קריאה בכף היד ע"פ שיטת הולצמן

קריאה בכף היד היא מקצוע עתיק יומין. ההודים הקדמונים היו הראשונים שגילו כי יש קשר בין ידו של אדם לבין עברו, תכונות באופיו וגורלו. מהודו, נדדה הקריאה בכף היד ליוון ולמצרים העתיקה. עם הצוענים הגיעה אמנות זו גם לאירופה, וכבר במאה השש עשרה ניתן היה ללמוד את תורת הקריאה בכף היד באוניברסיטאות שבגרמניה.

לאורך מאות של שנים שמרה הקריאה בכף היד על אופייה המסורתי, נאמנה לתגליותיהם של ההודים הקדמונים, וחפה מכל חידושים מסעירים. זוהי, למעשה, "כירולוגיה קלאסית". ראוי לציין כי לכל אורך התקופה היו חוקרים שחקרו שיטה זו אך לא הגיעו לפריצות דרך משמעותיות.

הכל השתנה לפני כ- 40 שנה. אדם בשם ארנולד הולצמן, יהודי קנדי, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה, החליט להמשיך וללמוד במסלול דוקטורט. פסיכולוגיה בפני עצמה לא עניינה אתו, הוא הוקסם יותר מהתחום האקזוטי של חקר תורת כף היד.

הולצמן החליט להקדיש את המשך לימודיו ומחקריו לחקר רציני ומעמיק של הנושא. עניין אותו לבדוק האם יש ממש בקריאה בכף היד, האם זו שפה הניתנת לפיענוח, וככזו - האם ניתן ללמד אותה כל אדם שיחפוץ בכך, או שמא מדובר כאן במדיום שרק יחידי סגולה, בעלי כישורים מיוחדים, יוכלו להשתמש בו.

הולצמן יצא לשטח למחקרי שדה. הוא בילה חודשים רבים במחיצת אוכלוסיות מיוחדות בעלות מכנה משותף (בתי חולים לחולי נפש, בתי סוהר, הוסטלים של אוטיסטים ואנשים מוגבלים שכלית ועוד). תקוותו היתה שאם יש ממש בקריאת כף היד, מוטיב משותף חייב יהיה להתגלות בכל אותן ידיים.

חודשי המחקר הרבים לא הכזיבו. דברים משותפים אכן עלו וקשה היה להתעלם מהם. הולצמן גילה הקשרים וסימנים שאף אחד לא עלה עליהם קודם לכן. מה שהיה משותף סטטיסטית, ברמה של 80% ומעלה, נכנס לשיטה הנקראת כיום "שיטת הולצמן".

מחקרים רבים שנערכו, מעידים על כך שאירועים וחוויות בחייו של האדם נחרטים במוחו. משום שהידיים הן שלוחה ישירה של המוח – הללו באים לידי ביטוי גם בכפות הידיים. אם כן - היד הנה מפה של המוח. ליתר דיוק - זוהי מפה של הנפש.

כאשר נתבונן בידיו של אדם נוכל לקרוא בין היתר על אופיו, באיזו נקודה הוא נמצא בחייו, מה הם הפוטנציאלים והכשרונות שלו, מה הוא חייב לעשות כדי להרגיש ממומש, מה בעבר שלו תוקע אותו, מהם דפוסי הזוגיות שלו, איזה מקצוע הכי מתאים לו, ועוד.

שלא כמו מדיומים אבחוניים אחרים, היד אינה יכולה לשקר או לרמות. מה שרואים – זה מה יש. במהלך עבודתי כמורה וכמאבחנת נתקלתי לא אחת במקרים בהם פנה אליי אדם בטענה כי הוא סובל או תקוע בחייו ואין לו כל מושג מה גרם או גורם לכך.

בבדיקת כף היד איתרתי אירועים קשים מן העבר (אפילו מהילדות) שלאדם שפנה אליי לא היה כל מושג שהם קיימים ושהם בעצם הגורמים לבעיותיו. במקרים כאלה (והיו רבים), עצם הבאת המקרה למודעות של האדם גרמה להקלה ולהטבה רבה במצבו.

תמיד שואלים אותי - באיזו יד מסתכלים, ביד ימין או ביד שמאל? התשובה היא כמובן: בשתיהן. לכל יד המשמעות שלה. היד הדומיננטית מייצגת את ההווה של האדם - היכן הוא נמצא כיום.
היד הדומיננטית פחות מייצגת את העבר - ההיסטוריה של האדם.

קריאה מהנה!


הכותבת, ענת לוי, (Lizrom@lizrom.com), היא תלמידתו של ארנולד הולצמן, מנחה קורס לקריאה בכף היד במסגרת מרכז לזרום באור.

הרצאה של ענת לוי תשודר ביום רביעי, 3/9/2003, בשעה 20:45 בשידור חי בוואלה!wow. כולכם מוזמנים.