פעמים רבות מידי אני פוגש בנטייה הלא בריאה, הקיימת אצל כולנו, למהר ולעשות את קריאת הקלפים עצמה. למהר ולהוציא את הקלפים, לפרוס אותם על השולחן ואז כשהקלפים מונחים לדבר. הרי לא מקציבים לנו זמן, אז מדוע שלא נעצור לרגע ונשאל את השאלה החשובה ביותר: מה אנו בעצם רוצים לשאול? לפני שאנו רצים עם התשובה, בואו נוודא שאנו יודעים באמת מה מציק לשואל - האם יש רובד נוסף לשאלה שהוא שואל? מה בעצם אנו באמת רוצים לשאול את הקלפים?
אז לפני שאנחנו מתחילים את הקריאה, לפני שאנו מערבבים את הקלפים ולפני שהכול מתחיל, בואו רגע נעצור ונשאל את עצמנו: האם אנו שואלים את השאלה הנכונה?
אני יודע שרבים בשלב זה מרימים גבה ואומרים: "נו, בוודאי שאני יודע מה השאלה, הרי אני שואל אותה! מדוע להתעכב?". אבל לפני שאנחנו קופצים לשלב הבא, עלינו להבין כי זהו השלב החשוב ביותר. זאת כיוון שאם לא נגדיר את השאלה נכון, לא רק שיהיו מקרים בהם לא נבין את התשובה, אלא שאנו עלולים להטעות את השואל ולתת תשובה שאיננה נכונה.
איינשטיין פעם אמר שהגדרת הבעיה לפעמים חשובה יותר מהפתרון. אמירה זו נכונה גם עבור הקורא בקלפים. לכן, לפני שבכלל נוגעים בקלפים, לפני שמוציאים אותם מהקופסא בה הם נמצאים? +עלינו להבין תחילה מה השואל רוצה לשאול ולנסח את השאלה שלו נכון.
הגדרת השאלה חייבת להיות מנוסחת בצורה חיובית בעיני השואל. במילים אחרות השאלה צריכה להיות מנוסחת בצורה כזו שהיא תענה בחיוב על משאלת ליבו של השואל.
לפני שאנו שואלים את הקלפים, עלינו לוודא כי השואל אכן מעוניין שהתשובה לשאלה תהיה חיובית.
עוד בוואלה!
שאלה שמוגדרת לא נכון
מה יקרה אם נגדיר לא נכון את השאלה? אתן דוגמא: בואו נאמר כי באה אלינו אישה השואלת: "האם בעלי בוגד בי?", וקלף התשובה שייצא הוא אס המטות. מה נגיד לה? התשובה המתבקשת תהיה כן! ולכך יש הרבה נימוקים טובים:
אס המטות תמיד נותן תשובה חיובית
האס קשור לתשוקה, ליצרים ומיניות - איך הוא יכול להתאפק שלא לבגוד.
תתבוננו בקלף. אתם רואים את סימבול הפאלוס (פאלוס = מזכיר את איבר המין הגברי). אם כך, מבחינה סימבולית זהו קלף העוסק במיניות וביצרים.
עכשיו, בואו נאמר שיצא הפעם הקלף 3 חרבות? מה נגיד לה? התשובה גם הפעם היא כן, וגם לכך יש כמה נימוקים טובים:
הכותרת של הקלף אומרת הכול "הרס וכשלון ידועים מראש". רק מהבנה בסיסית של שורה זו אפשר להבין שיש שם בגידה.
קלף 3 חרבות מייצג סבל, כשלון וכאב.
תתבוננו בקלף: הרי לא ניתן להגיד לשואלת כשיוצא קלף זה: "תראי איזה יופי, איזו שמחה הקלף מקרין, הרי ברור שהכול הולך להסתדר לך ואת עומדת להיות מאושרת". ברור שלא ניתן להגיד את זה, וזאת כיוון שהיא לא באמת הולכת להיות מאושרת וליבה עומד להישבר.
אם כך, אין לנו ברירה אלא להגיע למסקנה הבלתי נמנעת כי בעלה בכל מקרה בוגד בה, ובשביל זה אנחנו לא צריכים אפילו קלפים. מדוע? כיוון שלא משנה איזה קלף עומד לצאת הוא בכל מקרה יראה לה שהבעל יבגוד. הקלפים הרי לא טועים, ומה שקורה כאן הוא שבכל קשת האפשרויות שהקלפים נותנים לנו מ- אס המטות (אחד הקלפים הטובים בחפיסה) ועד 3 חרבות (אחד הקלפים הקשים בחפיסה) התשובה היא זהה: הבעל בוגד. ואם כבר אנו מגזימים אז בואו נאמר שכל הגברים בוגדים!
להיות קשובים
אז לפני שאנו הולכים ומאשימים את מחצית בני האדם בבגידה, בואו נבין מה לא היה בסדר - המקום בו שגינו היה שהשאלה לא הוגדרה נכון. בואו נחזור רגע אחורה לאותה אישה המגיעה אלינו ונראה מה לא עשינו נכון?
ובכן, לא הקשבנו. לא הקשבנו למה שהאישה רצתה להגיד, לפחדים האמיתיים שלה, למה שהיא רצתה לדעת באמת, למה שמציק לה. הבעיה היא בנו. לא השואלת היא זו שפותחת בקלפים ולא היא זו ששואלת את הקלפים, אלא אנחנו. היינו צריכים לשמוע את הבעיה ו"לתרגם" אותה לשפת הקלפים, ואין ספק כי לא עשינו את זה כמו שצריך.
אם היינו קשובים יותר, סביר להניח כי היינו מבינים שהשואלת רוצה לדעת האם בעלה נאמן לה. היא רוצה שהכול יהיה בסדר ולא מחפשת דרמות. לכן היינו צריכים לשאול את השאלה אחרת: היינו צריכים לשאול: "האם בעלי נאמן לי?"
כאן הכול ברור: במקרה של אס המטות הוא נאמן לאשתו. הכיוון החיובי של הקלף מראה שהכול בסדר והתשוקה של הבעל מופנה לכיוון אשתו אותה הוא גם מאוד אוהב. נראה כי אף אישה, במקרה זה, לא יכולה להתחרות באס המטות המייצג את התשוקה שיש לו לאשתו.
לעומת זאת, בקלף 3 חרבות, המייצג הרס וחורבן ידוע מראש, האישה אכן עומדת לגלות את דבר הבגידה ולסבול ואיפשהו זה כנראה היה ידוע מראש.
אז לפני שאנחנו ממשיכים הלאה לערבוב הקלפים, לפני שאנחנו מתחילים את הקריאה. בואו נעצור. אולי נכין קפה, תה וקצת נדבר. לא יזיק לבדוק מה הבעיה, מה כואב לשואל, ממה הוא מפחד וכדומה. לא יזיק להבין את התמונה הגדולה ואז לנסות לפתור את הבעיה, כיוון שככל שנבין יותר טוב מה השואל באמת רוצה לדעת, כך נוכל לשאול את השאלות הנכונות ולעזור לו יותר.
© מנדלבוים שגיא. עוסק בהומיאופתיה קלאסית, מנהל פורום טארוט בוואלה! בעל ניסיון של 17 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.
