צורכים חלומות

הצורך האנושי הוא מושג שקיים לגבי החולמים כדי שנשאף למלא אותו ולקיים את החיים. קל לשייך ל"צורך" עניינים שאינם "צורך", כיוון שצרכינו האמיתיים לרוב מועטים בהרבה מאלו שנדמה לנו שאנו צריכים. לפני שנבחן מהו "צורך" אמיתי, כדאי לבדוק כיצד התפתח מושג זה והפך לצרכנות. המילה צרכנות כבר מרמזת כי המושג צורך המדבר בלשון יחיד, הפך להיות מפעל של צרכים בשם "צרכנות".

המניעים להיווצרות המושג "צרכנות" יכולים להסביר על דרך ההיפוך את המושג צורך ואופן קיומו. מקדש הצרכנות היינו הסופרמרקט, סממן בו כל אדם הופך להיות צרכן "מאושר" שיכול להשתמש בכספו למילוי אינספור צרכים.

נשאלת השאלה האם אכן מדובר בצרכים? הסופרמרקט יכול לספק לצרכן את כל מבוקשו, ומאפשר לו בחירה: הרוטב בטעם בו יחפוץ, סוג הלחם המיוחד לו, השמפו והסבון בריח ובעטיפה הייחודית לו. בסופרמרקט יש גם מבחר עצום של מוצרים, כאשר מעל הכל עומד הכלל: כשיש מבחר אז בוחרים, וכשבוחרים אז גם קונים.

אך אל לכם לטעות: הבחירה הזו מדומה, משום שרק העטיפה שונה. כל סוגי הלחם עשויים מאותם חומרים, וכך גם כל סוגי השמפו. מה שמבדיל ביניהם הוא רק המחיר, ועצמת מסע הפרסום שמלווה אותם. בסופרמרקט, הופך האדם לצרכן, וכמו בדת מדומה, הוא מוצא מרגוע לנפשו, על ידי בחירות מדומות.

את הבחירה יש לעשות בזירה אחרת לחלוטין: בזירת החיים כאדם חפשי. אז לא לקנות בסופרמרקט? בודאי שכן, אולם ממקום של מודעות לעניין. בחנו את עצמכם: איזה חלק של הקניות שלנו באמת מגיע לידי שימוש, ואיזה חלק מושלך לפח האשפה בסופו של תהליך. במידה וחלק קטן מגיע לפח האשפה, יש לבחון את המשקל העודף בגופנו, ולבדוק שמא חלילה הוא משמש כפח אשפה לאמונתנו התפלה ב"דת" הצרכנות.

כדי להימנע מהיסחפות לצרכנות מיותרת המלאכה פשוטה. עלינו ללמוד שהצורך, שייך רק לתחום הגוף, את השאר אנו מקבלים, לא צורכים. בכל אחת מהחנויות המציעות מזון, ריהוט, אלקטרוניקה וטיפוח עצמי, ובעצם כל מוצר שהפך להיות מבחר מוצרים, ישנו מענה לצורך בסיסי: מזון , שינה , בגד ועשיית צרכים.