מזון לנפש האדם

בזוהר הקדוש נאמר כי בדור הזה תחול התעוררות רוחנית כלל עולמית ולצד ההתפתחות הטכנולוגית יגדל הצורך במגע אנושי ובמזון לנפש האדם. נבואה זו ידועה בחוג המקובלים ולראיה היא החלה להתרחש בעשור האחרון ומדי שנה היא מאיצה יותר ויותר. תחושת הרעב הנפשי במעט מזון לנשמת האדם מוצאת ביטויה בן השאר בקריאת מזמורי תהילים בכל יום, עניין סגולי מאין כמוהו שמושך אור גדול ושפע רב על האדם.

ספר תהילים הוא הספר הראשון הפותח את חלק הכתובים בתנ"ך וכידוע, הוא מיוחס לדוד המלך ככתוב בתלמוד הבבלי: "דוד כתב ספר תהילים ע"י עשרה זקנים: ע"י אדם הראשון, ע"י מלכי צדק, ע"י אברהם אבינו, ע"י משה, ע"י הימן, ע"י ידותון, ע"י אסף וע"י שלושת בני קורח" (מסכת בבא בתרא דף י"ד ע"ב). הספר מורכב ממאה וחמישים מזמורים שונים (קיים מזמור נוסף, קנ"א, שנמצא בין מגילות מדבר יהודה ושאינו נכלל בספר תהילים), שכל אחד מהם הוא יצירה עצמאית וסגורה בפני עצמה. לעומת זאת, חז"ל טענו שיש 147 מזמורים: "מאה ארבעים ושבעה מזמורים שכתוב בתהילים כנגד שנותיו של יעקב" (ירושלמי שבת ט"ז). ישנם הסוברים כי כנראה חז"ל ראו במזמורים א-ב , ט-י, ק"ו- ק"ז - מזמור אחד.

מתוך מאה וחמישים פרקי תהילים, חמישים הם יתומים, קרי, אין ייחוס בראשם למי שאמרם. את ספר תהילים נהוג לחלק כנגד חמישה חומשי תורה ומאה וחמישים המזמורים שבו מחולקים באופן הבא: החלק הראשון כולל ארבעים ואחד מזמורים, השני כולל שלושים ואחד מזמורים, השלישי והרביעי כוללים שבעה עשר מזמורים כל אחד והחמישי ארבעים וארבעה. חלוקות נוספות של הספר הן לשבעת ימי השבוע ולכל ימי החודש, כל זאת על מנת לאפשר את קריאת הספר במהלך שבוע שלם או חודש תמים.

את פרקי תהילים ניתן לקטלג לשלושה חלקים: אישיים (רועי לא אחסר), לאומיים (בצאת ישראל) ואמוניים דתיים (מלך הכבוד). בשבעים ושלושה מזמורים נזכר "דוד", שנים עשר מזמורים הם "לאסף", אחד עשר מזמורים "לבני קורח", שני מזמורים "לשלמה", שני מזמורים "לאיתן האזרחי" שמסורת חז"ל קובעת כי מדובר באברהם ומזמור אחד "למשה". בשלושה מזמורים מופיע "ידותון" שהדעות סביב משמעות השם חלוקות בין ייחוס המילה לשמו של אדם פרטי, שהיה אחד המשוררים לבית לוי, ובין דרך ניגון כלשהי או כלי נגינה מסוים שהיה נהוג בימי קדם.

מזמורי תהילים עוסקים בספקטרום רחב אודות מצבו של האדם הפרטי על כאביו וייסוריו, ועד לבקשת רחמים על הציבור בכללותו. לפיכך הם נאמרים בהשתפכות הנפש ובלשון המייחדת אותם לתפילה הנאמרת בפי כל ישראל לדורותיהם, שראו במזמורי תהילים פתח לתקווה, נחמה, מזור ומהם שאבו עידוד ובטחון אישיים. רמז לכך ניתן למצוא באופן בו המעיין בכתובים עשוי למצוא את עצמו בין השורות ולחוש כאילו הדברים נכתבו בעבורו. כפי שכבר הביא ר' יודן את דברי ר' יהודה במדרש תהילים על מזמור י"ח: "כל שאמר דוד בספרו כנגדו וכנגד כל ישראל וכנגד כל העתים אמרו."

על פי המסורת היו הלויים מזמרים פרקי תהילים בבית המקדש בזמן עבודת הקורבנות, ובמיסטיקה היהודית רואים במזמורי תהילים סגולות רבות ועוצמה רוחנית בלתי מבוטלת לשמירה, לישועה ולעורר חסדי שמים. עדות לכך ניתן למצוא בקרב ציבור גדול של מאמינים הנוהגים לקרוא תהילים בשעת דחק וצרה, במקרה סכנה, על מיטת חולי ובכל עת שבה האדם חש נזקק לסיעתא דשמיא ולתחושת קרבה עם בוראו.

חכמת הקבלה רואה בקריאת תהילים סגולה נפלאה לאין ערוך ומייחסת לכל מזמור משמעות סגולית משל עצמו. בקרב המקובלים, לפרק קי"ט בתהילים, הבנוי מאותיות אלפא ביתא (בסדר עולה מהאות א' עד לאות ת') משמעות רוחנית עצומה לעילוי נשמת הנפטר (אותיות נשמה) ולהבדיל אלף הבדלות אף לישועתו של האדם החי. לשיטתם הוא אוצר ומכסה בתוכו סודות קבלה עמוקים כים. זהו הפרק הארוך ביותר בתנ"ך כולו ומונה 176 פסוקים. בדיוק כמניין הפסוקים בפרשה הארוכה ביותר בתורה, פרשת נשא, ואם לא די בכך, אף כמספר הדפים בתלמוד במסכת "בבא בתרא" שהיא המסכת הגדולה ביותר.

חכמת הקבלה מציינת שקריאת מזמור קי"ט על פי אותיות שם האדם יכולה לפעול פעולות אדירות, להשפיע מהרוחני לארצי ולחולל תמורות ניכרות בשעת דחק וצרה. כמו לדוגמה על מיטת חולי שבה קוראים אותיות שם החולה ושם אימו כדי להכרית עליו את מידת הדין והקטרוג. חכמי הסוד גרסו כי אדם המבקש פרנסה יקרא את שמו ושם אימו על פי סדר הופעת האותיות במזמור ויוסיף את אותיות המילה פרנסה. כך יעשה כל אדם, גבר ואישה, גם לעניינים אחרים כדוגמת זיווג, פריון וכדומה.

יצחק אהרון הוא איש קבלה, ראש מרכז "חכמה"