החיים לא פשוטים, לעיתים אפילו כואבים ובלתי נעימים. באופן לא מפתיע, גם בין קלפי הטארות אפשר למצוא קלפים שיסודם הוא כאב והקרבה - אחד מהם הוא התלוי (האיש התלוי). קלף התלוי הוא השלב בו החניך הופך למאסטר, כיוון שסוף סוף הוא מבין מהו היחס הנכון בין עולם הרוח לחומר. יתרה מזאת, בשלב זה מבין התלוי שאם הוא מעוניין להתפתח בעולם הרוח הוא חייב לבצע שינוי אמיתי בחייו ולהקריב את עולם החומר שלו.
התלוי, בדרכו שלו, מראה לנו את עולם החומר מזווית מעט שונה. כדי שיהפוך למאסטר, על החניך לעבור חוויה כלשהי בחייו או הארה, שלאחריהן יתעורר אל תוך עולם שונה ואחר.
"העולם האחר" הזה יהיה דומה מאוד לעולם שהכיר בעבר: האנשים בו יהיו דומים לאנשים שהיו בעולמו, המבנים יהיו דומים ואפילו החנויות, אך היחס שלו אליהם ישתנה. החניך מגיע לעולם "החדש" עם תובנה שיוצרת בסיכומו של דבר, יחס שונה אל העולם וגורמת לו להתייחס אל עולם החומר כאל תהליך שקורה בחייו ולא כאל אוסף של אובייקטים. במילים אחרות עולם החומר שבו נמצא החניך הוא תהליך שלם של למידה והתפתחות ולא כלי עזר לחוויות. עולם חדש זה עוזר לחניך להתפתח רוחנית, ובו הוא לומד "לשחק את התפקיד" הדרוש.
כאשאנו אומרים "לשחק את התפקיד", אנו מתכוונים בעצם שלתלוי, לא איכפת באמת מעולם החומר ואין לו העדפה כנה ואמיתית של תחום אחד על אחר. חוסר ההעדפה נובע מתוך האמונה הבסיסית שכל התחומים הם שווי ערך, ולאדם אין תחום מועדף כי כל התחומים מלמדים אותו להתפתח. כך לדוגמא אנו למדים כי אדם זה כעת איננו אותו "בן זוג" (בתוך מערכת זוגית) כפי שהיה בעבר, מפני שכעת הוא מביט על הזוגיות ככלי עזר ללמידה והתפתחות רוחנית, ונהנה ממנה מפני שנהנה מהכל. כל עולם המושגים שלו שכלל הנאה, חוויות ורגשות עזים השתנה. המשמעות היא שלהישאר עוד מספר שעות בעבודה או לצאת לסרט עם בת זוגו הם שני אירועים שווי ערך בעיניו כי משניהם הוא יכול ללמוד. אותו הכלל חל גם על עבודה או חברויות שהם למעשה תהליך של לימוד.
האגדה מספרת
אגדה ישנה מספרת בהקשר זה כי בימים עברו היה בן מלך שהחליט בגיל מסוים להיות ברווז. מאותו היום לא הפסיק לשחות במים, להשמיע קולות "גע גע" במקום משפטים ולשחק עם חיות אחרות באזור. המלך, שהתייאש מבנו במהלך השנים הזמין עשרות יועצים וחכמים שינסו לעזור לו לפתור את הבעיה, אך ללא הועיל, המצב רק החריף. יום אחד, נכנס זקן לממלכה והתחייב בחייו לקחת את הילד אליו וכעבור שלושה חודשים להחזירו הביתה "כמו בן אדם". המלך, כמובן הסכים וכך הגיע בן המלך אל ביתו של הזקן, שם גילה לו הזקן סוד: "גם אני ברווז", סיפר בלחש לילד, "אבל אני ברווז שלמד לשחק את התפקיד ולהתנהג כמו בני אדם".אני ברווז שלמד לאכול עם סכין ומזלג, לקוד קידה לדבר בנימוס ועוד. במילים אחרות גם עבור הזקן ובן המלך העולם שטחי למדי, אך, בניגוד לבן המלך, הזקן כבר הבין שהוא חייב לשחק את התפקיד
בעולם החומר כדי להתקדם בעולם הרוח. אגב, הזקן החזיר את בן המלך הביתה בדיוק כפי שהבטיח- כמו בן אדם.
ברמה הארצית, כמסר ליום יום, קלף התלוי מנסה להסביר לנו מהם תפקידם של הקשיים בחיינו. במצבים אלה, בדרך כלל, אנו רגילים להילחם במישהו או במשהו, במקום לנסות ללמוד ולהחכים מהם. נטייתנו הטבעית היא להתרגז, להתנגד, בעוד שבפועל, הדבר הנכון לעשות הוא לתת לתהליך ולקושי ללמד אותנו. כך למשל יכול קלף התלוי לרמז לאדם שלא מרוצה במקום עבודתו ומקטר על כך להפסיק לקטר ולנסות ללמוד מהקושי שהוא חווה. באופן כזה מקריב התלוי, שחש כקורבן ממילא, את עולם החומר שלו לטובת הלמידה, ההתפתחות הרוחנית ושינוי תפיסת עולמו.
אז אם אנחנו באמת רוצים להתפתח מבחינה רוחנית עלינו ללמוד לקבל את הקושי והכאב. אלו הם "מתנות" שהיקום שולח לנו כדי שנוכל להתפתח. עלינו לקבל את החיים כאוסף של אירועים שכולם בעצם הזדמנויות. התלוי לומד "לשחק" את החיים. הוא מתבונן בחייו בשוויון נפש ללא העדפות או מעורבות רגשית, מחכה להזדמנויות ולרגעים מהם ניתן ללמוד ולהתפתח - ועד שאלה מגיעים הוא "רק" משחק את החיים.
זה נשמע קצת עצוב אבל מי שקשה לו לקבל את זה מוזמן לקרוא שוב את המאמר ולנסות להבין את כוונתו.
הכותב:
שגיא מנדלבוים מטפל בהומיאופתיה קלאסית, ובעל ניסיון של 10 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושאי טארות וחלומות אותם הוא מעביר במרכז "לזרום באור".