כל הדרכים מובילות ליוגה

יש בלבול רב בקרב העוסקים ביוגה כיום. שיטות שונות ורבות, מורים שונים ורבים, ערבוב מושגים וזילות של האלמנטים הרוחניים. ממש אינפלציה של ענייני מדיטציה. מאמר זה, ואלה שיבואו אחריו, נועדו לשפוך מעט אור על ההיסטוריה והמקורות של היוגה, לטובת מי שרוצה לקבל מבט מקיף יותר על היוגה, מעבר לשיטה זו או אחרת.

נעשה כל מאמץ לדייק בכתיבת החומר, ותמיד נשמח ללמוד משהו חדש. בהמשך, נביא כאן מילון מונחים בסיסי ליוגה, נתעמק בדארשנת (פילוסופית) היוגה ומשמעותה, וננסה להבין את היחסים בין יוגה, רוחניות ודת. נסקור את התפתחות שיטות היוגה המוכרות לנו כיום בארץ ובעולם, נכיר אנשי מפתח ושיטות ביוגה העולמית, נשתעשע עם היוגה והסלבריטאים המזוהים איתה, כמו סטינג, מדונה, כריסטי טרלינגטון, דונה קארן, פול סיימון ואחרים, ונלמד תרגילי יוגה בסיסיים.

פירוש המונח "יוגה" בשפת הסנסקריט הוא "שילוב, איחוד". שילוב זה אמור להיווצר בין האלמנטים המרכיבים אותנו כיצורי אנוש תבוניים: גוף, רוח ונפש. כאשר נוצר אותו שילוב נכסף, ייווצר גם השילוב הממשי בינינו לבין המהות התבונית הכללית, הגדולה, האלוהית, האוניברסלית.

פילוסופית היוגה היא אחת משש "דארשנות", שיטות פילוסופיות הודיות קלאסיות. כדאי לדעת שיש הבדל בין התפישה המערבית של "פילוסופיה", לבין מה שקרוי דארשנה. הדארשנה היא אסכולה חשיבתית, המבוססת על התנסות מעשית. הפילוסופיה מבוססת על ספקולציה מחשבתית.

ה"יוגה דארשנה" אינה דת או כת. היא אינה מחייבת אמונה באל מסוים, לבוש מיוחד או התנזרות. היוגה תופשת את קיומנו עלי אדמות בתור מסע מרתק ומפרך, עתיר מטלות ותובנות. המסע הזה יכול להפוך אותנו למהות אנושית טובה יותר, להיות מודעים יותר לעצמנו, לסובב אותנו, ולכוחות שיצרו אותנו ואת העולם. היוגה היא שיטה מעשית מאוד. הטקסטים הקלאסיים של היוגה מפרטים את הכלים, התהליכים, הדרישות, היתרונות והקשיים העומדים בפני ההולכים בדרך היוגה, במסע המרתק אל המטרה: מהות גבוהה יותר, ידיעה אמיתית, שחרור מקיום מוטעה ומותנה.

ההולך בדרך היוגה נקראים "יוגי" - גבר, או "יוגיני" - אשה. דארשנת היוגה מציבה דרישה בסיסית מהרוצים להשתתף במסע להשגת אותה מהות טובה וגבוהה יותר: עבודה עצמית אינטנסיבית, ממושמעת וסדירה לאורך זמן רב. לימוד והתנסות אישית, כנה ואמיתית. התנאי הראשוני הוא תרגול (קיום) סדיר של עקרונות השיטה, בהתאם ליכולת המתרגל.

יש הרבה גישות ופירושים לפילוסופית היוגה, שהיא "מאפשרת" ולא "מגבילה" במהותה. גישות אלה מראות דרכים שונות להגיע לאותה מטרה סופית נכספת, בהתאם ליכולת, לנטיות-הלב ולאפשרויות הפתוחות בפני בני-האדם העוסקים והרוצים לעסוק ביוגה.

רוב שיטות היוגה המוכרות כיום, נובעות מתיאורית "8 השלבים של היוגה – אשטנגה יוגה". התיאוריה נערכה וסוכמה בכתב על ידי היוגי והוגה הדעות פטאנג'לי, שחי ופעל בערך בשנת 200 לספירה. שמונה שלבים אלה כוללים הנחיות לאורח-חיים יוגי: ממה להימנע ומה לקיים (מצוות "אל תעשה" ו-"עשה", המוכרות לנו גם מהמסורת היהודית שלנו). השלבים כוללים תרגול גופני, תורת הנשימה, יכולות הריכוז, מדיטציה והשגת המטרה, ה-"סמדהי" - שלב ההארה, השילוב עם התודעה העליונה.

באמנות ובחכמה רבה, סיכם פטאנג'לי ב- 195 סוטרות (פסוקים) פילוסופיה ופסיכולוגיה, מתודיקה ופרקטיקה. הטקסט שחיבר קרוי "היוגה סוטרה של פטאנג'לי", והוא קיבל מעמד עצמאי של "דארשנה" - שיטת מחשבה עצמאית רשמית. ככל הידוע למרבית החוקרים עד היום, פטאנג'לי לא הגה את האינפורמציה הזו בכוחות עצמו, אלא סיכם וערך חומר ידוע, עם תוספות משלו. אין זה מפחית מחשיבותם של פטאנג'לי או הסוטרות. זוהי שיטה מובנית, מדויקת, יעילה וניתנת לביצוע. שיטה לחיים טובים יותר, עם פחות סבל וכאב, לתודעה בהירה יותר, לראיה נכונה של המציאות - וגם של מה שמעבר למציאות החומרית היומיומית.

שתי הגישות המוכרות ביותר לדרך היוגה בארץ וגם בעולם, הן האת'הא יוגה וראג'ה יוגה. האת'הא יוגה, על פי פירושה המוכר, כוללת שיטות של תרגול גופני, המשתמשות במדע הנשימה ובריכוז, כדרך לשיפור עצמי. ראג'ה יוגה, על פי פירושה המוכר, עובדת על השלבים הגבוהים יותר של התודעה, כולל השלבים המובילים למדיטציה. יש הטוענים ששתי גישות אלה הן למעשה שני חלקים של אותה גישה, ושהן משלימות זו את זו.

מטרתן של שיטות התרגול הגופני, האת'הא יוגה, היא לנקות, לחסן, לתקן, לחזק ולשפר את הגוף ומערכותיו, מבחינה פיזית ואנרגטית. הן נבדלות ביניהן בעיקר בסגנונות התרגול הגופני, בעוצמתו, באינטנסיביות ובדינמיקה שלו. ועל ידי השגת המטרות הללו, להכשיר את הגוף והתודעה ששוכנת בו (בגלגול הנוכחי) לרמה גבוהה יותר של תרגול, לראג'ה יוגה.

מטרתן של שיטות הריכוז והמדיטציה של היוגה, ראג'ה יוגה, היא, לאחר הכשרת הגוף והתודעה, להביא את התודעה לראיה נכונה של המציאות, בלי ללכת שולל אחר האשליות למיניהן, ובלי להשתעבד להנאות החושים או להטרדותיהם.

שיטות יוגה נוספות הנחשבות קלאסיות, הן "ג'נאנה יוגה" - יוגה של הידע, "קארמה יוגה" - שירות ללא בקשת תמורה, "בהקטי יוגה" - האמונה והדביקות באלוהות, "טנטרה יוגה" – אשר מה שמכירים ממנה בעיקר (ולא בצדק) זה את השימוש בגוף והנאות החושים כמכשיר להארה, "מנטרה יוגה" – יוגה של שימוש במנטרות, וכן "קריה יוגה", "לאיה יוגה", "קונדליני יוגה", ועוד.

בישראל מוכרות כמה שיטות של יוגה: אשטנגה ויניאסה יוגה, איינגר יוגה, ויני-יוגה (שיטת דסיקשר), שיווננדה יוגה, בריגו יוגה, ואחרות. יש הרבה מורים, הרבה שיטות והרבה שמות. יש כמובן גם שיטות הקרויות על שמו של אדם זה או אחר בני זמננו. המטרה המוצהרת של כל הגישות והשיטות ליוגה היא זהה - להשיג את מטרות היוגה שהזכרנו קודם. עם התגברות הדרישה ליוגה בעולם כולו, בעיקר בעשרים השנה האחרונות, התפתחו עשרות ומאות של אסכולות ושיטות. רוב שיטות היוגה העכשוויות, משלבות חלקים שונים של הגישות הקלאסיות.

מומלץ מאוד לכל תלמיד יוגה רציני להכיר את המקורות של היוגה. היוגה סוטרה של פטאנג'לי קיימת במספר תרגומים ופירושים. כדאי להכיר, להשוות, לחקור, ללמוד.

שלכם ביוגה -
גלעד חרובי


* גלעד חרובי הוא המייסד והמנהל של "אשטנגה יוגה - המרכז הישראלי", ועוסק ביוגה 18 שנה. הוא מורה מוכר בארץ חו"ל, ומורה ראשי בקורסי המורים שנערכים במרכז.