המסע האולטימטבי

כולנו נועדנו לעשות דברים שונים ולהגשים גורל שונה. אם לא כך היה הדבר, הרי שכולנו היינו נולדים זהים (משובטים).

המסע האנושי האולטימטיבי הוא המסע להגשמת הייעוד האישי. בדרך יש הסחות רבות ולחצים רבים שגורמים לנו לעשות משך שנים דברים לאו דווקא שמתאימים לנו. רובנו חיים מרחק רב מן היעוד האישי שלנו. בגלל ריחוק זה אנו מרגישים מוחמצים, מרירים, שרויים באי-שקט מתמיד. רק הגשמת ייעוד בצורה מאוחדת מביאה לשקט פנימי אמיתי. הרגשה שהספינה בדרך ליעדה, שאין פיזור יותר ואין קונפליקטים.

האדם אינו נולד עם ספר הוראות שימוש. הוא צריך למצוא את הכיוונים, החוקים והכללים משך כל חייו. בדרכנו אנו מגיעים לצמתים שונים. בכל צומת אנו בוחרים כיוון להמשך; לימודים, בן-זוג, תעסוקה, מקום עבודה, מקום מגורים. כל החלטה כזו יוצרת בעקבותיה תהליך שרשרת שלם של מציאות חדשה עם צרכים, אילוצים, מאוויים ורצונות. ועם זאת יש לנו רגעים בחיים בהם אנו מרגישים שנועדנו לעשות ולהיות משהו אחר. רגעים של געגועים חסרי פשר למה שלא קיים עדיין.

סימני הדרך לייעודנו נמצאים בנו עצמנו. אם נוכל להסתכל בעצמנו במבט לא אישי נוכל לזהות סימני דרך אלה. לדוגמה, לחתול יש ציפורניים חדות, תנועה מהירה וגמישה, ראיית לילה ויום מצוינת, שיניים חדות ומעוקלות. ומה ייעודו של החתול? למתבונן מהצד נהיה ברור שייעודו הוא להיות טורף ובעיקר טורף לילי. פשוט, לא?

מדוע איננו יכולים להסתכל על עצמנו בצורה דומה? להסתכל על עצמנו בראיה לא אישית ולשאול: למה עוצבנו אנושית ואישית? מה המתנות והיכולות הייחודיות לנו מטבע בראייתנו? מה מתנות ויכולות אלו מרמזות על ייעודנו (כמו אצל החתול) מה אנו עושים שנותן לנו הרגשת של שלמות, ולא לרגע קצר? מה גורם לנו לרוממות רוח ללא הסבר וללא כוונה? באיזו עשייה אנו מאבדים את עצמנו ואת תחושת האגו שלנו? באילו מקומות אנו מרגישים בבית ואיננו יודעים מדוע? כל השאלות הללו מכוונות אותנו לגלות את מראי הכיוון הפנימיים שלנו מעבר לתרבות, מעבר לחינוך מעבר לתכנות. מתוך חקירה זהירה זו ומתוך הקשבה צרופה להרגשתנו אנו יכולים להתחיל לזהות למה נוצרנו ולמה נועדנו. מתוך היכרות עם אנשים שעברו תהליך זה אנו מכירים את רופא השיניים שהבין שייעודו הוא לצייר. את המנהל שהבין שייעודו הוא לעזור לאנשים להגשים את עצמם, את איש הפרסום שהבין שייעודו הטבעי הוא להקים תנועה חברתית לסיוע למשפחות במצוקה.

אם איננו קשובים לייעודנו אנו ממשיכים שנים רבות בעשייה שאינה מתאימה לנו ("נמשוך עוד 17 שנים עד הפנסיה"). במחקר שפורסם לאחרונה ב- JAMA (עיתון רפואי מוביל) פורסם שהגורם מספר אחד להתקפי לב בארה"ב איננו השמנה, או כולסטרול, או עישון אלא Job dissatisfaction

האחריות ללכת בדרך של תסכול והחמצה או לחתור באומץ לייעוד האישי - הוא בידינו.