", הווה אומר מוח, לב כבד. אם ננסה להקביל את העיקרון לחיי היום יום ולתפקוד השם האישי שלנו בתוכם, נוכל להבהיר כי האות הראשונה בשם מייצגת את המוח והמחשבה, האות השנייה בשם מייצגת את הלב והרגשות, ואילו האות השלישית בשם מייצגת את הכבד שמכיל בתוכו את כל הרגשות השליליים שבנו.

האות הראשונה מייצגת את צורת החשיבה שלנו (אנליטית, רגשית, אימפולסיבית וכן הלאה), את המודעות העצמית שלנו ואת עצמנו באופן כללי. האות השניה מייצגת את הרגשות שלנו, את הדרך שלנו להביע אהבה לזולת, את המיניות שבנו, את יכולת ההורות שלנו ומהם הרגשות החיוביים שבנו.

אותיות הא-ב אומנם כוללות 22 אותיות רגילות ועוד חמש סופיות, אך לכל אות משמעות שונה כאשר מיקומה משתנה. המיקום עצמו יכול להשתנות הן בגלל השם עצמו (דבורה ועדה - ד כראשונה וכשנייה), והן מבחירת האדם כיצד לרשום את שמו (כמו מאיה או מיה, עומר או עמר וכן הלאה).

פעמים לא מעטות אנו מוצאים "מתאם" של אותיות בין שמות הילדים להורים. לעיתים, נמצא אות אחת זהה ולעיתים אפילו שתיים. לאותיות אלו משמעות והן יכולות להצביע על קשר חזק בין ההורה לילד (בייחוד כאשר אנו מוצאים שתי אותיות זהות ומעלה), ועל תכונות דומיננטיות משותפות לשני הדורות אותם מייצגת האות הזהה.


נפתלי פרום הוא סופר, יועץ ומרצה בנושא האותיות והשמות על פי הקבלה.