תחזית לוח המאיה: 14-26 בדצמבר 2021

בגל הנחש אנו לומדים לבטא את קול הנשמה מתוך הפנים האותנטי אל החוץ ולא את העצמי המצומצם של האגו עם הצורך להרשים, להוכיח ולזכות בתארי החוץ. בעולמנו הקוטבי ישנם חוקים חיצוניים נוקשים שמכתיבים את התנהלות הקולקטיב ולעתים אנחנו מתקשים להקשיב לקול האינדיבידואלי. לאורך הגל אנו מוזמנים לרפא כאב עתיק שגורם לתנודה הקבועה לאישורי העולם, לגלות את גווניו של קולנו האינדיבידואלי ולהתחבר לחיות הנשמה הפועמת בגוף בכל רגע.

בהשראת תובנת דקארט הידועה - 'אני חושב משמע אני קיים' הנחש מלמד- 'אני חווה משמע אני קיים'. כדי להתבטא במקוריות וייחודיות אנו לומדים לנוע מפולס החיים בגוף ולא מתוך הראש המגדיר, המקטלג והמודד. הנחש האלכימאי זוחל בתנועה ספיראלית קרוב קרוב לאדמה ומלמד להתחבר לגוף הפיזי ולחמשת חושיו. הוא מושך אלינו את תענוגות החיים ואת היכולת להתחבר וליהנות מקיומם של הראייה, השמיעה, הטעם, הריח והמגע. אנחנו כאן! ונשמתנו נמצאת בגוף הפיזי הזה. בכדו"א המופלא שלנו יש חוויות חושיות מרהיבות שקיימות אך ורק פה.

הנחש מקטין מחשיבות הראש ההומה בספקות ומגדיל את החיוניות, החיות, החיבור לאינסטינקטים ולשמחת החיים בגוף. גל הנחש עם עוצמת ימי השער שבו ממגנט חיבור למהותנו הצבעוניות והאותנטית ומלמד להתענג על רגעי החיים הפשוטים, הבנליים והיומיומיים. לנחש אישיות כריזמטית ואינדיבידואלית ועל כן הינו רגיש לנפרדות הקיימת בעולם הפיזי שיוצרת את הקושי בביטוי האותנטי.

החברה הנורמטיבית עם חוקיה המוסדרים מהראש לא מאפשרת לשונה להתקיים בה ולכן החיבור לרצון הנחש יכול לגרום להרגשה של לא שייכים, מובנים ובודדים. במהלך הגל אנו מבינים שלמעשה לא נפרדנו מעולם ותמיד שייכים מאד ומחוברים לנשמתנו האדירה ואף לרשת הקולקטיבית של כדו"א. וגם, שכל אחד מאתנו הוא יחיד ומיוחד ואין כמותו בכל הכדור הענק הזה! במקום לבזבז אנרגיה על ניסיונות להשתלב ולהיות כמו 'כולם', אנו מתחברים לקולנו האותנטי ומשקיעים אנרגיה במימוש רצונותינו הייחודיים. מה שהם חושבים ואיך שזה נראה, ממש, אבל ממש לא משנה. אנו לומדים להרגיש בנח בדיוק עם מי שאנחנו ומשחררים את הדיונים בסוגיית הבדידות. הכיוון הוא תמיד פנימה ובסוף תהליך הגל אנו הופכים לסמכות שמאשרת את עצמנו לעצמנו. לאורך הגל ננשום נחש לתאי הגוף ונגיד- אני רוצה לחיות'. נאפשר לריפוי של כאב שמנתק אותנו מפולס החיים ונרגיש את מקצב החיים מתעורר וזורם בתאי גופנו.

הוא מאתגר אותנו להרחיב את המודעות לכך שהחיים הם במה ענקית ושב'סרט' הספציפי שלנו, אנו השחקנים הראשיים. כל יום מחדש המשתתפים ומשחקי התפקידים משתנים, התכנים והמיקומים מתחלפים והמשמעות הנסתרת מתחת לפני האירועים מלמדת על נושאי נשמתנו. לאורך הגל נעשה בדק בית עמוק ונשאל: אילו מערכות יחסים לא תומכות יותר בצמיחה שלי? אילו פעולות מרוקנות לי אנרגיה? אילו אמונות שגויות מלוות אותי כבר שנים? בגל של חיבור לפולס חיים נחשי בגוף, אתגר המגשר מאפשר לתובנה פנימית חשובה ש"סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר".

המח השולט המציא את מושג הזמן עם חלוקתו לעבר ולעתיד, להתחלה ולסוף ויחד עם הפחד מהמוות הוא מחזק יומיום את אשליית הנפרדות. מוחנו רגיל לחלק, להגדיר ולמדוד כל היבט ודבר. אם נוריד את הקטלוגים וההגדרות, תישאר הוויה מקבלת, פתוחה וזורמת. ברגע שאנו קולטים שאין דבר כזה 'סוף' אלא פשוט תנועה אינסופית מעניין לעניין, קיים הפוטנציאל להתייחסות אחרת לסוגיית הזמן. סוף מאפשר להתחדשות ולהתנסות באחר ובשונה. למעשה אין מה לפחד משחרור הישן ומפרידה ממה שלא מתאים יותר לחיינו, להפך! בשער של היום המגשר מכוון לריפוי פחד עמוק שמייצר מנגנוני הגנה מצמצמים. הזיכרונות הפצועים מההיסטוריה האישית שלנו ממשיכים להתמחזר בהתנהלות נוקשה ועוצרים את החיות הנוכחת. העבודה פנימה לריפוי המקור הכואב עם המגשר מאפשרת לשינוי אורח חיים שלא מתאים לנו יותר ולהגיע לתחושה של שלווה, עוצמה והתגלויות. היום ננשום מגשר, נתמלא באור לבן מכף רגל ועד ראש ונגיד- "אני משחרר, מרפה וסולח" וניוולד מחדש להזדמנויות נפלאות שמחכות לנו, כאן מתחת לאף.

ה'נוסחה' המצויה בגלי המאיה מלמדת על השינוי התמידי המתרחש בכל רגע, בדיוק כשם שהכחול הגדול עם גליו העולים והיורדים נמצא בתנועה מתמדת ולא עוצר אף לא לרגע אחד. כדי להתמלא בחיות הנחשית עלינו ללמוד לזרום כמו הים האינסופי ולכן היד היודעת היום מחברת לידיעה פנימית ברורה בנוגע למה שנכון לנו עכשיו. אז מה זה בעצם לדעת? היד מלמדת שהידיעה האינטואיטיבית מלאת האפשרויות קיימת בגוף, בחיבור לתחושות הפיזיות על הניואנסים הדקים שבהן והיא יכולה להיות מנוגדת לקול ההיגיון ולעובדות בשטח.

הגוף מאותת באופן ברור אם הוא פתוח או מכווץ. רובנו מנסים לדעת מהראש אך ידיעת הראש מוגבלת לתוכן שמוחנו ספג עד כה ולמניפולציות הדפוסיות שלו. במקום להתנהל מתוך הכתבות חיצוניות מצמצמות, היד מלמדת לנוע, לזרום ופשוט לעשות את שלנו בפעולות שקטות ונעימות שמשמחות את תאי גופנו ובלי לחשוב יותר מדי. אנו קרובים למרכז הלוח ולומדים לחיות בדרך האמצע ולא בקטבים הדרמטיים. היד עוזרת להפחית מלחץ הפער בין היעדים שרוצים להשיג לבין המצב הנוכחי שנפסק בשחרור התנגדויות האגו להתרחשויות ובמיקוד במה שיש לנו כאן ועכשיו. בשער היום ננשום יד ונתחבר לידיעת הגוף. אז נתקתק בקלות ובהנאה עניינים ונגיע להישגים פרקטיים. ננשום ונחווה את ההנאה מהרגע הזה על כל מה שיש בו.

הדרך היחידה להצליח להיות אותנטיים היא דרך הקבלה ולכן הכוכב מלמד שאנחנו בסדר גמור כפי שאנחנו ברגע זה ממש ושהגיע הזמן להכיר בעובדה חשובה זו בעצמנו. רובנו מדגישים בחשיבתנו חלק, תכונה או איכות שאנחנו לא אוהבים וכביכול -אם הוא לא היה, אז חיינו היו מעולים. אך בכולנו קיימים צדדים מופלאים ומדליקים וגם צדדים 'חלשים' יותר. כדי לרפא ולשנות משהו בחיים, בין אם מדובר בהרגל או בצורת חשיבתנו, ראשית עלינו לקבל אותו ולהבין שכרגע "זה מה יש". הביקורת מייצרת התנגדות פנימית שהיא מעין 'גול עצמי' שמקטין את החיבור לפולס החיים.

כשאנו מסירים את ערפל הביקורת שנובע תמיד מכאב עמוק שמציף אותנו אוטומטית, אנו יכולים לראות את השלמות הקיימת באפיזודות השונות בחיינו. כדי שנוכל למות לנושא נשמה שמייצר מנגנוני הגנה נוקשים, אנו לומדים לקבל את חולשותינו ולהפסיק את השיפוט עצמי, גם אם אנחנו כבדים, מותשים ואנושיים. כשאנו רואים את היש ומבינים שהמציאות תלויה אך ורק בהקרנות המחשבתיות, אנו מתמלאים באור התקווה ומבטאים את קולנו. היום ננשום כוכב לתאי הגוף, נתמלא באנרגיות האוהבות והאלגנטיות של ונוס ונחווה את היופי הקיים בנו ובמציאותנו. נאפשר לכוכב למזג לתוך חיינו עבודות, נסיעות וקשרים מפרים. ננשום ונחווה את רוחב נשמתנו האדירה.

המוטיבציה לחיות באותנטיות נחשית גדלה כשמפתחים ערוץ תקשורת פנימי ישיר עם הילד שבפנים. הילד הפנימי הוא החלק הכי אותנטי בנו שמחובר ישירות לנשמה. באוטומט הלא מודע אנו מתייחסים לילד הזה בדיוק כשם שהורינו התייחסו אלינו ועושים לעצמנו את מה שלא אהבנו שעושים לנו. כח הרצון לפתור את אתגר המגשר נשען על ריפוי הקשר הזה שבבסיסו פצעים רגשיים ודפוסים מחשבתיים המושרשים בנו מאז הילדות הרחוקה. רובנו מפתחים בגיל המוקדם מנגנוני הגנה של ראש נוקשה שלא מאפשרים לשמוע את קול הילד. הירח מוביל לילד הרגיש שחווה כאבים ואימץ טקטיקות הגנה כדי לשרוד בעולם.

חשוב לקלוט שהיום אנו במקום אחר לחלוטין מזה שהיינו בו בהיסטוריית הילדות ושניתן להוריד את תחפושות ההישרדות שאימצנו. רב פחדינו כבר אינם רלוונטיים ובמקום להמשיך למחזר את ההורות עליה גדלנו במילים שליליות ובהימנעות מהחיים, אנו קולטים מי אנחנו היום. הירח מאפשר להפוך לבוגר מתפעל, מכיל, מנחם ותומך בילד. בהדרגה אנו מייצבים תחושת ביטחון אצל הילד שמחבר אותנו לנוכחות אותנטית שמתחדשת ביומיום. היום ננשום ירח לגוף, נערסל את הילד ומתוך כוונה נגיד לו שאנו אוהבים אותו. אז נאפשר לירח לחדד את רגישות הקליטה שלנו למסרים ודרך סימנים שנקרים בדרכינו נקבל תשובות ברורות לשאלותינו.

בשער היום הכלב מאפשר לנו להפוך לחברים הכי טובים של עצמנו ומלמד להתייחס במלוא תשומת הלב לצרכינו ולרצונותינו, שהרי "ואהבת לרעך כמוך". אנחנו מתחילים להבין שאם אין את "כמוך", אז שום אהבה אינה 'שווה'. כדאי ורצוי שננקוט תמיד במחוות של נדיבות גם כלפי עצמנו. ביום בו מתחילה זרימה ממקום חיובי בגל, אנחנו מבינים שכל התהליכים מתרחשים בינינו לבין עצמנו, בין המח לבין הלב לבין התאים בגוף. הכלב מלמד לנוע מתוך הפנים אל החוץ בהקשר של מערכות יחסים אינטימיות ולהקשיב למה שנכון לנו ברגע. במקום לתרגם, להשליך ולהתערבב בדרמות רגשיות עם הסובבים, לשאול - 'מה אני מרגיש וצריך?'. שימת הפוקוס על הרצונות והצרכים שלנו היא למעשה ההקשבה לקול הילד האותנטי וממלאה אותנו בחיות ובאנרגיה שופעים גם עבור הסובבים. היום ננשום כלב אל הלב ונרגיש שהוא נפתח ומתמלא ברוגע. ננשום ונאזן רגשות סוערים שמציפים, נרגיע מערכות יחסים דרמטיות וכל סוג של קיצוניות קוטבית.

הקוף הגאון ב'חבורת המאיה' בשיא הגל מרחיב את ההבנה שהמציאות היא אשליה שנוצרת ע"י המח המוגבל במידע. כשמרפאים את נושאי הנשמה שלנו, נעלמים הגבולות בנוגע למה שניתן ליצור במציאות. מה שמגביל אותנו אינו הגוף הפיזי אלא הפרשנות המוטעית שאנו נותנים לאירועים בהווה ובעבר. המידע הרגשי הכואב מעוור את עיננו וגורם להזדהות עם הכאב ולהתנגדות ליש שתמיד קיים. בפסגת התהליך הקוף מאפשר להבנה שכל מה שאנו חווים בתוכנו ובמציאות הוא מעין משחק מופלא ורבגוני.

כהמשך ללמידת המגשר, הוא מעלה את המודעות לכך שהכל משתנה כל הזמן, שבמת המציאות כל פעם אחרת, השחקנים מתחלפים, הנושאים משתכללים ושאנחנו השחקן הראשי שבורא הכל! כשתובנה זו משתרשת בנו היטב היא מניעה אותנו בקלילות ובמקוריות ממשחק אחד למשנהו עם ידיעה שכל סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר. הקוף מעודד אותנו פשוט לבטא בספונטניות רגשות ומחשבות ולאפשר ליצירתיות, המקוריות והמשחקיות שבנו לבוא לידי ביטוי בתסריט חיינו. בשיא השראת הגל ננשום קוף לכל תאי הגוף, נלמד לא לקחת את עצמנו ובכלל שום דבר ברצינות רבה מדי ונתמלא בהומור ובקסם החיים.

הלמידה בגל הנחש היא להפוך לאדם מלא בחיות ללא התנודות האוטומטיות אל העולם, החוץ והנורמות. האדם היום מלמד שככל שנשים את הראש הקודח בצד ונזרום עם ליבנו, נהפוך לגביע שפתוח לשפע של היקום. כפי שאמר אינשטיין- "השכל מהווה תפקיד שולי בתהליך היצירה". השכל מיועד לביצוע מקורי של רצונותינו, אך הלב ה'קפטן' הוא זה שאמור להנחות אותנו. האדם מסמל הליכה נבונה ולבבית בדרכנו בחיים ומאפשר להתבוננות כנה בנוגע לדרך שעשינו עד הלום. ביום היושרה הוא מזמין אותנו לשאול: "עד כמה אני שמח/ה בחלקי"?, "עד כמה אני מתמקד/ת בפתרונות ולא בבעיות"? עד כמה אני חי/ה באמצע ולא בקטבים"?, "עד כמה אני הולכ/ת בדרך הלב שלי"?, " עד כמה אני מאפשר/ת לאשליית הראש לנהל אותי"?, האם הרצונות שאני מגדיר/ר מגיעים אלי בקלות"?, "עד כמה אני מיישם/ת בחכמה את הרצונות הללו"?, "עד כמה אני מסתכל/ת בגובה הלב על הסובבים אותי, ללא שפיטה וביקורת"?

עם האדם בשער היום ניתן לראות כיצד השכל המניפולטיבי מטיל ספק, מבקר ושרוי בחסר ומונע את זרימת השפע. היום ננשום את האדם לתאי הגוף, נתבונן ביש הריאלי המרכיב את עובדות חיינו ונפתח רצפים הגיוניים לעובדות הללו. ננשום את אור האדם ונקבל את הדרך ללכת בה עכשיו. ננשום ונתמלא באהבת הנשמה הנוכחת בנו ונקבל באהבה את הסובבים היכולים להיות שונים מאתנו.

השער של הלך שמים מאפשר להתפתחות אדירה במודעותינו עם היפתחות לתדר חדש שעד היום היה מחוץ לטווח קליטת התדרים שלנו. כל האירועים בחיינו הם שיעורי נשמה וביום פענוח עלילת הגל, הלך שמים מאפשר לחקור לעומק את טבע הדברים כדי שנוכל להתהלך זקופי קומה כאן על פני האדמה ולממש את מה שבאנו לעשות בגוף הזה. האנרגיה של הנביא, המורה המחובר במודע לנשמה מגיעה היום כדי לעזור לנו להכיל את הכאב שאנו מרפאים עם המגשר. לשם כך הוא מאפשר ליצור מרחב נעים לחקור בו את עצמנו, להתרחב ולהתחבר לכוח פנימי עצום. כדי להגדיל את פולס החיים הלך שמים מלמד להגביל בהחלטיות את כל מי ומה שמרוקנים אותנו אנרגטית.

בשער של 'נפילת האסימון', הלך שמים מחבר לאסרטיביות נחושה וישירה ומלמד להגיד "לא" בהיר ותקיף לכל מה שלא מתאים לנו. ביטול עצמי אינו מאפשר לשמוע את הקול האותנטי. הוא מזמין להגדיר בבהירות מה אנחנו מוכנים להכניס עכשיו אל תוך חיינו ולאילו דברים אנחנו מציבים גבול ברור, כולל להרגלים ממכרים שמחלישים אותנו כבר שנים. ביום ה'תובנות' ננשום הלך שמים לתאי הגוף, נתכנס פנימה ונרגע. אז נתחבר לרצונותינו האותנטיים ונבקש את הדרך ליישמם באומץ ובחמלה. ננשום, נגדיל את הערנות והריכוז ברגע הזה ונרחיב את מודעותינו בנוגע לתהליכי החיים בכלל ולדרכינו בפרט עכשיו.

בליבו של כל אחד מאתנו קיים מקום טהור ואוהב שמחובר לנשמה העצומה ושלא ניתן לגעת בו. הקוסם היום מחבר לרצון הלב ועמו מצית את אור הנשמה. אתגר המגשר יכול להוביל ללידה מתחדשת בדרך ההתנהלות שלנו. כדי שנוכל למות להרגלים של שנים ולהיפתח להזדמנויות חדשות, הקוסם מלמד שהידע כולו קיים בתוכנו והגיע הזמן שנקלוט שלא משנה מה קורה במציאות שלנו, אנחנו יכולים להתמודד אתו, טוב יותר או פחות, אבל יכולים! הקוסם מגדיל את האמון בנשמתנו וביכולת שלנו לדעת איך לפעול.

בגל הנחש אנו לומדים לבטא את הייחודיות שלנו, גם אם איננו עומדים בקריטריונים החברתיים והנורמטיביים. לבטוח באינטואיציה ולהפחית את הצורך באישורים ובכותרות מהסביבה. בשער של ה'פינישים', הקוסם בצניעות ובפשטות מאפשר לנו להכיר ביש הריאלי בחיינו ומגדיל את הביטחון בכך שאנחנו תמיד יודעים הכי טוב מה נכון לנו. היום ננשום את הכוהנת הגדולה לתאי הגוף ונבקש להכיל את שחרור הישן, המעבר לחדש ואת השינויים המתרחשים עכשיו. ננשום ונתחבר לעוצמת הנשמה בגוף.

בשער היום הנשר מלמד שמה שעדיין מעכב את החיבור לחיות ואת שחרור הישן קשור ביכולת לשמור על פרספקטיבה רחבה ולחיות בפרופורציות ריאליות. הנשר מרחיב את חשיבתנו לחשיבה אובייקטיבית שהיא מעבר לסיווגים אישיים אוטומטיים של טוב ורע, שווה ולא, עליון ונחות. אתגר המגשר מציף אותנו בכאב והנשר מזכיר שהפצע המדמם הוא תמיד שיעור נשמה משמעותי. ברגע שמרפאים אותו, שפע של אפשרויות צצות במשחק החיים המרתק. במקום הניטראלי הזה ניתן להפחית את ההימצאות בקטבים הקיצוניים ולגלות שלמעשה, בכל רגע קיימות אפשרויות עבורנו.

ביום השחרור הסופי לקראת לידתנו המחודשת, הנשר מלמד לבחור במודעות באירועים השוטפים וזאת במקום לנוע מתוך אוטומט דפוסי עיוור. הוא גם מזכיר לעשות תמיד את מה שליבנו חפץ, בלי לכפות על עצמנו מצבים או לפעול מתוך אשמה או קורבנות. כשאנו מרגישים שמכריחים אותנו מהחוץ לעשות דברים, אנו אלה שמתנהלים בנוקשות לעצמנו ומשליכים את חוסר הסיפוק שלנו על הסביבה. הוא גם מלמד לאזן זמן עבודה של עשייה ופרויקטים עם זמן פנאי של בילויים מהנים ומנוחה חסרת עשייה. הנשר מאפשר להתבונן בפרטים המרכיבים את תמונת חיינו הרחבה, לבחור בזווית ראייה חיוביות ולחבר בין כל הפרטים לכדי שלמות מופלאה. היום ננשום נשר לכל הגוף, נקבל פרופורציות ריאליות בנוגע להיבטים במציאותינו ונתחבר לחלומותינו האותנטיים מרחיקי הלכת.

פתרון אתגר המגשר מגיע עם הלוחם העצמאי בשטח שנע בשחרור ובחן, משוחרר מהרגלים אוטומטים מעכבים. תהליך הריפוי בגל מוביל למקום בו אנחנו מצליחים להמעיט מחשיבות הראש התנודתי ולהגביר את החיבור לגוף ולידיעה האינטואיטיבית הקיימת בו. הנוכחות בגוף משחררת מאתנו תלות בחפצים, אנשים, קיבעונות והתמכרויות. ללוחם כוח פנימי עצום להילחם בכאב רגשי ובמוח הספקן שבתוכו ושסביבו ובפתרון הוא דוחף לצאת מאזורי הנוחות ולהעז להתנסות בדברים חדשים. במהלך הגל מתבהרים לנו צרכינו האינדיבידואלים ועימם התכנים החדשים שאנחנו רוצים עכשיו להכניס אל תוך חיינו והלוחם היום מבטא בנחישות אמת זו ויוזם חוויות חדשות מתוך נקודת מוצא בוגרת שאם יידרש, הוא מסוגל להתמודד עם 'טעויותיו'.

ריפוי הכאב הוותיק יחד עם השליליות האוטומטית שנבעה ממנו בונה אומץ בליבנו ולקראת סוף הגל אנו מבינים שהקול הפנימי יודע בדיוק את הדרך הנכונה עבורנו. תהליך הגל מגדיל את הערך העצמי שלנו שמוביל לזרימה בה אנו מבטאים וחיים את קולנו. גל הנחש מחבר לחכמת הנשמה ונותן לנו את הדרך ליישמה באומץ ואלגנטיות. היום ננשום לוחם ונראה את האפשרויות וההזדמנויות שכבר צצו בדרכנו. ננשום, נתחבר לעין הפנימית ובנחישות נכוון את עצמנו למימוש חלומותינו.

גל הנחש מסתיים בחגיגיות עם האדמה שמאפשרת להגשים, לממש ולהשמיע את צלילנו הייחודי. הנחש מגנט חיות, תשוקה וחיבר לרצון האינדיבידואלי והאדמה בסוף הגל מזמינה אותנו לגלם ייחודיות זו במציאות. אנו מתפתחים מנחש המזדחל בחושניות על פני האדמה ומחבר לגוף ולתענוגות החיים ומגיעים לאדמה יציבה ומקורקעת שמאפשרת ליישום ההשראה והרעיונות שלנו בעיתויים 'מושלמים' ביומיום. מנחש שמחובר לפולס החיים אל אדמה שמרחיבה עוד את הידע במוחנו כדי שנחברו לגוף ולחיים. לאחר שריפאנו כאב ואמונה שגויה עם המגשר, האדמה מזכירה

את מסלול ההתפתחות השלם של הפלנטה כולה, את הרצף שבתוכו אנו מצויים עכשיו וכיצד כל עניין, מפגש ועשייה הם חלק חשוב ובלתי נפרד מהפאזל הגדול. עם כל הכאב והקושי שאנו עוברים כאן כבני אדם במציאות הפיזית, האדמה מלמדת שדבר אינו מקרי ושכל מה שקורה הוא חלק מתוכנית אלוהית רחבה. היום אנחנו בוטחים בנשמתנו התסריטאית האמיתית של מציאות החיים ומתייחסים לכל חוויה כאל שיעור מלמד ומצמיח. התמדתנו הנחושה והיומיומית מייצרת שיתופי פעולה מפרים ופרקטיים שמאפשרים לחוויה בה "השלם גדול על סכום חלקיו". היום ננשום ונתמלא מכף רגל ועד ראש באנרגיית האדמה ונשים לב לסינכרוניות. ננשום ונפתח לדרכנו הייחודית ונברא אפשרויות משמחות באדמת חיינו. אמן!

החיים המודרניים מזמנים לנו לא מעט נקודות משבר, לא מעט רגעים בהם אנחנו תוהים מי אנחנו ב-א-מ-ת, מהי המטרה שלשמה אנחנו כאן - ואיך מה שעובר עלינו, כ-ר-ג-ע, משרת את המטרה הגדולה יותר שלנו - הנוכחות שלנו בעולם?

אולי הדבר עשוי להפתיע אתכם, אבל אתם לא לבד בתהייה הזו. למעשה, תהיה זו מעסיקה את האנושות, באשר היא, כבר אלפי שנים, ומפתחות הזמן של גלי המאיה מספקים את המפתח למענה התודעתי ללא מעט מהשאלות הללו.

היי,
אני טליה טוקר,
אומנית וחוקרת זמן, מהלכת בינות סלעי החיים ושרה את גלי הכוכבים החוקרת מזה חצי יובל שנים את לוח המאיה, באמצעותו כבר טיפלתי במאות אנשים (ואף הנחתי ברזיהם ובסודותיהם של הקודים השונים של לוח המאיה מאות אנשים נוספים).

כיום אני פותחת בפניכם את האפשרות ליהנות מחוכמת המאיה ובהתייחסות פרטנית אליכם! המדריך האישי לריפוי העצמי נותן לכם את הקודים האישיים שמאפשרים הרחבת המודעות, דרך מפתחות הזמן במפות המאיה האישיות ש-ל-כ-ם. אתם מוזמנים לפנות אליי באתר האישי בלחיצה כאן.