הקלפים אינם ציורים על נייר, עבורנו - הם מנטורים. אלו מדריכים רוחניים עוצמתיים מאוד שמלמדים אותנו על העונות, השלבים והמצבים השונים בחיינו. בתוך פריסת טארוט גדולה - הם מהווים חלק משיחה שלמה של מועצת מנטורים מופלאה למדי, אבל גם כשלעצמם הם מלאים בחוכמת חיים יקרה מפז. מה קלף השוטה, הקלף הראשון בסדרה הרוחנית, יכול ללמד אותנו?
קלף השוטה הוא צעיר, כל כך צעיר עד שהוא לא "הוכתם" במחשבות המקולקלות של החברה האנושית. הוא תם, נקי כפיים וראש ולכן הוא חופשי: חופשי מהלכי העולם הזה ומתפיסות שמכבידות על ההליכה בשביל החיים. ועדיין הוא מייצג חלק מסוים בתוכנו, החלק שבנו שתמיד חופשי - גם במנותק מנסיבות החיים. נכון, אנחנו צריכים לתפקד בעולם הזה, ואין לנו הלוקסוס שיש לשוטה לחיות ללא דאגה ומחויבות, אבל מכיוון שהוא מייצג חלק שקיים בתוכנו - יש לנו גישה אל היופי שלו גם כשאנחנו מתמודדים עם מסעות ומשאות החיים. אז איך להיעזר בו בחג? הנה:
1. לקחת חופש: "לקחת חופש" זה מושג מאוד רחב. לכן השאלה החשובה היא "מה זה חופש בשבילי?" יש אנשים שעבורם חופש זה לשבת ליד הבית ולתקן את האופניים שלהם, יש אנשים שחופש זה לקחת סדנת שירה של שלושה ימים בזום. "חופש" לא חייב להיות דבר קבוע. אם בשוטה עסקינן, אז החופש הראשוני הוא היכולת לקחת צעד אחד אחורה מכללי החברה שהוטמעו בנו ולבחון: "האם זה נכון?" - האם זה נכון שאסור לי לקחת חופש בפסח מהעבודה? האם זה נכון שאני חייבת לצאת לדייטים רק עם מישהו מבוסס? האם זה נכון שאם אני הולכת לעבודה רק בעשר אני עצלנית? האם. זה. נכון?
מובן שלא נתהה "האם זה נכון שעליי לצחצח שיניים כל ערב", כי בכל זאת יש ענייני בריאות, יש חשבונות ומס הכנסה שעלינו לשלם, אוקי. ועדיין, יש הרבה מאוד חוקים שאינם חוקים בכלל - אלא הרגלים שקיבלנו מהבית או מהחברה ולאו דווקא משקפים את הדרך הנכונה לנו. החג - הוא אולי זמן לבחון - האם זה נכון.
2. לתת לטבע לנקות אותנו: האביב הוא זמן הניקיון וההתחדשות. אם נשים לב באיזורים מסוימים בעיר או ביישוב שבו אנחנו גרים, יש כבר ריחות קסומים של פריחה, שרף של עצים, אולי יש אפילו ריחות של ניקיון החג מהבתים. אתמול תלמידה בקורס שלי החליטה, ברוח השוטה, שהיא נותנת ל"טבע" לנקות אותה.
המצחיק הוא שהיא בכלל לא גרה בטבע אלא בתל אביב. לכן ה"טבע" הוא כל מה שקיים בסביבתה הטבעית - הצבע הכחול של שלט מזדמן, ריח הפריחה מהגינות הפרטיות, אפילו הריח החזק של האקונומיקה מאחד הבתים - היווה עבורה הזדמנות לנקות את האנרגיה וההילה. אז נכון - בטבע קל יותר להרגיש את ההתנקות. אבל כל אחד יכול לצאת אל הגינה הקרובה - גם באזור עירוני - ולדמיין שהעצים והצמחים סופגים את כל האנרגיה המיותרת ומחזירים אותה אל האדמה. אפשר לעשות מקלחת צבעים - גם באמצעות השילוט או הגרפיטי ברחבי העיר - וכך כל אלמנט הוא הזדמנות להתנקות ולהיטען באנרגיה חדשה, ולהודות לסביבה שלנו על הכוחות שהיא מעניקה.
עוד בנושא:
3. לתת לחיצוני לשקף את הפנימי: כאן הטיפ שלנו לכאורה קצת שטחי, אבל אנחנו מושפעים קשות מהאופנה הלוהטת של השוטה. השוטה אם נשים לב, עליז וקל והלבוש שלו מאפיין אותו לחלוטין. אולי החליפה החונקת שלנו כבר לא משקפת את מי שאנו? אולי בסתר כלל בא לנו ללבוש ורוד זועק? אולי הכי נכון לנו ללכת עם מעט נצנצים על העיניים אבל הסביבה מתבוננת בעין ביקורתית בכל סטייה מהתקן? בחג הזה - בואו נאפשר לעצמנו לסטות מהשגרה דווקא בהצהרות אופנתיות קלות, באודם כתום, במשקפיים עם מסגרת מיוחדת, בבד קליל ומתנפנף או בכל אלמנט שבאמת באמת מאפיין את מי שאנו - בלי לחשוב "מה יחשבו השכנים". שיחשבו.
4. מחשבות קלות: באביב הזה ננסה להתאמן על מחשבות קלות יותר. כן, אולי אפשר לתפוס את עצמנו באמצע מחשבה ולשאול את עצמנו - האם יש מחשבה פשוטה או קלה יותר? השוטה נושא מטען קל, הפילוסופיה שלו דומה יותר לזו של פו הדוב מאשר לזו של ניטשה, הוא מאמין בכאן ועכשיו, והוא מנסה לחשוב על דרכים קלות יותר להתקדם כדי להתקדם קל ומהר. אם הוא תופס את עצמו באמצע מחשבה כבדת משקל, הוא מנסה לחזור אל הפשטות שבבסיסה. אם הוא נכנס ל"סרט" על המורכבויות שלו במערכות יחסים, אולי ההבנה הפשוטה שלו היא - שהוא בודד עכשיו, שהיה רוצה חיבוק. אם הוא חושב על חוסר תפקוד בחברה, אולי זה תסמין לכך שהוא מתקשה כרגע למצוא מעגל חברים תומך. אז אם אנחנו אינטלקטואלים מטבענו, בטח לא ניגמל מזה ממש עכשיו וכאן, אבל אולי נוכל למצוא את הגרעין הפשוט בדברים, ולהרגיע את סערת המוחות שמתחוללת בנו לעיתים. או לפחות - נתאמן על זה!!
5. של מי הסרט הזה? השוטה בהמשך לסעיף הקודם, מנקה את עצמו לא רק מנטלית אלא גם מסיר את עצמו מ"סרטים" שאינו שלו. לא פעם אנחנו הופכים לניצבים בתוך סרטים של אדם אחר. האדם שמולנו אולי רגיל, למשל, לחשוב שכל הנשים "רוצות ממנו משהו". אם אני אישה צעירה שיוצאת עם הבחור הזה, אולי הוא כבר התחיל "להצמיד" אליי כל מיני תפיסות שכלל לא מאפיינות אותי ואת אופיי, לשאול את עצמו מה אני רוצה ממנו בסתר, או אולי אני רק תרה אחר כספו? במקרה כזה קל "לחתוך" מהבחור ומהסרט שלו, אבל לפעמים זה לא כל כך פשוט. כולנו מסתובבים עם סרטים כאלה מוכנים מראש בראשנו, אבל החג הזה ננסה לבדוק איפה הסביבה "מלהקת" אותנו לתפקיד שכלל לא שלנו, והיכן אנחנו משליכים על אחרים מתוך אותו סרט קדום שבראשנו.
6. חברים טובים שאכפת להם: הגם שהוא ממש חלוץ ולבד בשטח, השוטה עדיין מסתובב עם כלבו האהוב הלבן, שגם מזהיר אותו מפני סכנה בדרך. הוא מזכיר לנו שלא טוב היות האדם לבדו, ושגם בחג הזה כדאי ונכון לנו להקיף את עצמנו באנשים עם תום של אותו "כלב לבן". אנשים אכפתיים שכוונתם נקייה, והם נכונים להגיד לנו את האמת. לא האמת היא לא תמיד מחמיאה או מופלאה, היא לפעמים נוקבת אך היא מצופה בטוב לב וביושרה. לכן התזכורת האחרונה היא להיות טובים - ולהקיף את עצמנו באנשים שיודעים מתי להוריד אותנו לקרקע ומתי להגביה איתנו עוף.
והאמת? עוד לא התחלתי אפילו ממש להסביר את כל קסמיו של השוטה. ואם הגעתם עד לכאן, יש לי חדשות בשבילכם. אתם כבר יודעים טארוט. אולי אתם לא יודעים הכול, ואולי עוד יש מה ללמוד, להבין ולתרגל, אבל אתם כבר מבינים לא מעט על טארוט וכנראה יש משהו בתוככם שבאמת מבין "ללב" הקלפים. אז מה צריך לעשות כדי להמשיך ללמוד (חינם, לבד בקבוצה)? פשוט להיכנס לאתר שלי או לאינסטה - והכל מחכה לכם שם.
הכותב הוא מנדלבוים שגיא. מנהל בית הספר ללימודי הגשמה אישית, טארוט וחלומות, מחבר רב המכר "המדריך לקריאה בקלפי הטארוט", עוסק בהומיאופתיה קלאסית, בעל ניסיון של 30 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא התפתחות אישית, טארוט וחלומות אותם הוא מעביר בזום, בתל אביב ובערים נוספות ברחבי הארץ.
קורס טארוט ועוד - באתר של שגיא.
"שגיא מנדלבוים | העצמה אישית, טארוט וחלומות" - האינסטגרם של שגיא.