לא צריך שתדליקו לו נר?

ישנן גרסאות וגישות רבות ושונות לשיטת ערבוב קלפי הטארוט. יש כאלו המשתפים את השואל בתהליך הערבוב, ויש כאלו שמעדיפים דווקא שהוא לא יהיה מעורב. יש את אלה שלא חוצים את הקלפים, ואחרים מתעקשים לחצות אותם אפילו תוך כדי ערבוב... יש הרבה גישות, ואני כותב כאן את הגישה שלי ומזמין אתכם לאמץ אותה.

אתחיל בכך שערבוב הקלפים הנו חלק מהחוקיות של המיקרו-מאקרו קוסמוס המתקיימת מהרגע שהשואל נכנס דרך הדלת. כיוון ששום דבר אינו מקרי מאותו רגע גם ערבוב הקלפים אינו מקרי. לכן מצד אחד אנו לכאורה לא יכולים לטעות בתהליך הערבוב, כי הרי גם הטעות שנעשה היא לא מקרית, אך מצד שני אני מאמין שצריך שתהיה מסגרת אחידה ושנדע מה אנו עושים ומדוע. לכן ערבוב הקלפים הנו תהליך טקסי שחשוב גם לשואל, גם לקורא בקלפים וגם מבחינה מיסטית.

ערבוב הקלפים מתחלק לשני חלקים: החלק בו אנו מערבבים את הקלפים והחלק בו השואל מערבב את הקלפים. אך לפני שאנו מערבבים את הקלפים... האם לא שכחנו משהו? השואל עומד להגיע בעוד כמה דקות וזה הזמן לבדוק שאנחנו מוכנים. לא, אני לא מתכוון שעכשיו זה הזמן להתאפר או להיכנס למקלחת. עכשיו זה הזמן ליצור אווירה נכונה לקראת הקריאה בקלפים.

אני אישית לא ממש טיפוס של טקסיות, קטורות, מטפחות על הראש ועניינים שכאלה. כששואלים אותי: "מה לעשות לפני שהשואל נכנס? להדליק נרות? מרווה? קטורות? אולי הכל ביחד?" אני עונה בדרך כלל שאני ממליץ פשוט להדליק את האור, במיוחד כשאנו עושים קריאה בקלפים בשעות הערב.

אבל בואו נחזור לרגע שבו השואל נכנס לחדר. מה שחשוב לדעתי הוא ליצור מרחב שונה, מרחב שיוכל להכיל את הטקסיות של הקריאה בקלפים וליצור אווירה רגועה. נסו לדמיין את הלקוח שלכם נכנס לאותו מרחב, ונסו לחוש את מה שהוא יחוש כשהוא ייכנס בפעם הראשונה: האם הוא רואה מחשב דולק? את הנעליים של הילד זרוקות בפינה? אילו תמונות תלויות על הקיר? מה הוא שומע כשהוא נכנס? וכמובן, היכן אתם עומדים לערוך את הקריאה בקלפים? האם יש מפה על השולחן? האם הכיסאות נוחים?

כל אלו לא ממש ישפיעו על הקלפים שייצאו, אולם כניסה חלקה למקום נייטראלי, בו אין גירויים מעולם היום-יום, יכולה לשנות את האווירה ולאפשר לשואל להיכנס לאווירה הנכונה.

למרות הציניות שהפגנתי קודם, וסליחה על כך, אני כן ממליץ להדליק נר ואני ממליץ שכשאתם עושים זאת לבקש שהדלקת הנר, כמו בקידוש של יום שישי, תעשה עבורנו הבדלה בין מה שיש מחוץ לחדר ובין המרחב בו אנו עושים את הקריאה. הנר המומלץ מבחינתי הוא נר לבן פשוט כיוון שנר שצבעו לבן, יותר מכל צבעי הנרות האחרים יכול להכניס אנרגיה של הבדלה.

אז עכשיו אנחנו מוכנים. הלקוח נכנס בדלת, התרשם, נרגע, התיישב (כוס תה, אגב, זה רעיון לא רע). דיברתם כמה דקות כדי להגדיר איזו שאלה הוא רוצה לשאול, ועכשיו אתם ניגשים לטקס ערבוב הקלפים...

טקס ערבוב הקלפים מתחיל כשאנו מערבבים את הקלפים. את השלב בו אנו מערבבים את הקלפים יש צורך לחלק לשני שלבים:

בשלב הראשון, עלינו "לאפס" את הקלפים. להוציא מהם את השאריות מהקריאות הקודמות. איך עושים את זה? פשוט. כשאנו מערבבים את הקלפים אנו צריכים לערבב אותם ולא לחשוב על כלום. פשוט לערבב תוך ידיעה שבתהליך ערבוב זה אנו מוציאים מהם את השאלות הקודמות ומנקים אותם. כשאני מערבב את הקלפים בשלב זה אני ממש אומר לעצמי (בלב כמובן) "כלום, כלום, כלום......". כשאנו מרגישים שסיימנו לערבב את הקלפים אנו יכולים לעבור לשלב הבא.

השלב השני ממשיך מייד לאחר שסיימנו "לאפס" את הקלפים. אנו ממשיכים לערבב את הקלפים והפעם אנו חושבים על השאלה אותה הגדרנו קודם ואותה אנו מפנים לקלפים. בדרך זו, אנו "מכניסים" את השאלה לקריאה ואני ממליץ לחזור בקול על השאלה שהגדרנו תוך כדי הערבוב. אנו נמשיך לערבב את הקלפים עד לשלב בו אנו מרגישים שהסתיים שלב זה ושאפשר לעבור לשלב בו השואל מערבב את הקלפים.

החלק בו השואל מערבב את הקלפים:

לאחר שסיימנו את ערבוב הקלפים אנו מעבירים לשואל את החפיסה ומבקשים ממנו שיערבב את הקלפים תוך שהוא חושב על השאלה. התפקיד שלנו כאן הוא למקד את השואל ולדאוג שלא יעלה תוך הערבוב על נושאים אחרים כמו משחק הכדורגל של בית"ר ירושלים, או אירוע מהאח הגדול. במקרה שהוא מעלה נושאים אחרים אנו צריכים להזכיר לו שאנו עושים קריאה עבורו ולא עבור בית"ר ירושלים או האח הגדול. כשהשואל מרגיש שהוא סיים הוא מחזיר לנו את הקלפים וכאן מסתיים שלב הערבוב.

הערה ראשונה – ההתנהלות עם הקלפים צריכה להיות תמיד ביד שמאל:

עניין זה תקף גם כשאנו מחזיקים את הקלפים וגם כשהשואל מחזיק אותם. חוץ מערבוב הקלפים, כל שלב בו השואל או אנחנו נוגעים בקלפים - לרבות העברת הקלפים לשואל (וחזרה), הוצאת הקלפים, חציית הקלפים - צריך להיעשות עם יד שמאל. מדוע יד שמאל? כיוון שיד שמאל קשורה עם האונה הימנית, האינטואיטיבית, ואותה אנו רוצים להפעיל כשאנו עושים קריאה בקלפי טארוט. הבהרה חשובה: ערבוב הקלפים הוא תהליך אינסטינקטיבי, לכן הערבוב צריך להיות טבעי, כפי שאנו רגילים, ולא בהכרח ביד שמאל.

הערה שנייה – לא לשכוח שצריך תמיד לסיים את טקס ערבוב הקלפים:

כאשר הקלפים מוחזרים לנו לאחר שהשואל סיים לערבב אותם, מסתיים שלב הערבוב. חייבת להיות הפרדה בין החלק של הערבוב לבין החלק של הקריאה שיבוא לאחר מכן. לכן, כאשר השואל מסיים לערבב את הקלפים הוא צריך להחזיר לנו אותם (כמובן ביד שמאל) ואנחנו צריכים לסמן לעצמנו שטקס ערבוב הקלפים הסתיים. מה שהלקוח יראה זה אותנו לוקחים את הקלפים ו"רק" מסדרים אותם (חשוב - לא מערבבים אותם, רק מסדרים) כך שהם יהיו אחידים, ישרים ובחבילה אחת. אולם אנחנו, תוך כדי תהליך הסידור, עושים לעצמנו סימון קטן: "הסתיים תהליך הערבוב". רק לאחר מכן, אם צריך, אנו ניתן לשואל לחצות את הקלפים.

הערה שלישית - חציית הקלפים איננה חלק מתהליך ערבוב הקלפים:

חציית הקלפים איננה חלק מתהליך ערבוב הקלפים, אלא היא חלק משלב הקריאה עצמו. לכל סוג קריאה יש הוראות חצייה המאפיינות אותו. יש קריאות בהן חוצים לשני חלקים, ובאחרות חוצים לשלושה או אפילו לחמישה חלקים. יש קריאות בהן עושים מניפה ויש קריאות בהן לא חוצים כלל.

© מנדלבוים שגיא עוסק בהומיאופתיה קלאסית, מנהל פורום טארוט בוואלה! בעל ניסיון של 17 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.