'בלילה כל החתולים שחורים', נאמר בפתגם עממי. ואכן כשאין אור -אין צבע, מאחר שהצבע הוא תולדה של האור. על פי הפירוש המילוני, צבע הוא גוון הרושם המיוחד שיוצר כל שטח בעינינו, מבחינת קרני האור שהוא מחזיר או סופג. אבל צבע הוא הרבה יותר מכך. הצבע הוא תדר אנרגטי המכיל בתוכו כוח ריפוי, והוא בעל השפעות פיזיות, מנטליות, רגשיות ורוחניות. תורות שלמות, מאמרים וספרים מנסים להסביר את ההשפעה הרבה שיש לצבעים על הסובבים אותם.
אנשים העוסקים בעיצוב מודעים היטב להשפעות הפיזיות והפסיכולוגיות של צבעים על בני האדם. לכן, מעצב מנוסה יבחר בגוונים אדומים כתומים או צהבהבים לעיצוב מסעדה או מקומות שאמורים לעורר בנו תאבון, ויבחר בגוונים שקטים יותר לחדר שינה, כדי ליצור אווירה של רוגע ושלווה.
דוגמה נוספת היא הצבע הלבן, שבעיצוב סביבתי משדר טוהר וניקיון, אבל בכמויות גדולות מדי עלול ליצור סביבה קרה ומנוכרת. לכן, גם אם ברצוננו לשמור על תחושה של טוהר, רצוי לשלב עם הלבן גם בז' או גוונים חמימים יותר. בכל מקרה, שימוש מאוזן בצבעים ליצירת התפאורה או אווירה בה אנו מעוניינים, דורש אינטואיציה, ידע, כשרון, ובעיקר "עין טובה".
כך גם באופנה - לצבע שאנו בוחרים ללבוש יש משמעות לגבי הדימוי שאנו רוצים לשדר. אדום נחשב לצבע מושך וממגנט, חושני ומזמין לגעת, ואילו אפור משדר ריחוק ודיסטאנס. מכאן, שמבט חטוף בצבעים שבחרנו לבית, לרהיטים הפזורים בו או הצצה אל תוך ארון הבגדים שלנו, יכולים לתת מספר תשובות לגבי צרכינו הנפשיים והגופניים. אגב, אותו החוק חל גם לגבי צבעי הירקות והפירות שאנו נמשכים אליהם.
בתקופות שונות בחייהם אנשים מעדיפים צבעים שונים, או במילים אחרות "כל תקופה והצבע שלה". המשיכה שלנו לצבעים לרוב אינטואיטיבית והיא זו המאפשרת ריפוי עצמי, מאחר שככל שרגישותנו לצבעים גוברת, אנו מודעים לכך שבסיכומו של דבר אנו נמשכים לצבעים שמאזנים אותנו.
התרפיה בצבעים מכילה שלושה רבדים שונים של עבודה עם תדרי הריפוי של הצבע. רבדים אילו שלובים זה בזה ומביאים בהירות לתוך חיינו. הרובד הראשון נקרא 'אבחון אישי' או 'דרך השלום'. אבחון זה מבוסס על טכניקה אינדיאנית שפיתחה גברת טווילה ניטץ', אינדיאנית משבט הסנקה, בת למשפחת הזאבים. 'דרך השלום' מבוססת על גלגל הצבעים המסורתי המכיל 13 צבעים. כל צבע בגלגל מייצג תחום אחר בחיינו, החל בקריירה ויצירתיות, דרך יכולתנו להאמין בעצמנו, ועד לאינטואיציה ומערכות היחסים שלנו. האבחון האישי נעשה על ידי מציאת גלגל הצבעים האישי של כל אחד, והצלבתו עם גלגל הצבעים המסורתי.
באמצעות 'דרך השלום' ניתן להעצים את המודעות ולחשוף את אישיותנו הייחודית, מכיוון שכולנו התברכנו בכישרונות, אותם לרוב איננו מגשימים. זוהי דרך המחברת לשלום וליושר הפנימי ומאפשרת פתרון קונפליקטים אישיים.
הרובד השני טמון בצ'קרות או באופן פעולתן של הצ'קרות. תהליך המיקוד בצבע מגביר את זרימת האנרגיה בצ'קרות, המהוות את מרכזי האנרגיה בגופנו. כאשר לומדים וחווים תרפיה בצבעים, מצליחים בעצם להצליב את היידע ותדרי הריפוי של הצבעים עם היידע על אופי פעולת הצ'קרות, וכך להתוודע לחסימות רגשיות ולשנותן בהדרגה.
הרובד השלישי הוא הציור האינטואטיבי. טכניקה זו חושפת את הנסתר ומאפשרת להעלותו מתת המודע. בתהליך של ציור אינטואיטיבי אנו מתמקדים ברגש או בבעיה עמה אנו מתמודדים, ונותנים לה ביטוי דרך צורה, צבע וטכניקת עבודה. ככל שההבעה זורמת יותר, אנו יכולים ל"קרוא" דרך הציור את תחושותיו האמיתיות וגישתו של האדם לבעיה, וללמוד מכך על הפתרונות הרצויים.
אורלי נירן היא הילרית, מתקשרת ומורה מוסמכת לפילוסופיה אינדיאנית. בעלת שבע שנות ניסיון והוראה של סדנאות וקורסים בנושאי הילינג, שאמאניזם, ותרפיה בצבעים, אותם היא מעבירה במרכז "לזרום באור".
כל החתולים שחורים בלילה
אורלי נירן
20.6.2004 / 15:49