הכרת מבנה הגוף למניעת לחץ מקומי וכאב

כולנו מבנים הנדסיים שצריכים להתמודד עם כוח הכובד. שלא כמו מבנים סטטיים, יש לנו שרירים והם מאפשרים לנו לא רק תנועה, אלא גם התמודדות עם כוח הכובד במצב סטטי - גם אם אנחנו לא ישרים. כמובן שיש לזה מחיר! למה חשוב להיות ישרים? שימו לב להקבלה כאן להיבטים של הנפש: כשאנחנו ישרים כוח הכובד זורם בנו בשני כיוונים הלוך אל האדמה וחזור אל השמיים ובשני המקרים הזרימה מתרחשת בתוך הגוף שלנו - התוצאה היא תחושה של קלות - לא צריך להיאבק בכוח הכובד כי אותו כוח עצמו מעיף אותנו למעלה - הגוף כאילו עומד מעצמו. זו התחושה - רוצים את זה?

אז זהו שלא כולם בדיוק יודעים מזה ישר! או מה בכלל בגוף שלנו אמור להיות ישר - מהן נקודות הייחוס או יותר נכון מישורי הייחוס? הייתי אומר שלמעשה כמעט אף אחד במרחב שלנו לא יודע מה זה להיות ישר או לפי מה בכלל מודדים את זה. אז הנה כמה נקודות שיתחילו לתת לנו מושג מה זה ישר. קודם כל, ישר בתוך שדה גרביטציה זה מה שזורם בדיוק עם כוח הכובד. השקול של כוח הכובד הוא קו אנכי לכיוון מרכז כדור הארץ. זה מגדיר לנו מה זה ישר. עכשיו השאלה מה זה אומר לגבי הגוף שלנו, כלומר איפה הקו הישר הזה אמור לעבור? לכאורה זה פשוט: תכניסו את הקו הישר הזה לתוך הגוף ותראו איפה הוא עובר. אז זהו שאצל כל אחד הוא עובר בחלקים קצת אחרים של הגוף. איך נדע מתי זה נכון? או איך זה אמור להיות כך שתהיה לנו יעילות פיזיקלית? להזכירכם היעילות הפיזיקלית מתרחשת כאשר הכובד שלנו או המשקל שלנו זורם למטה וישר למעלה דרך אותו קו. זה קורה רק כאשר הקו הזה אכן אנכי לאדמה בדיוק כמו כדור שזורקים בכוח לאדמה והוא קופץ ישר למעלה רק אם הוא נזרק ישר למטה. אם הוא נזרק באלכסון לאדמה אז הוא כבר לא חוזר באותו קו אלא ב-90 מעלות לזווית הפגיעה שלו (פיזיקה).

כשאנחנו מנסים בדמיוננו להעביר את הקו האנכי הזה בתוך גוף של מישהו אנחנו רואים בד"כ שאין סימטריה משני צידי הקו, כלומר הוא לא חוצה את הגוף בדיוק באמצע שלו כך שמשקל הגוף לא זורם לאדמה כמו קו ישר אלא בצורה אלכסונית אם לצד אחד או לצד שני ואם קדימה או אחורה. אפשר לבדוק את זה בקלות על תמונות. תעבירו סרגל בצורה אנכית לאורך הגוף העומד ותראו שאין שום מקום שבו הקו יכול להיות אנכי לאדמה ומחלק את הגוף לשניים בצורה סימטרית.

בזה מטפלת האינטגרציה המבנית של רולף - היא יודעת לאפשר לגוף להתיישר ולהתארגן כך שקו האמצע יחצה את הגוף בצורה סימטרית מה שאומר שמשקל הגוף יזרום למטה וחזרה למעלה דרך הגוף ולכן נחווה קלות כאילו הגוף עומד מעצמו.

כדי לאפשר לכם לעשות צעד אחד בכיוון זה, אגדיר לכם את נקודות הייחוס העליונה והתחתונה המבטאות את מיקומו הנכון של הקו האנכי שאקרא לו מעתה ציר האמצע. נקודת הייחוס העליונה היא הקדקוד ואת הקדקוד מוצאים כשמעלים קו אנכי משתי האוזניים בו זמנית והנקודה העליונה בה הם נפגשים (המגע לא מתנתק מהראש אלא מתעגל איתו כלפי מעלה) היא הקדקוד. נקודת הייחוס התחתונה, היא לא נקודה אחת, מאחר ואנחנו עומדים על שתי רגליים, אז יש אחת בכל כף רגל והיא נקראת קידמת העקב. בסרטון ציר האמצע ותרגיל המעלית שלפניכם תוכלו לקבל הסבר מפורט היכן נמצאת קדמת העקב והיכן נמצא ציר האמצע וכמו כן תקבלו תרגיל מתוך הגישה הזו תרגיל להמחשה ולשימוש בציר המרכזי. למתעניינים בגישה זו יש אפשרות לרכוש סט קצר של תרגילים לבניית ציר האמצע.

בחלק הבא נסביר את הייחודיות של האינטגרציה המבנית לעומת למשל טכניקת אלכסנדר או כל שיטה אחרת שהזכרתי אשר מתייחסת ליציבה נכונה.

מבחינת הבנת או הגדרת יציבה נכונה יש פחות או יותר זהות, אך בפרקטיקה יש הבדל גדול!
ודאי נוכחתם שלא פשוט רק בגלל שקיבלתם את ההנחיה המדויקת - לבצע את הנדרש בתרגיל המעלית. וודאי נוכחתם, ששוב ושוב אתם עושים את אותה טעות. כל אחד והטעות שלו. אחת הסיבות שמייצרות את הטעות הזו, הוא מצב אורך השרירים. אורך השרירים שלנו כאשר הם במצב משוחרר, מוגדר למעשה ע"י אורך המעטפת של השריר - אותה רקמת חיבור שלאחרונה נעשתה כל כך מפורסמת הפאסיה או יותר נכון המאיו פאסיה (Myofascia). המעטפת הזו שמהווה מאין שק שעוטף את השריר היא בסך הכול רקמת חיבור דקה שנראית כמו ניילון נדבק וגם מתנהגת קצת בדומה לניילון נדבק לפחות בהיבט מסוים. פאסיה כזו עוטפת כל איבר בגוף מרמת התא ועד מבנים שלמים כמו כלוב הצלעות. אבל אנחנו מתמקדים בפאסיה שעוטפת שרירים. מכיוון שהיא מושפעת מאוד מאופן ההתנהלות הגופנית שלנו. כך למשל אדם שרוכן אל מול המחשב והראש שלו נוטה קדימה - הוא למעשה למשך שעות ארוכות מכווץ שרירים מסוימים ומותח שרירים אחרים. לשתי התופעות יש השלכות או תוצאות עגומות עבורנו: כיווץ מתמשך וחוזר על עצמו, יוצר קיצור של הפאסיה ע"י הידבקויות של כפלי הפאסיה אחד לשני. ומתיחה מתמשכת וחוזרת על עצמה של שריר מסוים מחלישה את הפאסיה שלו ואף את השריר עצמו!

אותם קיצורים בפאסיה, למעשה מגדירים עכשיו מחדש את אורך השריר והמשמעות היא שיש לנו עכשיו שריר קצר יותר ממה שהוא אמור להיות ובדיוק משום כך, קשה לנו כעת להתיישר או להחזיק יציבה ישרה לאורך זמן, שכן אותה פאסיה שאנחנו מותחים על מנת להתיישר, מושכת אותנו חזרה לתבנית שבנינו לעצמנו במו יציבתנו!

שיטת האינטגרציה המבנית של ד"ר רולף עוזרת לנו ע"י פתיחת אותן הידבקויות/קיצורים בפאסיה ומאפשרת לשריר לחזור לאורך הנכון שלו. ד"ר רולף הייתה הראשונה שגילתה את האפשרות הזו להאריך את הפאסיה כמו גם את המשמעות של האפשרות הזו. (אגב היא לא הייתה רופאה אלא מדענית ברמה הגבוהה ביותר בתחום הביוכימיה ואח"כ גם בפיזיקה גרעינית).

הארכת השרירים מחדש לאורך המקורי והנכון, מאפשרת כעת למטופל/תלמיד לבצע את התנועה הנכונה כפי שהשיטה שלה מגדירה ואשר כאמור אינה שונה במהות מההדרכה בטכניקת אלכסנדר. ההבדל, בכך שמי שאצלו הפאסיה באורך הנכון, יכול להתיישר ולבצע תנועה נכונה, בקלות! ולכן גם קל לו יותר לבנות תבנית חדשה של תנועה נכונה.

כאן אנחנו חוזרים לעניין הבחירה להשתנות:
רוב המטופלים מגיעים לשיטה בגלל ששמעו על יעילותה במצבים של כאבי גב וחוסר סימטריה שהולכת וגדלה כמו במצבים של עקמת. הם בד"כ פחות שמעו על כך שיש כאן הזדמנות לשנות את העולם המתחילה משינוי פנימי. ניקח שוב לרגע את הדוגמא של אדם הרוכן קדימה אל מול המחשב. הראש קדימה והצוואר לכן סובל - הוא סובל כי כשהראש קדימה על שרירי הצוואר לשאת את משקל הראש במקום שהראש יהיה מונח מעל בית החזה.

הדבר הראשון שיציבה כזו מסמלת היא ניתוק בין הראש לגוף. כאילו המערכת שלנו קבעה קטגורית שהראש חשוב יותר! ככל ששרירי הצוואר מתקשחים וניזוקים מהפוזיציה, הם מאבדים את היכולת להפנות את הראש בקלות, הולכת ומסתמנת כאן נטייה להיצרות בנקודת המבט! מה שמתחבר כמובן להיות אדם עקשן (קשה עורף), פשוט בגלל שהצר לעצמו את טווח התנועה החופשית של הצוואר ובכך צמצם לו את נקודות המבט על העולם למנסרה צרה של אפשרויות. הפתיחה של אפשרויות התנועה של הצוואר והראש ע"י פתיחת הידבקויות בפאסיה של שרירי הצוואר ושרירים נוספים המחברים בין הראש לגוף, תייצר יכולת תנועה חדשה.

השילוב של הנחייה ברורה היכן אמור להיות הראש ביחס לגוף וכיצד אמורה להתרחש בו תנועה, יכולים בשילוב עם הפתיחה (של ההידבקויות) - לשנות את עולמו של אדם. בעקבות השינוי, אדם יכול להרגיש נעים יותר, להיות בעל חופש תנועה גדול יותר, להגיע לזוויות מבט חדשות בקלות, ולהיות בעל חיבור נכון בין האדמה התומכת (דרך הגוף שלו) לבין הראש.

כל אלה לא יישמרו לאורך זמן אם אדם לא ישמיש את האפשרויות החדשות האלו, אם הוא פשוט יעדיף לחזור אל הישן והמוכר ויצמצם עצמו מחדש. השמשת האפשרויות כרוכה בדיוק בתרגול סדרת התרגילים לבניית הציר המרכזי או מערכת תרגילים מקבילה, עד שהיציבה והתנועה הנכונה הופכים להיות האוטומט החדש.

להרחבה לגבי כיצד פותחים פאסיה מוזמנים לקרוא כאן.

אבי בחט, מטפל באינטגרציה מבנית למעלה מ-30 שנה. מכשיר מטפלים בשיטת האינטגרציה המבנית של רולף על פי גישתו הייחודית.