התולעת

במציאות יש רגעים שאנחנו מרגישים כמו בחלום. בדרך כלל, אנו מקשרים מקרים מציאותיים לחלום כשדבר נעים מגיע אלינו - אהבה, הצלחה, רווח. הרגעים הנעימים והמשמחים שלי הם התחושה של ביחד, כהפך ללבד. התחושה של קירבה לבני אדם אחרים, מציאת מכנה משותף המצית אהבה לחבר או חברה, לעובר אורח ובכלל לבריות.

באחד הערבים פגשתי את חברי הטוב, כשבכוונתנו לדון בעניינים הקשורים בעשייה משותפת במצפה-רמון. קבענו לשבת באחד מבתי הקפה בתל-אביב ובמהלך חילופי הדברים בינינו, פנה אלינו בחור צעיר בשאלה. הבחור, הלבוש שחורים כמקובל בעולם החרדי, התנצל בקביעה בנושא הקשור לשוני בינו לבינינו. ואנו הבהרנו לו כי הוא זה שמבליט את השוני שבו בהערתו וכי ההתרשמות שלנו ממנו כי הוא אדם מסודר, נקי וכזה המחפש את האמת. הסברתי לו כי איני מתרשם מסגנון לבושו אלא דווקא מאופן לבושו הקפדני, המסודר והמכובד. לסיכום הפגין את ידיעותיו והמשיל את היהודי לתולעת. זה למה? כי התולעת וגם היהודי, תכונותיהם הבולטות נובעות מפיהם. היהודי בדבריו, והתולעת בכך שהיא מכרסמת כל ימי חייה. חברי לא קיבל את ההשוואה ואני נזכרתי כי כמה ימים קודם פתרתי חלום בו הופיעה תולעת. עוד רבות אספר על משמעות החיות השונות בחלום, ובחרתי לפתוח סדרת מאמרים זו בתולעת.

חיה קטנה זו, משמעות רבה לה, ואכן כל מה שיודעת היא לעשות הוא לכרסם ולכלות. התולעת תכרסם בעץ, עד שיתפורר. תכרסם בפגר עד שיתכלה ותכרסם את גוף המת עד שלא יוותר ממנו דבר. משמעות הכליה המוחלטת מועברת בצורה סמלית בחלום, ותפקידה של התולעת במציאות קיים במסר החלומות. התולעת כאילו באה לסמל את סיומו המוחלט של תהליך. אם ניקח לדוגמא את קיומו של הגוף, נמצא בתחילה את הלידה, לאחר מכן באה ההתבגרות, אחריה ההזדקנות, ואז בא המוות. כדי לסיים את המלאכה עד תום, באה התולעת ומכלה את השאריות. העניין סמלי משני כיוונים: האחד סיום מוחלט של רצף הוויה, והשני - האפשרות המוחלטת לתחילת הוויה חדשה. כי אם מעפר באת לעפר תשוב, והתולעת היא זו שמסיימת את התהליך ומביאה את חלקי הגוף חזרה אל עפר.

לכן, בכל פעם שתופיע התולעת בחלום, נדע כי מדובר בסיום מוחלט של תהליך, בסיום מוחלט של הוויה או תודעה. בזניחה מוחלטת של קיבעון או דפוס. נדע כי החלום מדבר על מצב בו יישאר בידינו חומר גלם ראשוני ליצירת מציאות חדשה.