הדרקון הנו דמות סימבולית אוניברסלית, שניתן למצוא ברוב התרבויות העתיקות. בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בסין ובפקיסטן נמצאו שרידי דרקונים המתוארכים למאה הרביעית לפני הספירה.
גופו של הדרקון מורכב משילוב של חיות טרף מסוכנות במיוחד, כגון: אריות, תנינים, נחשים, וחיות פרה-היסטוריות אדירות מימדים.
הסמליות של הדרקון אמביווילנטית ומורכבת, והוא עובר שינויים מורפולוגיים מתרבות אחת לשניה. בארצות מזרח אסיה בכלל ובסין בפרט, נתפס הדרקון כסימבול למזל חיובי. הדרקון מסמל את הכוח הרוחני הנעלה ביותר, את העל טבעי, את הנצח, את רוח השינוי, את הכוח
השמימי של שינוי וטרנספורמציה, את מקצבי הטבע, את חוק ההתהוות, את העוצמה, את השמש, האור והחיים, את הרקיע ואת הכוח הזיכרי והיאנגי.
על פי המיתולוגיה הסינית, הדרקון נח לו מתחת לפני האדמה בחודשי החורף הארוכים, ומופיע מחדש על פני האדמה ביום השני של החודש השני של השנה הסינית. הופעתו המחודשת מעוררת את הרעם ואת מטר הגשם הראשון של העונה המפרה את האדמה.
ברחבי מדינת סין נוהגים לחגוג את פסטיבל הדרקון ביום זה. דרקון האוחז כדור או פנינה בידו הוא סימבול לגשם מזין ומשביח. כיוון שהדרקון הוא סימבול למזל טוב, נוהגים הסינים לשלב אותו בכל מקום: מעל הגגות, בראש השער, בדגלים הממלכתיים, בהדפסים על הבגדים ובפריטים דקורטיביים רבים נוספים המשמשים לקישוט ולדקורציה.
הדרקון בתרבויות השונות
באיקונוגרפיה הסינית ידועים ארבעה דרקונים מפורסמים:
הדרקון הכחול, "לונג" - הוא הדרקון הגבוה ביותר, מקור הכוח השמימי, העל טבעי והנצחי. כוח זה מסמל גם את הוכח הקיסרי ואת הקיסר.
הדרקון הנפוץ והרגיל הוא "מאנג", והוא מסמל את הכוח הארצי.
בנוסף, קיים הדרקון "לי" - הדרקון חסר הקרן, שחי בים ושולט בעומקים, והוא גם סימלם של המלומדים.
הדרקון האחרון מכונה "צ'יאו", והוא חי בהרים או על גבי האדמה ומייצג את המדינאים.
שני דרקונים, אחד מול השני, מייצגים את כוחות היין והיאנג, ההפכים המשלימים. בדרך כלל מופיע ביניהם סמל הירח או השמש. כאשר הם מופיעים גב אל גב הם מיצגים את היין והיאנג ואת הנצח.
כאשר הם רודפים האחד אחר זנבו של השני, הם מסמלים את הפעולה היצירתית. שילוב של דמות הדרקון ודמות הפניקס מסמלים את האיחוד של השמים והאדמה, את הקיסר והקיסרית, את הפוטנציאל השמימי, את החיים והמוות.
בתרבות המערב מהווה הדרקון סמל לכוחות ארציים שליליים, הרסניים ומרושעים. הוא סמל המפלצת הגדולה. יש הרואים בו נחש ענק החי במים, בעל מלתעות אדירות, והוא בולע בני אדם ובעלי חיים לאחר שהרג אותם במכת זנבו האדירה. הדרקון הרע ניזון מדם קורבנותיו. לעתים הוא בעל מספר ראשים, ולעתים ראשו הוא ראש אשה יפיפיה בעלת שיער ארוך ושופע.
בנצרות מזוהה הדרקון עם השטן: הוא מייצג את המוות, החושך והכפירה. המלחמה בדרקון מסמלת את מלחמת בני האור בבני החושך, את המלחמה של הכוחות החיוביים בכוחות הרשע. סמל הדרקון בעל הזנב הקשור הוא סמל לניצחון על הרוע.
בהינדואיזם מסמל הדרקון את כוח ההתגשמות במילה הנאמרת. הוא סימלם של סומה ווארונה, בעוד שאינדרה הוא משמיד הדרקונים.
בתרבויות העתיקות, השומרית והשמית, הדרקון הוא ה"אוייב", כוח הרשע. במצרים העתיקה הדרקון הוא סימלו של אוזייריס - אל המתים. בתרבות יוון ורומי הדרקון הוא סימלם של הרקולס משמיד המפלצות.
בפנג שואי - הדרקון היא החיה החשובה והפופולרית ביותר. הדרקון הוא סמל לאנרגיה, לעוצמה ולכוח לצד "ההגנה השמימית".
הסינים מאמינים שחשוב שיהיה דרקון בבית. מקומו הטבעי, על פי מסורת זו, הוא במזרח, צבעו ירוק, עונתו אביב והיסוד שלו הוא עץ. אין הגבלה למספר הדרקונים שמציבים בבית, ואפשר להניח אותם בכל מקום, בבית ובמשרד.